נחל קדומים/בראשית/כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נחל קדומים בראשית כה

ו

הפלגשים. פירש"י היא קטורה היא הגר נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה. וי"ל מאי בעי בהא אמנם על מ"ש שהיא הגר יקשה א"כ מאי ויוסף הא כבר הוליד ממנה ישמעאל לז"א נשים בכתובה וכו' והיינו ויוסף אברהם ויקח אשה דעד עתה היתה פלגש עתה אשה בכתובה וזהו ויוסף והיא הגר ודוק כי קצרתי (משנת אליעזר):

יד

ומשמע ודומה ומשא חדד ותימא יטור נפיש וקדמה. פירש בספר אמרי נועם כל השומע חבירו מחרפו. ודומה. שאינו עונהו. ומשא. שסובל כל מה שאומר לו זוכה להחדד בתורה. ותימא יאמר טעמים. יטור נפיש. וזוכה לשמור הרבה מצות. וקדמה. שנתנו מימים קדמונים. עכ"ד. ואפשר לומר קצת בסגנון אחר כי הנה תכלית הענוה מדת הנשתוון שהמשבחו והמחרפו שוים אצלו. ופחות ממנה שמצטער אך מעביר ובזה פירש מהר"ח כהן ז"ל פסוק לא גבה לבי וגו' וכי תימא הרי ענין שמעי שאירע בעיניך וצוית לשלמה על זה ואיה איפה מדת הנשתוון לז"א אם לא שויתי שלא זכיתי למדת הנשתוון על כל פנים ודוממתי זכיתי לידום ולקבל חרפתי עכ"ד. וז"ש ומשמע ודומה השומע חירופיו. ודומה והוא דומם. גם שלא זכה למדת הנשתוון וזהו ומשא כיום משא במדב"ר. עם כל זה זוכה לתורה לחדד בדבר שהיה תימא והוא בחכמתו לתרוצי סוגיא עביד. וגם בזה מאריך ימים ומוסיפין לו משני נספה בל"א משפט דיהבי ליה לצורבא מרבנן דמעביר אמיליה. וכ"ה דר"ע אמר זכה משלימין לו כבר תירצו תוספות ביבמות דהשנים כבר היו בעולם ונעלם מהרי"ף בחגיגה) וז"ש יטור נפיש הקדוש ברוך הוא שומרו בעולם הזה יותר משניו ואל תתמה דזכה משלים דזהו משנים קדמוניות שכבר נגזרו וז"ש וקדמה. וק"ל:

יט

ואלה תולדות יצחק. מה כתיב למעלה וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים בואכה אשורה על פני כל אחיו נפל ואלה תולדות יצחק. אפשר דרך רמז ומוסר. במ"ש כי לענין התורה והמצוות יסתכל האדם למעלה ממנו וכל ישעו וכל חפצו יהיה להשיג עוד מעלה לעבוד ה' אבל בעניני הגוף יראה למטה ממנו ורמזהו בפסוק ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה. גם ידוע חמדת הממון חיילא בכולל וכתבו ז"ל כי כן ממון במילוי הוא ממון. והעריות גם המה קשות וכל אדם התאוה דבר שבערוה אם מעט ואם הרבה. וזה הרמז וישכנו מחוילה אשר שם הזהב עד שור לראות בעריות וזה רמז אשר על פני מצרים שהיא ערות הארץ והיו מסתכלין בעניני הגוף למעלה וזה רמז בואכה אשור"ה על פני כל אחיו כי שתים רעות הממון והעריות דין גרמא בואכה אשורה על פני כל אחיו שהיו מסתכלין אשורי"ם ולטושים למעלה מהם על פני כל אחיו והמה רואים לעלות על פני כל אחיו. ועל ידי זה נפל כל אחד בזמנו לגיהנם. כל קבל דנא אלה תולדות יצחק גבורה שכובש את יצרו ומאיר נשמתו ותצחק ליום אחרון בעה"ב ע"ד שדרשו במדרש הנעלם. וזה שהצדיק תמיד רואה הנשמה לתקנה ולצחצחה וזה הרמז בן אברהם היא הנשמה כמו שדרשו במדרש הנעלם וכיון שכל מעייניו בנשמה שהוא אברהם גם הנשמה תעזרהו ותשלימהו עד יכון בצדק לשמוח בעה"ב וזהו אברהם הוליד את יצחק ודוק. ורבינו אפרים כתב אברהם הוליד גימטריא דומה לאקונין:

כתב רש"י לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה וכו'. צריך להבין שהיו רשעי הדור אומרים הול"ל ומה הלשון אומרין ליצני ופירש מר זקני אב"י אבי כמהר"ר ישעיה זלה"ה דאלו לא היו רשעים וידעו כי יצחק נולד מאברהם רק כי בעבור שהתפלל אברהם אע"ה על אבימלך נפקדה שרה וז"ש מאבימלך מסיבת אבימלך נתעברה שרה ור"ל מאברהם אך מפקי לה בלשון ליצנות ופתאים עברו וסברו שהוא כפשט הדברים לכן צר קלסתר וכו' ע"כ שמעתי כד הוינא טליא ואחר כמה שנים נדפס ספר טירת כסף וראיתי שפירש כך לפי הרשום בזכרוני:

אברהם הוליד את יצחק. פירוש דאלו בנו הוא עקר וסריס לא קיים פריה ורביה ועתה שיצחק הוליד למפרע קיים אברהם פריה ורביה וז"ש אלה תולדות יצחק בן אברהם ועתה שהיו לו תולדות עתה אני אומר אברהם הוליד את יצחק וקיים פריה ורביה דעד עתה יצחק היה עקר. הרב מהר"ם ן' חביב בדרשותיו כ"י. ויש מי שפירש דכתב רבינו בעה"ט לא יבא פצוע דכה וסמיך ליה לא יבא ממזר לומר שהממזר אינו מוליד ע"כ. וקשה דראינו כמה ממזרים הולידו כמ"ש הוא ענה. וכן באלופי עשו וחורי ומוכרח דה"ד בישראל הוא שממזר אינו מוליד דוקא. ואברהם מעת שנימול ונקרא אברהם יש לו דין ישראל וז"ש אלה תולדות יצחק אף שהיה בן אברהם ויש לו דין ישראל ואיך הוליד יצחק אם לא שאברהם הוליד את יצחק ולכן יצחק ג"כ הוליד כי הוא זרע קדש מאברהם:

כא

לנכח. גימטריא גיהנ"ם היה מתירא שאם לא היו לו בנים היה רואה פני גיהנם וכן אמרו רז"ל בחזקיה לפי שלא היו לו בנים נאמר כי מת הוא בעה"ז ולא יחיה לעוה"ב. רבינו אפרים בפרישתו כ"י. ואגב שטפיה כתב כן דלשון הש"ס פ"ק דברכות משום דלא עסקת בפריה ורביה והיינו שלא נשא אשה כמבואר שם. איברא דמי שאין לו בנים ג"כ מילתיה אמירה בזהר הקדוש:

כתב רש"י לפיכך לו ולא לה. הני מילי דרש"י נראים שפת יתר דכבר אמר בתחילה לו ולא לה לפי שאינו דומה. וכבר כתבנו בעניותנו בזה. ועתה אפשר לומר דנרגש רש"י שתי הרגשות אחת תיבת לו יתר. ותו הול"ל ויעתר ה' ליצחק ולכך פירש לו ולא לה ואינו למעט בכבודה רק שאינו דומה וכו' ומאחר דאין החסרון מצדה לכן לא כתב ויעתר ה' ליצחק כי אז היה לאפוקי רבקה וליתא כי אשת חיל היא אלא הפגם מצד אבותיה. וז"ש לפיכך לו ולא לה בהעלם ולא כתב ויעתר ה' ליצחק ודוק הטיב:

ותהר רבקה אשתו. ותה"ר אותיות תורה אמרו בעלי הסוד כמנין לילות שלומדין בהם תורה כך ימי הריון של אשה מט"ו באב עד ט"ו אייר וסי' זר"ע יעבדנו כי ט' חדשי עבור הם ר"ע ימים והז' של המילה ואז יעבדנו במצוה. רבינו אפרים בפירושי כ"י:

לד

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.