קרבן העדה/סנהדרין/א/ד

קרבן העדה סנהדרין א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ומשה על גביהן. הרי ע"א דאמר קרא ונשאו אתך ואת בהדייהו:

רי"א שבעים. דדריש אתך בדומין לך מיוחסין ומנוקים ממום ולא שישב הוא עמהן בדין:

עדה שופטת. עשרה מחייבין:

עדה מצלת. עשרה מזכין ש"מ דצריך עשרים שאם יחלקו יהיו עשרה מחייבין ועשרה מזכין:

לעדה הרעה. במרגלים כתיב:

לרעות. אם הרוב מחייבין לא תלך אחריהם להרוג:

שומע אני. דלטובה לזכות הלך אחר הרבים דכ"ש הוא שאפילו מיעוט המזכין ורבים המחייבים הולכין אחרי המזכין אם כן למה נאמר אחרי רבים להטות לזכות לא צריכין קרא:

הטייתך לרעה על פי שנים. והכא קרא לא תהיה אחרי רבים לרעות לחייב על פי אחד שיהיה יתר על המזכין אבל אחרי רבים להטות בשנים אפילו לרעות כשיהיו שנים מחייבין יותר על המזכין הלכך על כרחך כ"ג בעינן דבציר מעשרה מזכין ליכא למימר דהא כתיב והצילו העדה ותו לא משכחת חובה בבציר משנים עשר:

ואין בית דין שקול. אין עושין בית דין זוגות שאם יחלקו לחצאין הוי להו פלגא ופלגא ולא משכחת להו הטייתך לטובה על פי אחד הלכך מוסיפין עליהם עוד אחד והוי להו כ"ג:

מאה ועשרים. בבבלי מפרש כ"ג סנהדרי קטנה שלש שורות של כ"ג כ"ג יושבים לפניהם שאם הוצרכו להוסיף על הדיינים מוסיפים מהם ועשרה בני אדם בטלנים ממלאכה שיושבים תמיד בבית המדרש ושני סופרים לכתוב דברי המזכין והמחייבין ושני שמשי בית דין להלקות החייב ולהזמין בעלי הדין ושני בעלי דינין שני עדים שני זוממין ושני זוממי זוממין ושני גבאים ושלישי לחלק הצדקה שצדקה נגבית בשתים ומתחלקת בשלשה ורופא אומן להקיז דם ולבלר ומלמד תינוקת הרי מאה ועשרים:

ומאתים ושלשים. כדי שרי עשרות דהיינו כ"ג עשריות שיהא כל דיין שר של עשרה דבציר משרי עשרה לא מצינן שררה:

גמ' ר' בא כו'. אמתני' דמגילה פ' הקורא עומד קאי דתנן התם דבר שבקדושה אין פחות מי' וקאמר מנ"ל נאמר כאן בקדושה עדה דכתיב דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו:

ונאמר להלן. במרגלים עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב ונשתיירו עשרה:

נאמר כאן תוך. ונקדשתי בתוך בני ישראל:

ונאמר להלן תוך. ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים:

מה תוך שנאמר להלן עשרה. דהא בני ישראל עשרה הויין:

אם מתוך את למד סגין אינון. דהא בתוך הבאים כתיב והבאים היו הרבה מלבד בני ישראל:

אלא נאמר כאן בני ישראל. ונקדשתי בתוך בני ישראל:

ה"ג ושני בתי דינין של כ"ג היו יושבין כו':

אם שמעו אמרו להם. שעל שמיעתם מבית דין הגדול סומכין אלו אבל לא על מנינם דמאי עדיפא הני כ"ג מהני:

ומופלא שבהן. של כל בית דין של כ"ג. יש להן מופלא והוא אינו בחשבון כ"ג:

ואם לאו אלו ואלו. כלומר השואלים ובית דין שבחיל באין ללשכת הגזית דכיון שסמוכות הם יגלו לסנהדרין ספיקם על בוריו:

אע"פ שהיתה של ע"א וכל זמן שאין כולם יחד אינן נקראים סנהדרי גדולה אף על פי כן צריך שיהו בלשכת הגזית כ"ג מהם לא פחות:

צריך אחד מהן לצאת. לעסקיו חוץ ללשכה:

בבית המדרש שלא יהא נראה כיושבים בדין שבלשכת הגזית היו דנין:

שלא שמשו כל צרכן. וזה אמר שכך קיבל וזה אומר בענין אחר ולא עמדו למנין בשביל כך:

ה"ג בטוב ופרקו טוב היה נעשה דיין בעירו ומשם היו מעלין ומושיבין אותו לבית דין שבהר הבית. והכי פירושו כשמת אחד מבית דין שבהר הבית היו מושיבין תת זה ויושב שם עד שמת אחד משל עזרה ומעלין את זה שם וכולן יש בהם מעלה זה מזה:

ה"ג וזקנים משמאלו מפני מה אחד יושב מימינו מפני כבוד הזקן וכ"ה בתוספתא. וה"פ שזהו כבודו של זקן שיהא יושב באמצע:

שש מאות. לששים רבוא:

ה"ג מ"ט דרבנן והוא שיהא כו' כדפרישית במתני' כן צריך להגיה בברייתא וכ"ה בבבלי:

ה"ג רבי אומר מאתים ושבעים ושמנה מ"ט דרבי והוא שיהא שם שנים עשר סנהדריות של י"ב שבטים ואחד על גביהן. שהן רע"ז ואחד על גביהן כרבנן דאמרי ע"א:

ה"ג בשעה שא"ל הקב"ה למשה ולקחת חמשת שקלים. מבכורות העודפות על מנין הלוים. איזה כו'. מי הוא שיקבל עליו ליתן ה' שקלים שכל אחד יאמר פדאני בן לוי:

אמר להו. לכל הבכורות בואו טלו פיתקיכן:

מן השמים הוא. שתתן חמשת שקלים:

מתיב תנייא לחברייא. השיב אחד לחברים:

אלו כתבתני לוי. כלומר אלו כתבת לוי כנגד כולם והיה הגורל עולה ה' שקלים והנחתי לוי ניחא אבל עכשיו מהכרח שיעלה ביד אחד ה' סלעים ואין הדבר מן השמים:

ה"ג אלא כך עשה נטל כ"ב אלף רע"ג פיטקין וכתב עליהן לוי ורע"ג ה' שקלים והטילן כולן לקלפי:

א"ר שמואל קשיתי קומוי ר' אבהו על דעתיה כו' וכ"ה בסמוך:

הגע עצמך שעלה כולם לוי. אם ככה היה עושה היה אפשר שיעלו ביד כולם פתקי לוי ואין מי שישלם ה' שקלים:

א"ל מעשה נס היה. שלא עלה פתק לוי יותר מכ"ב אלף:

ומסורגין עלו. שלא יאמרו שנעשה בהם דבר ערמה לכך עלו בסירוגין. אינו מעשה ניסין. בתמיה א"כ תקנה זו דפתקין ל"ל הלא הרבה תקנות יש כמו הפייסית שבבה"מ ודדמיין ליה:

ה"ג ולא עלו מסורגין. ה"פ זהו הנס שלא עלו בסירוגין אלא אותן רע"ג פתקין של ה' שקלים עלו יחד זה אחר זה ולא הפסיק ביניהן אפי' פתק אחד של בן לוי:

בכלל חסירין. דכתיב כל פקודי הלוים וגו' כ"ב אלף. ולא יותר:

ובפרט יתירין. גרשון ז' אלפים וחמש מאות קהת ח' אלפים ושש מאות. מררי ו' אלפים ומאתים הרי כ"ב אלף ושלש מאות:

בכורי כהונה היו. ר"ל כהנים היו ולכך נקוד על אהרן:

הרי שבעים ושנים. נמצאו שנים יתירים:

להיות פגום. שאין משבטו רק חמשה:

ושנים חלק. לא נכתב עליהן הדבר:

אלו כתבתני זקן. ע"ב פעמים ושנים אחרים חלק ועלה בידי חלק סלקתי מכל התרעומות אבל עכשיו יש לי להתרעם שהיה הכרח בדבר שיעלה ביד אחד חלק:

מעשה נסים. היו כו'. וכדפרישית לעיל:

ה"ג על דעתיה כו' מעשה נסים היו ולא עלו מסורגין:

דכתיב בקע לגלגולת. מחצית השקל בשקל הקדש לת"ר אלף וג' אלפים וה' מאות וחמשים:

אין תעביד כו'. אם תעשה ככר של מאה מנה והמנה הוא ק' דינרין שהן כ"ה סלעים ומחצית השקל הוא שני דינרין שהן חצי סלע הרי נ' מחצית השקל למנה וחשבון כל שקלי ישראל הן י"ב אלף וע"א מנה שהן ק"כ ככר וע"א מנה וכתיב וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף וז' מאות וע"ה שקלים נמצא חסר הששית שהן כ' כנר:

ואין כו'. ואם תעשה ככר מן ששים מנה שיש מקומות שהככר מאה מנה ויש שהוא ששים מנה לכך אמר אם הככר ס' מנה היו כל השקלים מאתים ככר חסר המחצה שהן ק' ככר:

גזבר נאמן ובקי בחשבון היה. שמנה של קדש כפול היה שני מאות דינרין שהן נ' שקלים נמצא החשבון מכוון מאת ככר כו':

ה"ג א"ל והכתיב ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים והיידא לון סלקין שבעים וחד ליטרין ואת עביד ליה פרוטרוט א"ל משום דלא סליק קונטרא ושלישתא גנב א"ל והכתיב ונחשת התנופה שבעים ככר והיידא לון סלקין צ"ו ליטרין ואיתעביד ליה פרוטרוט א"ל משום דלא סליק קונטרא ואשתא גנב א"ל והכתיב והשקל כו'. וה"פ א"ל ריב"ז על כרחך שהככר יותר מן ס' מנה דכתיב ואת האלף וגו' הרי אע"פ שהן ע"א מנה קחשיב להו בפרוטרוט א"ל ההגמון עדיין י"ל שהככר היה שמנים מנה נמצא שהשליש גנב א"ל ריב"ז כתיב ונחשת התנופה כו' אלפים וארבע מאות שקל על כרחך שהככר יותר מן צ"ו מנה שהרי עושה מהן פרוטרוט מפני שאינן ככר א"ל ההגמון עדיין לא פלטית מינך דלמא הככר מאה מנה וגנב הששית:

ה"ג והכתיב והשקל וגו' עשרה וחמשה שקלים המנה יהיה לכם. וה"פ מעיקרא היה המנה עשרים שקלים ואח"כ הוסיפו עליהן כ"ה שקלים שהן מ"ה שקלים ואח"כ הוסיפו עלייהו עשרה מחצית השקל שהן חמשה שקלים יחד חמשים שקל המנה הזה יהיה לכם הרי שמנה של קדש כפול היה כאשר אמרתי בתחלה:

א"ל. ההגמון לריב"ז מודינא לך שמשה גיזבר נאמן ובקי בחשבון היה:

הדרן עלך דיני ממונות בשלשה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף