טעמא דקרא/בראשית/מה

טעמא דקרא בראשית מה

א

ולא יכל יוסף להתאפק וגו'. מכל הפרשה נראה שיוסף רצה שיבינו שהוא יוסף וכנ"ל, ובאמת היו יכולין להבין ממה שראו שרק עליהם העליל וגם שואל על אביהם ועל אחיהם הקטן ורוצה רק שיביאוהו וגם מה שהחזיק בבנימין ורצה שישאר אצלו וגם שישבו הבכור כבכורתו וגו' מכ"ז היו יכולין להבין שהרי ידעו שיוסף נמכר למצרים, אלא שמן השמים לא רצו שיבינו עד שיגלה עצמו, ויוסף לא רצה בעצמו לגלות מטעמים שהיו לו אבל רצה שמעצמם יבינו שהוא יוסף אך כשלא הבינו והוא לא הי' יכול להתאפק יותר הי' מוכרח לגלות להם וצ"ע.

ח

וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים. קחשיב כאן ג' מינויים והוא מכוון כנגד הג' דברים שא"ל פרעה אתה תהי' על ביתי הוא כנגד לאדון לכל ביתו, ועל פיך ישק כל עמי הוא מושל על כל ארץ מצרים, רק הכסא אגדל ממך רק מיעוט הוא שרק הכסא אגדל ממך אבל בעצה תגדל ממני וזהו לאב לפרעה וכמו שא"ל אין נבון וחכם כמוך.

י

וישבת בארץ גושן וגו' אתה ובניך וגו' וצאנך ובקרך. הקפיד שיביא אתו צאנו ובקרו כדי שיוכל לומר לפרעה שיתנו להם ארץ גושן כדלהלן אבל פרעה אמר טענו את בעירכם ולכו לכנען ואני אתן לכם עגלות אחרות כדי שלא תביאו את בהמותיכם לפי שתועבת מצרים היא, ואח"כ כתיב ויאמר יוסף וגו' אעלה ואגידה וגו' וצאנם ובקרם וגו' ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וגו' ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן וגו' העיקר באנו בשביל הצאן ולכן לא יכולנו להשאיר הצאן שם וכ"ז כדי שלא יצטרכו להיות יחד עם המצרים כמשאחז"ל.

יב

והנה עיניכם רואות וגו'. פירש"י שאני מהול. נשאלתי הרי רש"י כ' לעיל שיוסף צוה לכל המצרים למול א"כ מה ראי' שהוא יוסף וי"ל דלא ניתנה פריעה לא"א וכ' התוס' ביבמות (ע"א ב' ד"ה לא) דמ"מ א"א פרע שקיים כל התורה וא"כ יוסף צוה להם למול בלא פריעה אבל יוסף עצמו פרע שהרי האבות קיימו כל התורה. ולפי פשוטו י"ל שהם לא ידעו שהמצרים מלו דאל"כ אין לך ראי' גדולה מזו שהוא יוסף דאל"כ למה צוה להם למול. (שו"מ כ"ז בתוס' השלם). ועי"ל באופן אחר, דבשלמא המצרים היו מוכרחים למול שאל"כ לא מכר להם את האוכל אבל יוסף שהוא הי' השליט על האוכל למה הי' צריך למול וע"כ שהוא אחיהם.

כב

ולבנימין נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות וגו'. ובמגילה ט"ז אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו (פי' שמטיל קנאה) ומשני רמז רמז לו שעתיד לצאת ממנו בן שיצא בחמשה לבושי מלכות. ועי' בפי' הרא"ש ר"פ וישב שהקשה למה לא תירץ מהשלש מאות כסף ע"ש מה שתירץ. וי"ל דכל חליפה היתה שוה ש' כסף (דהיינו ש' סלע כדאי' בתרגום) כדמוכח ביומא ל"ד ב' בשחר הי' לובש פלוסין של י"ב מנה ופי' הרע"ב דפלוסין הוא רעמסס דמתרגמינן פלוסין וי"ב מנה הוא ש' סלע דכל מנה כ"ה סלע הרי מבואר דבגד חשוב במצרים מחירו ש' סלע נמצא שהש' סלע נתן לו כנגד החליפה שנתן להם אלא שהוסיף לו עוד ה' חליפות וע"ז אמרו רמז רמז לו ומה שלא נתן לו ו' חליפות משום שהרמז צריך להיות ה'.

ועפ"ז יש לבאר ג"כ מש"כ רש"י ולאביו שלח כזאת כחשבון הזה ומהו החשבון י' חמורים כו' וצריך ביאור מה החשבון ולמה דוקא י' חמורים. וי"ל דהנה הא"ע כתב כזאת שגם לאביו שלח חליפת בגד, וכן הוא בצרור המור בשם מדרש, ולפי זה נתן להם י"ב חליפות [שהרי לבנימין נתן ש' כסף שהוא שויות החליפה מלבד מה שהוסיף לבנימין עוד ה' עבור הרמז כנ"ל], וי"ב חליפות שכל א' מחירה ש' סלעים כנ"ל עולה ג' אלפים ושש מאות סלעים והוא ממש כחשבון יו"ד חמורים נושאים מטוב מצרים שהוא יין כמ"ש במגילה ט"ז ב' דמשא חמור מבואר בב"מ דף פ' שהוא לתך דהיינו חצי כור א"כ משא י' חמורים הוא ה' כור שהוא ק"נ סאה שהוא ג' אלפים ושש מאות לוג ומבואר בסוף פ"ק דפסחים (כ' ב') שותין מלוג בסלע וא"כ מחיר לוג יין הוא סלע וכאן שהי' ג' אלפים ות"ר לוג מחירו ג' אלפים ות"ר סלע והוא ממש כחשבון כל החליפות שנתן להם.

עוד י"ל באופן אחר בלי ד' הא"ע ששלח לאביו רק עפ"ד הגר"א הידועים דהה' חליפות שנתן לבנימין היו שווים כמו חליפה א' שנתן לכ"א מהם כדי שלא יהא קנאה [ולפי' הגר"א מדויק למה אצל בנימין כתיב חליפת חסר ואצלם כתיב חליפות מלא והיינו משום שהחליפות של בנימין היו כולן כחליפה א' שלהן לכן כתיב חליפת חסר שהיו כחליפה אחת], ולפ"ז י"ל דכונת רש"י כחשבון הזה היינו כפי השויות שנתן לכולן לכל א' חליפה דמחירה ש' סלע ולבנימין ה' חליפות דמחירן ש' סלע ועוד ש' סלע ס"ה י"ב פעמים ש' סלע דהיינו ג' אלפים ות"ר סלע וכנגדן שלח לאביו משא י' חמורים יין שהוא גם כן כנ"ל [ולפי מה דאי' בתנחומא (הובא במבוא לתנחומא ס"ו ב' מתנחומא כת"י) שנתן לכל א' ב' חליפות בגדים א' לחול וא' לשבת ואם נחשוב כהא"ע שגם לאביו שלח כן וכהגר"א שהה' חליפות שנתן לבנימין היו שוות כהב' חליפות שלהם א"כ כל החליפות יחד שוין כ"ד פעמים ש' סלע (חוץ מהכסף שנתן לבנימין) א"כ יש לחשוב היין מחירו כפול דאמרי' בפסחים שם מזלפין מלוג בשתים, ומבואר שם דיין ישן חזי לזילוף וכאן אמרי' ששלח לו יין ישן א"כ מחירו כפול].

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)