שבות יעקב/ג/קיג
|
< הקודם · הבא > |
מק"ק ניסא עיר קטנה
בעברי שם דרך גבולם בהעבר' בעלמא הגישו והקריבו אלי במנחת אומר ברוב הפצרות לחוות דעתי הקלושה וחלושה להורת להם במעשה שאירע בקהלת' וכך הי' המעשה שבא אחד ממרחקים ממדינת מערב בקוראי שמו אברהם ברזילייא וקדש נערה אחת שמה באכה בת חיים מולאי מרצון ומדעת אביה ומרצונה הטוב בשאלת פיה וקבעה זמן החופה על זמן מה ובין כך ובין כך קבע החתן דירתו פה הק"ק בעה"ב אחד ושמו פלוני ושם נתברר שהחתן אין לו דרך אנשים שהוא סריס גמור עוד זה מדבר וזה בא רופא מומחה ממרסיליא שרבים צריכין לו היכר בו שהוא סריס ומשם נתפשט הקול קלא דלא פסיק עד שאותו הקול מגיע לאבי הכלה ולכלה עצמה וכשמעו לקול הזה סירב אבי הכלה לעשות החופה וביקש ממנו שיגרש גרש לאשתו הארוסה והחתן סירב מלעשות כן והי' מתיירא אולי יכפו אותו על הגירושין דין גרמא שנסע משם והרחיק נדוד ולא ידעו איפה הוא ומה היה לו ונשארה הארוסה הנ"ל עגונה כמו חמשה שנים אחר כן בא אחד כותי ממדינת אשפניא ודבר עם סוחר יהודי איש איש נכבד ומפורסם בעסקי מו"מ ובתוך הסיפור הסיח לפי תומו ואמר יודע אתה שזה היהודי אברם ברזיליא מניסא שהי' אתך עמך במחיצתך במדינה שלנו בעירי ובביתי באותו יום פלוני ובחדש פלוני ובשנה פלוני בא פעם שנית בעירי ונתאכסן בביתי כמה ימים ונפל לחולי ומת שם ואני התעסק עמו בקבורתו כראוי וכהגון כל זה אותו כותי במס"לת בסיפור דברים הגיד אותו יהודי כל זה בפני ב"ד במותב תלתא בתורת עדות ועוד הגיד בת"ע שהכותי הסל"ת שהוא זה היהודי שנסע מניסא עבור המחלוקת עם חמיו והניח ארוסתו עגונה עכ"ל ושלחו לי אם יש היתר לעגונה זאת באשר שהיא ילדה ורכה בשנים וע"ד אדונינו מ"ו אנו סומכין סמיכה בכל כחינו ויורנו הדרך אשר נלך בה עכ"ל השואל:
הנה לכאורה הי' נראה דתחילת ניסא נפילה שנפל היתר עגונה זאת בבירה דהא אפי' עד א' בקטטה לא מהני מטעם כיון שיש עמו קטט' לא דייק' ומנסב' א"כ כ"ש דמל"ת לא דהא מה"ט סמכי' אמל"ת לפי שדייק' ומנסבא וכאן לא דייק' אף דבש"ס קאמר ה"ד קטטה אי דאמרה גרשוני כולי נשי אמרה הכי מ"מ י"ל היינו דוקא אם אין בו מום גדול כזה כי כן דרך הנשים אף שמת קוטטין עם בעליהן הן נוחים לרצות כי נשים דעתן קלות משא"כ בבעל שהוא סריס ודאי חיישינן אע"ג דאתתא בכל דהוא ניחא לה דאפשר דבנדון זה אפי' כל דהוא ליכא כיון שהוא סריס ממש וכ"כ להדי' הרשב"א בתשובת הובא בב"י בא"ה סי' קנ"ד ובתשובת מהר"ם דפוס קרימונא ומה"ט כופין אותו להוציא אבל מ"מ אינו יוצאת בלא גט כמו שהארכתי בתשובתי חלק א' מש"י סי' ק"א ובודאי סניא ליה ואין לך קטטה גדולה מזו שהרי מה"ט לא רצתה לכנוס עמו אך נראה לצדד היתר מטעם אחר כי בודאי זה שמל"ת ולא היכר את האשה מעולם ואלו לא הסיח לפ"ת לא הי' נאמן כלל ובמל"ת נאמן שחזקתו אינו משקר גם בקטטה לא חיישינן ואל תתמה ע"ז דאיך יהי' מל"ת עדיף מעד אחד דהא מבואר להדיא בש"ע סי' י"ז סעי' נו"ן בהג"ה מסיק דיש מקילין במל"ת יותר מע"א לענין מלחמה ע"ש אף דגדולי אחרוני' חולקים בזה אפשר לענין קטטה מודו דמל"ת נאמן ובפרט לפמ"ש הרמב"ם הטעם דגבי קטטה חיישינן שישכור עדים להעיד אבל בסוחר זה שאינו מכירה והסיח לפ"ת לא חיישינן לכך דאלו שכרתו הי' ניכר ונראה מדבריו שלא יאמר לפ"ת רק לכווין להתירה וגם אם היתה רוצה לשכור הי' לשכור יהודי אף דאמרינן בש"ס דמכות אם היא הוחזקה כל ישראל מי הוחזק היינו על רבים אמרינן כן אבל ודאי שכיחי פריצי ורשעי בני עמינו קלה דעת שמעידין שקר בשביל הנאת ממון משא"כ סוחר גדול כזה לא מרע נפשיה כפשוטה מאשה אשר לא מכירה מעולם ובפרט לדעת הרא"ם שהובא בכ"מ פי"ג מה' גירושין דהיכא דאשה לא אמרה תחלה מת בעלי מהימ' עד א' בקטטה וכן האריך הגאון מהור"ר יחזקאל בתשובתו אלי כמ"ש לעיל בשמו ואף שאני חוכך שם להחמיר מ"מ כתבתי שם שהוא סניף להתיר לשאר טעמים ובר מן כל דין כיון שכתב שהיא נערה ורכה בשני' דהוי כשעת הדחק וכיון דע"א בקטטה קי"ל דאם נשאת לא תצא ושעת הדחק כדעבד דמי כמו שהארכנו לעיל בתשובתינו יע"ש לכן נ"ל להתיר עגונה זאת נ"ל הק' כאש"ע יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |