כסף משנה/אבל/יד

כסף משנה ‏ אבל יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מ"ע של דבריהם:

ב

וגדולה הכנסת אורחים וכו'. בפרק מפנין (שבת דף קכ"ז):

כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים. בריש פרק עגלה ערופה (סוטה דף מ"ז:):

ג

ומה שכתב כופין ללויה וכו'. גם זה שם.

ומה שכתב ובית דין היו מתקנין שלוחין וכו': אפילו המלוה את חבירו ארבע אמות וכו' עד שלש פרסאות. בר"פ עגלה ערופה (סוטה דף מ"ו:):

ד

ביקור חולים מצוה על הכל וכו' עד כמה פעמים ביום. בפרק אין בין המודר (נדרים דף ל"ט).

ומ"ש וכל המבקר את החולה וכו' עד כאילו שופך דמים. שם (דף מ'):

ה

אין מבקרין את החולה וכו' עד מיד. במסכת שמחות ובירושלמי פ"ג דפאה ואמרינן התם שקרובים והחברים נכנסים מיד ולא ידעתי למה השמיטו רבינו:

אין מבקרין לא בשלש שעות ראשונות ביום וכו'. בפרק אין בין המודר (נדרים דף מ') ויהיב טעמא בגמרא כי היכי דלא ליסח דעתיה מן רחמי תלת שעי קמייתא רווחא דעתיה בתרייתא תקיף חולשיה ולא ידעתי למה השמיט טעם הגמרא ואפשר שלא היה בגירסתו:

ו

הנכנס לבקר את החולה לא ישב וכו'. בפרק קמא דשבת (דף י"ב:) וכתבו התוספות נראה דדוקא כשהחולה שוכב בנמוך שלא ישב בגבוה מראשותיו של חולה ופירש"י מתעטף מאימת שכינה כאדם היושב באימה ואינו פונה לצדדין:

ח

מי שהיו לפניו מת וכלה וכו'. באבל רבתי לבית האבל ולבית המשתה בית האבל קודם והרמב"ן כתב על דברי רבינו ולא נהירא וההיא דאבל רבתי לאו בשעת הכנסת כלה לחופה אלא כל שבעה דהבראת האבל קודם לאכילת בית המשתה:

מת וכלה וכו' עד חייבים להתעסק עמו. בפ"ב דכתובות (דף י"ז):

י

מת אחד בעיר וכו'. בפרק אלו מגלחין (מועד קטן דף כ"ז:):

יא

ת"ח שמת וכו' עד להוצאתו. פרק ב' דכתובות:

יב

קוברים מתי עכו"ם וכו'. בס"פ הניזקין (גיטין דף ס"א):

יג

בתי הקברות אסורים בהנאה. . ומ"ש ולא נוהגין בהם קלות ראש. בפרק בני העיר (מגילה דף כ"ט) תנו רבנן בתי הקברות אין נוהגין בהם קלות ראש אין מרעין בהם בהמה ואין מוליכין בהם אמת המים ואין מלקטין בהם עשבים ואם לקטן שורפן במקומן ולא ידעתי למה השמיט רבינו כל זה:

לא ילך אדם וכו'. ברייתא פרק מי שמת (דף י"ח) ובנוסחי דידן גבי ספר תורה לא יהלך אדם בביה"ק וס"ת בזרועו ויקרא בו והכי מסתבר דבלא קריאה בו מאי לועג לרש איכא:

יד

המוליך עצמות וכו'. ברייתא פרק מי שמתו (ברכות דף י"ח:):

טו

אין מפנין את המת וכו' עד אפילו ממכובד לבזוי. ירושלמי בסוף פ"ב דמ"ק ויהיב טעמא התם למה בתוך שלו מותר מפני שערב לו לאדם שיהיה נוח אצל אבותיו וכתב הרמב"ן דהוא הדין דלהעלותו לארץ ישראל שרי וכתב עוד שאם מתחלה היה דעתם לפנותו מותר:

טז

אין קוברין מת על גבי מת. באבל רבתי. וכתב הטור ודוקא שאין ביניהם עפר ששה טפחים:

ומה שכתב ולא שני מתים כאחד וכו'. גם זה שם ואע"ג דר' יהודה הוא דקאמר האיש נקבר עם בתו הקטנה והאשה עם בנה הקטן ועם בן בנה הקטן זה הכלל כל שישן עמו בחייו נקבר עמו במותו כתב הטור שנהגו עכשיו כר' יהודה והוא מדברי הרמב"ן. ובנוסחא דידן יש ט"ס בדבר שכתב היוצא במקום הישן:

יז

עפר הקבר וכו'. בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מ"ז:):

יח

הבונה קבר למת וכו'. שם וכרבא דאמר הזמנה לאו מילתא היא:

ומ"ש אפילו הטיל בו נפל נאסר בהנאה. שם:

יט

נפש שנעשה לשם חי וכו' עד אף על פי שפנהו. גם זה שם:

כ

הבונה קבר לאביו וכו'. גם זה שם והטור כתב לא יקבר בו הוא עולמית מפני כבוד אביו אבל אחר מותר לקבור בו:

כא

המת אסור בהנאה כולו. בכמה דוכתי אמרו דמת אסור דגמר שם שם מעגלה ערופה:

ומה שכתב חוץ משערו איני יודע מנין לו דהא בסוף פרק קמא אמרינן דאסור ודוחק לומר דבפאה נכרית דתלי בסיכתא דמשמע בגמרא דשרי דא"כ הי"ל לפרש:

ומ"ש וכן ארון וכל תכריכיו וכו'. יתבאר במה שיבא בסמוך:

ומ"ש אבל כלים המוכנים לתכריך וכו'. בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מ"ח) וכרבא דאמר הזמנה לאו מילתא היא:

כב

כל הכלים שזורקין על המת וכו' עד אין מצילין אותן. בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מ"ח ע"ב) וכרבן שמעון בן גמליאל דמפרש דברי תנא קמא הוא:

כד

מלמדין את האדם וכו' עד בלא תשחית. באבל רבתי (פרק שמיני):

כה

מלך שמת עוקרין סוס שהיה רוכב וכו': ומה שכתב מקום שאינו עושה אותה טריפה. הוא כי היכי דלא לעבור בבל תשחית [והברייתא משובשת שם וצריך תיקון]:

ומושיבין ישיבה על קברו וכו'. בסוף פרק קמא דבבא קמא (דף ט"ז:) אמרינן שעשו כן לחזקיה מלך יהודה ומשמע לי שלא עשו כן לשום מלך כי אם לו מפני שהעמיד תורה הרבה בישראל כדאמרינן בפרק [חלק] (דף צ"ד ע"ב) ויש לתמוה על רבינו שסתם דבריו דמשמע דסבירא ליה דלכל מלך עושין כן וקשה דא"כ מאי רבותיה דחזקיה דמשבח קרא שהושיבו ישיבה על קברו:

ונשיא שמת אין מבטלין ישיבתו וכו'. בסוף פרק הנושא (כתובות דף ק"ג:):

כו

מלך או נשיא שמת וכו'. בפ"ק דע"ז (דף י"א):

סליקו הלכות אבל בס"ד

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף