לחם משנה/פסולי המוקדשין/ד

לחם משנה ‏ פסולי המוקדשין ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

נשחטה בעלת מום קודם שיזרק דם התמימה מותרת אחר שנזרק דמה אסורה בהנאה. כך צריך להגיה בדברי רבינו ז"ל דפוסק כרבנן וכ"כ הר"ב כ"מ ז"ל בסוף אבל מ"ש בתחילה דפסק כר' אלעזר בר"ש משום דבסוף פ"ד דתמורה אוקמוה ההיא דאין מרגילין כוותיה דאל"כ בההיא פוסק רבינו ז"ל בסוף פ"א מהלכות בכורות הפך מההיא דאין מרגילין שכתב שם המפשיט בכור וכו' אם רצה להרגיל מרגיל וכן שאר פסולי המוקדשין וכתב שם הרב בעל כ"מ ז"ל משום דאוקמוה כתנאי דלית הלכתא כוותייהו א"כ ודאי דא"א לומר דפסק כאן כר"א ב"ש:

ו

הפריש מעוברת וילדה כו'. קשה דבפ' כיצד מערימין (דף כ"ה) א"ר יוחנן כן ואיתותב שם מברייתא דהאומר לשפחתו ואמרו שם תיובתא דר"י תיובתא וא"כ איך פסק כן רבינו ז"ל. וי"ל משום דבתר הכי אמרו אם שיירו משוייר תנאי ורבנן כר"י דאם שיירו משוייר ור' יוסי סבר אינו משוייר ורבינו ז"ל פסק כרבנן והשתא ליכא תיובתא מההיא ברייתא דברייתא אתיא כר"י ור"י כרבנן גם דבתר הכי אמר דכ"ע שיירו משוייר כר"י ואע"ג דבדרך דחיה איתמר מ"מ כפי סברת המקשה ר"י כרבנן ופסק רבינו ז"ל כן אבל ק"ק דשם אמרו דאי אמרינן שיירו משוייר איך אמרינן במתני' היא שלמים וולדה עולה הרי זו ולד שלמים הרי זו שלמים מבעי ליה ותירצו דכן צ"ל ואמר רב לתנא תני הרי זו שלמים וא"כ כיון דרבינו ז"ל פסק כר"י דאם שיירו משוייר איך כתב בהלכות מעשה הקרבנות היא שלמים וולדה עולה וכו' הרי ולדה שלמים היה לו לומר הרי זו שלמים ואולי רבינו ז"ל לא דקדק אלא נקט לשון המשנה ועוד י"ל דרבינו ז"ל פוסק אם שיירו אינו משוייר ומ"מ פסק כר"י גבי מפריש חטאת מעוברת מטעמא דמתכפר בשבח הקדש דאמרו שם מתקיף לה רבא ממאי דטעמא דר"י אם שיירו משוייר דילמא היינו טעמא דר"י דאדם מתכפר בשבח הקדש והקשו בתוס' ז"ל דהכא משמע דלית ליה לר"י אדם מתכפר בשבח הקדש ובפ' בתרא דכריתות אית ליה לר"י הכי ותירצו דיש לחלק בין שבח הקדש דתודה לשבח הקדש דחטאת. ורבינו ז"ל נראה דאינו מחלק בכך אלא דסובר דר"י אין הכי נמי דאית ליה הכי אלא מאי דאיתותב ר"י ולא אהדר כלל הוא בטעמא ולא בדינא דדינא קושטא הוי משום דאדם מתכפר בשבח הקדש אלא בטעמא דהיה אומר דאם שיירו משוייר בהא איתותב ולהכי לא אהדר ליה כלל:

ח

כל חטאת שנאבדה ונמצאת קודם כפרה אע"פ שנמצאת בעלת מום או שנמצאת אחר שעברה שנתה אינה מתה אלא תרעה עד שיפול בה מום וכו'. בריש פ"ד דתמורה אמרו במשנה ושעברה שנתה ושאבדה ונמצאת בעל מום אפילו משכפרו הבעלים תמות ואינה עושה תמורה. ופירש"י ז"ל שם דמתניתין היא אפילו נמצאת קודם כפרה לכ"ע ואפילו רבנן דפליגי עליה דרבי גבי מפריש חטאתו ואבדה שאם נמצאת קודם כפרה תרעה מודו הכא דתמות משום דאיכא תרתי לריעותא דהיא בעלת מום והתוס' כתבו בהפך דאדרבא ריבוי הריעותות מביאות לידי רעיה ומתני' לרבנן לא הוי אלא בנמצאת לאחר כפרה והא דנקט בעלת מום לרבותא נקטיה דאפי' בעלת מום דאיכא תרתי לריעותא והיה אפשר לומר דתרעה קמ"ל דאפילו הכי תמות כיון שנמצאת אחר כפרה אבל קודם כפרה בכל גוונא תרעה לרבנן. ודעת רבינו כפירוש התוס' ז"ל שכתב למטה נמצאת אחר כפרה אע"פ שנמצאת בעלת מום או עברה שנתה הואיל והיתה אבודה וכו' וזהו כדעת התוס' והודיענו דאע"ג דאיכא ריבוי ריעותות מ"מ תמות כיון שהיה אחר כפרה וכאן קודם כפרה כתב שתרעה כשנמצאת בעלת מום הפך מדברי רש"י ז"ל דסובר דאפי' לרבנן כיון דאיכא ריבוי ריעותות תמות אלא שקשה לשון רבינו ז"ל שכתב כאן אע"פ שנמצאת בעלת מום דכיון דהוא סובר דריבוי ריעותות גורם לרעיה כדפירשו התוס' ז"ל וכמו שגלה דעתו למטה אע"פ שנמצאת כו' לא היה לו לכתוב כאן אע"פ שנמצאת וכו' דמשמע דריבוי ריעותות גורם למיתה ונמצא דלשון אע"פ האמור בתחלה ולשון אע"פ האמור בסוף סותרים זה את זה לכך נראה להגיה לשון רבינו ז"ל כמו שהגיהו הרב בעל כ"מ ז"ל אבל מ"מ מה שהביא פירש"י ז"ל על רבינו ז"ל אינו נאות דאין דעתו אלא לפרש כפירוש התוס' ז"ל כמו שכתבנו:

יג

או בסתר המדרגה וכו'. לאו היינו בעיא דאבראי כדכתב הרב בעל כ"מ ז"ל אלא בעיא דאבראי הוא מ"ש לקמיה

היתה בשדה או באגם וכו'. והיינו הבעיא אבל הא דסתר המדרגה אין זו הבעיא אלא נפקא ליה לרבינו ז"ל משום דמשמע דהיינו אחורי הדלת דכיון דאינו רואה אותה הוי כאחורי הדלת. והתימה מהרב בעל כ"מ ז"ל שהיה סבור לומר דהיינו בעיא דאבראי שהרי כתב כאן שהרי אין אדם רואה אותה והבעיא הוא אם יש שם אדם רואה או לא ועוד דכאן כתב דהרי זו אבודה בהחלט כאילו אין כאן בעיא ובבעיא כתב הרי זו ספק וכן דעתו לכתוב בכל הבעיות. ותו תימה על הרב בעל כ"מ ז"ל שכתב על ההיא דבשדה או באגם אפשר שגם זו בכלל אבראי ואיך עשה מעיקר טפל ומי שאינו אפי' טפל עשאו עיקר ומ"ש הוא אפשרי:

שמא יש שם אדם רואה. בגמרא אמרו אבל אבראי דאיכא דחזי לה ופירש"י ז"ל שהלכה למדברות ומתערבת שם בבהמות של אחרים ואותם אחרים עצמם אינן מכירין בה א"ה כיון דאיכא דחזי לה דאותן אחרים חזי לה ואע"ג דאין מכירין אותה הויא אבודה ע"כ. ורבינו ז"ל מלשון שכתב שמא יש שם אדם רואה וכו' נראה שמפרש דה"ק אולי איכא איניש דחזי לה:

טו

ולמה לא יקרב בעצמו עולה לכתחילה וכו'. בפסחים פ' אלו דברים (דף ע"ג) אמרו אמר רב הונא אמר רב אשם שניתק לרעיה ושחטו סתם כשר לעולה אלמא קא סבר לא בעי עקירה אי הכי כי לא ניתק נמי גזירה לאחר כפרה אטו לפני כפרה ולפי גירסא זו אין מקום לדברי רבינו ז"ל שכתב שהטעם שאינו נקרב לכתחילה משום גזירה דבגמרא לא אמרו אלא דהיכא דלא ניתק אינו כשר משום גזירה אבל אין הטעם הזה לומר שלא יקרב לכתחילה אלא ודאי שהוא גורס כמ"ש התוס' ז"ל בפ"ק דמנחות (דף ד') לתרץ הקושיא דהקשו סוגיות אהדדי דסוגיא דפסחים משמע דניתוק דרבנן ובסוגיא דזבחים משמע דניתוק דאורייתא וז"ל ורבינו שמואל לא גריס התם כי לא ניתק נמי אלא הכי גריס אי הכי לכתחילה נמי פי' יכול לשוחטו כיון דלא בעי עקירה ואמאי נקט ושחטו סתם דמשמע דיעבד דבשלמא דאי הוה אמר ושחטו לשם עולה דבעי עקירה הוה ניחא דנקט בדיעבד אפי' לאחר ניתוק גזרה שמא ישכח לעוקרו ומשני דכי לא בעי עקירה נמי אסור לכתחילה אטו לפני כפרה ע"כ. וגירסא זו היה לו לרבינו ז"ל ואע"פ שהתוספות כתבו דקשה למחוק הספרים אולי בספרי רבינו ז"ל היה גירסא זו ודבריו הם כדברי הגמ'. אבל עדיין קשה דנראה דרבינו ז"ל פוסק דבעי עקירה ובתירוץ שתירצו בגמרא אלא אימא שחטן לשם עולה כשר וכן כתב הרב בעל כ"מ ז"ל וכן נראה מדבריו שכתב אם הקריבו עולה כשר ולא כתב הקריבו סתם משמע דבעינן שיהא לשם עולה וכן נראה ממ"ש רבינו ז"ל בפ"ד מהל' קרבן פסח דאם שחטו אחר שיודע שמשכו הבעלים את ידיהם או מתו או נטמאו ונדחו לפסח שני הרי זה ישרף מיד. ומזה נראה דבעי עקירה דאי לא בעינן עקירה סתמיה לשלמים הוא ואין זה פסולו בגופו אלא מחמת דבר אחר והיה לו לומר תעובר צורתו וכמו שהקשו בפ' אלו דברים וז"ל אלא אי אמרת לא בעי עקירה מרישא הוה ליה שלמים וכו' ומשמע ואפילו שחטו אחר שנודע שמשכו הבעלים איתא להך קושיא כיון דסתמיה לשלמים קאי א"כ נראה דפסק דבעי עקירה וזהו תימה דתירוץ זה שאמרו אלא אימא שחטו לשום עולה כשר וכו' לא קאי בגמרא לפי המסקנא דהא הקשו שם ולר' חייא בר גמדא וכו' ותירצו אלא אמר רב הונא וכו' ודחו התירוץ הראשון. ואין לומר דסובר רבינו ז"ל דמ"ש ולר' חייא ר"ל דלדידיה תקשי ברייתא דלעיל דאית ליה דלא בעי עקירה ולדידיה תריץ רב הונא ואוקי כגון שהפרישו קודם חצות וכו' אבל רב אית ליה דבעינן עקירה וכמו שתירצו אלא אימא שחטו לשם עולה כשר אי אפשר לומר כן חדא דגמרא קאמר אלא וכו' דמשמע דהדר לגמרי ממאי דקאמר מעיקרא ועוד דהקשו בתר הכי מידי הוא טעמא אלא לרב וכו' משמע דתירוץ זה תירצו ג"כ בעד רב כי היכי דלא לפלוג אר' חייא בר גמדא דאי תירוץ זה אינו לרב א"כ אין כאן מקום להקשות מידי הוא טעמא וכו' וא"כ ודאי דכל זה הוי אליבא דרב וא"כ משמע דתירוצא קמא לא קאי לפי המסקנא ועוד קשה דמדנתן טעם גזירה אחר כפרה אטו לפני כפרה משמע דאית ליה דלא בעי עקירה דהא בגמרא לא אמרו טעם זה אלא למאי דאמרינן דלא בעי עקירה דקשה לן אפילו לכתחילה נמי וכמו שפירשתי לפי גירסתו ז"ל וצ"ע:

יח

אבל הדיוט שהפריש וכו'. מ"ש הרב כ"מ ז"ל ואפשר לדחוק ולומר וכו' לתרץ דברי רבינו ז"ל הם דברים מבוארים בדברי רבינו ז"ל בסוף פ"א מהל' תמורה שהוא מחלק בכך שכתב שם שכל המשנה בחטאות לא נתקדשה כלל וכו' שם הארכתי לבאר טעם רבינו ז"ל, והתימה מהר"א ז"ל שחשב לומר דבאשם פוסק רבינו ז"ל כר"ש דשם כתב רבינו ז"ל בהדיא בהפך ואולי דעת הר"א ז"ל לומר דיש מקום להעמיד דין זה אבל לא מטעמו של רבינו ז"ל דהוא פסק כרבנן בכל ואין לפסוק כמותם אלא בפסח דוקא:

כד

הפריש אשמו וכו' שהדיחוי מעיקרו אינו דיחוי. וא"ת תיפוק ליה דאין בעלי חיים נדחין כדאמרינן לקמיה וי"ל דעדיפא מיניה קאמר:

ואע"פ שהשביח מאליו אדם מתכפר וכו'. בכריתות (דף כ"ו) אמרו דהיכא דקנאו בסלע ונתייקר ועמד בשתים דאע"ג דאדם מתכפר בשבח הקדש מ"מ יתן סלע לגזבר ואמרו בגמ' טעמא גזירה שמא יאמרו איל פחות מב' סלעים מכפר ומשמע התם דהאי דינא ליכא מאן דפליג עליה ולא ידעתי למה לא הזכירו רבינו ז"ל לא כאן ולא בהלכות מעילה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף