שו"ת באר מים חיים/לא
|
< הקודם · הבא > |
טופס פסק דין שהובא לפני שפסקו חכמי מראכיש יע"א וז"ל
לפי שהמנוח ר' מוסא בר אהרן בן עמיאל היה נשוי מקודם עם האשה בידא בת ר' מרדכי ן' עמיאל וכתובתה שהית' לה נגדו היא כמנהג האלקסטילאנוס שהוא תנאי מחצה במחצה ונלב"ע האשה הנז' והניחה אחריה בת אחת קטנה באופן שצריך מוסא ה' לחלוק עם ה' כל מה שהיה לו תחת כפת המרו' קרקע וטלטל וכל מדי דמתקרי נכסים בשעת פטיר' אשתו ה' וקודם שיחלוק עם הבת ה' נשא אשה אחרת שמה פריחא בת ר' מוסא ן' עמיאל וכתובתה שהיתה לה נגדו ג"כ היא כמנהג האלקסטילאנוס ואחר כך נלב"ע מוסא ה' וחל"ש באופן שכל עזבונו תטול בו אלמנתו ה' מחצ' ויורשיו שהיא בתו הנז' מחצה ובעת עמדו לפנינו למשפט ר' מוסא ה' אבי האלמנה תובע לאחיו של מוסא ה' שהוא רבו של אברהם ן' אהרן ן' עמיאל ע"ע השותפות שהיתה בינו לבין אחיו מוסא ה' וטען עליו שכל עזבון מוסא ה' הוא בידו וצריך ליתנו לה כדי שתטול בתו ממנה חלקה המגיעה כפי חלקה ה' ופסקנו ביניהם שצריך ר' אברהם לישבע שבוע' השות' ה' ויכלול שאין בידו זולת סך מה שיורה מעזבון אחיו וכן היה שנשב' אברהם ה' שבעה בנק"ח כראוי ע"ע השות' ה' ובירר בשבועתו מה שיש בידו מעזבון אחיו ה' כמו שמפו' בכתב השבועה שנשבע בפני סוב"ר ובירר גם כן איזה דברים שיש לאחיו ה' בהם ב' שלישי' והוא שליש ואיזה דברי' שהם ביניהם למ"ש כמו שכל זה מפו' וכתוב בכתב השבועה ה' ואחר שנתברר ע"י השבועה ה' עזבון המנוח ה' פסקנו ביניהם כיצד חולקים היתומה שיש לו מאשתו הא' עם אלמנתו ה' עזה"ד שכל דבר הידוע שהוא לזכות מוסא ה' בשעת פטירת אשתו הא' כגון נכסי צאן ברזל של אשתו הא' או איזה קרקע וכיוצא תטול בו היתומה ג' חלקים והאלמנה חלק א' ומה שלא נתברר שהיתה לו בשעת פטיר' אשתו הא' יחלוקו אותו האלמנה והיתומה הנז' ביניהם לח"ש חלק בחלק ואפי' נכסי צאן ברזל של האלמנה ה' יתחלקו בינה לבין היתומה ה' לח"ש משום דכל שלא נתברר שהיה לו בשעת פטירת אשתו דיינינן כלוה ולוה וקנה דיחלוקו.
אח"כ תבע ר' אברהם ה' לר' מוסא אבי האלמנה בכח הרשאת אביו ר' אהרן ה' במה שהרשהו לעמוד ולהליץ על נכסי היתומה ה' וטען עליו שיש בידו פקדון משל מוסא אחיו ה' וג"כ ר' מוסא אחיו הנז' היה דר אצלו בבית ואפשר שמא הפקיד בידו או ביד אשתו כלו' והשי' מוסא ה' שגם אשת אברהם ה' אפשר שהפקיד בידה מוסא ה' כלום ופסקנו ביניהם שיקבל מוסא ה' ואשתו חרם כראוי שאין בידם כלום מנכסי המנוח ה' וגם אשת אברהם הנזכר' צריכה לקבל חרם גם היא שאין בידה כלום מנכסי המנוח ה' וע"ע היתומה אצל מי תהיה נראה לנו שתהיה אצל זקנת' אם אמה שודאי היא משמרתה יותר מאדם אחר אמנם חלקה המגיעה בנכסי אמה מ' יהיה מונח ביד ה"ד י"ץ עד שתגדל היתומה ה' ולענין חלוק' העזבון שיש ביד אברהם ה' יתחל' בפני ג' הבקיאים בשומא ויטול אברהם ה' חלקו המגיעו אם שליש אם מחצה והשאר יתחלק בין היתומה והאלמנה ה' על האופן הזה ומה שנראה לנו לפסוק בניהם על כל הנז' וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר נאם החותמים פה העירה מראכיש זע"א בשני בשבת כ"ג יום לטבת מש' העמד"ת במרחב רגלי לפ"ק כתבנו שני פסקים בסגנון א' וזה ניתן ביד אברהם ה' שהיא בת ה' וחלוקה ה' תהיה אחר שתשב' האלמנה ה' שבו' אלמנ' כראוי בתה"ק ותוציא כל מה שתחת ידה מעזבון בעלה ותחלוק אותו עם היתומה ע' והכל שו"ב וקיים וחתומים עליו הח' הש' הדו"מ כה"ר שמואל הלוי וכה"ר אברהם קורקוס וכה"ר יצחק חרוש יצ"ו.
וכשהגיע לידי זה פסק קטן הכמות ונעדר מן האיכות שהובא לידי ע"י המדבר בעד היתומה ומצאתיו שהוא בנוי על קו תהו ואבני בוהו שלא עמדו על אמיתת כוונת דברי הרב במ"ש בסי' ק"ד והשיאו דבריו למה שלא עלה על דעתו של הרב שלחתי להם מיד פסק א' כמו י' עלין והראיתי להם שטעו בג' עיקרין ואחר שנשתהא אצלם כמו ג' חדשים החזירו לי תשוב' לקיים פסקם הא' והסכים עמהם החכם השלם הדיין המצוין כה"ר יעקב פינטו נר"ו וכתב ששם נמצא ושם היה עמהם בפסקים הא' ועל זה חרה אפי היטב יען שלא הבינו דברי שעקצתי ולא נעקצו ומיד חזרתי ושלחתי להם פסק ב' שבו הראיתי להם דברי דבר הוו ניימי ושכבי כתבי להו להנך מילי והמתנתי זמן וזמנים וזמניהם אולי יחזרו תשובה ועד כדון לא הגיעה שום תשובה לידי מהם זולת אגרת א' של החכם הנז' כהרי"ף נר"ו שעדיין לא הציצו בפסק ששלחתי להם ומאותו היום עד היום אינם רומזים באגרותיהם ששולחים לי שום רמז מאותו הפסק ומלבד אותה תשובה שכתבתי להם לסתור הפס' הב' שכתבו לי כתבתי פס' אחר ארוך קצת שלא רציתי לשלוח להם מן הטע' הידוע לי כדי שלא ימצאו עילה לו' שמפני אריכותו לא מצאו זה פנוי לטפל בו ולכך לא כתבתי להם בפסק השני אלא במה שנוגע למה שכתבו הם.
וכעת שלא ראיתי שום תשובה על זה קנא קנאתי לכבוד תורתינו התמימה והישרה שלא יתקלקלו דרכיה ולא יתעותו נתיבותיה אספתי הכל הא' והב' שכתבתי לעצמי ועשיתי משניהם עיסה א' לשולחו לחכמי ישראל יש"צו שתל"ית לא פסקה תור' מן המערב ח"ו שאני מכיר שיש במערב רבנים מובהקים שלבם כלב הארי נושאים ונותנים במלחמתה של תורה בפלפול וסברא.
וסדר פסק זה כך הוא שכל מה שנמצא כתוב בפסקי הא' כתבתי בפסק זה הסמוך ככתבו וכלשונו ובו התחלתי וגמרתי וסיימתי ומה שכתב לי לבדי הכנסתיו בתוכו בתוספת ביאור וראיות מהש"ס והפוסקים למי שמכיר בהם זולת בקצת מקומות שהיתה התוס' מרובה על העיקר עאכ"ו השמטתי הלשון עצמו שהיה כתוב בפסקי הא' מפני הטורח אבל רובו ככולו הוא כתוב שם ככתבו וכלשו' ושרשיו ועיקריו של הפסק הא' הוא כפסק הב' בלי שינוי ותמורה והכל סובב על פסק הא' כמו שיראו המעיינים רבני ישראל והתשובה ששלחתי להם הב' לבעלי הפסק שבה קעקעתי ביצת פיסקיהם הא' גם ב' לא הכנסתיה בתוך פסקי יען שכל עיקר אותה תשובה היא לבער ולשרש אותה הפ' הזדים והטעמים הפגומים שלהם ואין זה צריך לפנים לכך צוויתי למעתיקים שיעתיקוה בפע"צ וכתבוה סמוך לפסק זה ונוסח פסק הב' עליו באה תשובה זו העתיקוהו בסוף הקונטריס ומצאתי כי תדרשנו.
וכגון דא צ"ל שבעלי אותו הפסק כשהגיע לידם פסקי הא' נשתהו בו וחשבו שמצאו תשובה למ"ש כתבו שאלה ונשאו ונתנו באותם מקומות שמהם סתרתי דיבריהם וכתבו אותם הבילבולים ולא כתבו שמאתי יצאו הדברים אותם השאלות ומה שישבתי ופרשתי אמיתות הדברים ג"כ הכחידו תחת לשונם וזה אינו מן הדין והרי זה בכלל האזהרה שלא יעשה הדיין סנגור לדבריו אך תלית שלא הועילו בזה כלום שהחכמים המורים רבני מכנאס יע"א לא תעו אחרי דבריהם וביררו דרך לעצמם דרך אמת דרך שאין בה נפתל ועיקש תורת אמת בפיהם ועוולה לא נמצאת בשפתותיהם והוא א' מן הדרכים שכתבתי להם בפסקי הא' וכל דברי אלהים חיים פי' ההיא דס' ק"ד אלא דאינהו יש"ץ לא נחתי בהאי פיסקא דידהו להכריע בהך פלוגתא דהרמב"ן וטור דכ"ג וכ"ה כמאן קי"ל מפני הטירדה והרי בפסק זה הוכחתי דלהלכה קי"ל כהרמב"ן ועוד אפי' חולקים על הרמב"ן הכא מודו מכמה טעמי דכתיבנא בפסקי זה האמור. גם בתשובתי הב' שכתבתי בפע"צ להם.
וכגון דא צ"ל שתשובת חכמי מקנאס ורבני מכנאס יע"א ה' הם שלחוה למראכיש יע"א ע"י אשכנזי א' שבא לכאן והאיש ההוא מסרה לידי התלמידים והגיעה לידי ועכבתיה אצלי עד היום שחששתי אולי תגיע לידם ימנעו מלהחזיר לי תשובה ולא יבא הדבר לידי גמר לכן עכבתיה אצלי ועמהם הסליחה שכוונתי היתה לשם שמים אף שלא הועלתי בתקנתי כלום שעדיין לא באה לידי שום תשובה.
ומעתה הרי הדבר מסור ביד אוהבי האמת הח' השלמים חכמי מקנאס יע"א לחזור לכתוב עוד ע"כ פסק זה דעתם הרחבה שלפי דעתינו הסברות דההיא דסימן ק"ד לא מתפרשא כדפירשו חכמי מראקיש יע"א ולא תטול האלמנה כ"י א"ם אלא הרביע והריני מודיע לכל החכמים ישצ"ו שלא אסור ואבלום פי ולא אנוח ולא אשקוט עד יצא כנוגה צדקם של עלובה זו ואת היתומה שנתעוות דינה אשר לא כדת.
גם סמוך לפסק האחרון ימצאו פסק קטן שבו השבתי על אותו הטעם שכתבו חכמי ודיני העיר פיס יע"א לחובת היתומה ובטוח אני בהם שיודו על האמת ולא יטריחונו עוד בשאלות תשובת דבלא"ה נצטרך לעשות ספ' מזה הדין ויגיע ויראה בכל ערי ישראל הקרובים והרחוקים מזרח למערב מצפון לדרום עכ"ל וחתום עליו החכם השלם הדיין המצויין הרב הכולל המובהק נר המערבי סיני עוקר הרים בוצינא קדישא החסיד העניו מרנא ורבנא כבוד מו"ר כמהור"ר אליעזר דא אבילא זכר צדיק לברכה.