מראה הפנים/סנהדרין/א/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אם מתוך את יליף לה כגון אינון. בבבלי מגילה דף כ"ג ע"ב א"ר יוחנן ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה מאי משמע דתני ר"ח אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך וכתיב התם הבדלו מתוך העדה ואתיא עדה עדה דכתיב עד מתי לעדה הרעה הזאת. והיינו דקאמר הכא לדחות ג"ש זו דאם מתוך את יליף א"כ סגין אינון ואין ללמוד גם מקרא דהבדלו אא"כ ילפת גם לג"ש דעדה עדה ושפיר טפי דניליף לה מחד ג"ש דבני ישראל. ולשיטת הבבלי אפשר לומר דלא בעי למילף ג"ש מקרא שלפני הדיבור וכן מוכח מפ"ק דמ"ק דיליף התם דאין מערבין שמחה בשמחה מקרא דשלמה ויעש את החג וגו' ולא יליף מקרא הכתוב בתורה מלא שבוע זאת כדיליף שם בהאי תלמודא. ומיהו צ"ל דגם לשי' דהאי תלמודא פלוגתא דאמוראי היא אם למדין מקודם מ"ת דהא בפ' אלו מגלחין קאמר מניו לאבל ז' ימים שנא' ויעש לאביו אבל וגו'. ופריך בפשיטות ולמדין דבר קודם למתן תורה וקאמר ר' יעקב בר אחא בשם רבי זעירא שמע לה מן הדא ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה ושמרתם וגו' כשם ששימר הקב"ה על עולמו שבעה כך אתם שמרו על אחיכם שבעה וכו' ואע"ג דר' יעקב בר אחא גופיה קאמר התם בפ"ק דילפינן להא דלעיל מקרא דמלא שבוע זאת איכא למימר דהכא משמיה דרבי זעירא קאמר והתם משמיה דנפשיה והיינו פלוגתא דאמוראי דאמרן. והתוס' במ"ק לא דקדקו בזה דבפ"ק דף ח' ע"ב ד"ה לפי שאין מערבין וכו' הביאו דרשת הירושלמי בפשיטות ובפ"ג דף כ' ד"ה מה חג שבעה וכו' כתבו כמו כן בפשיטות ובירושלמי משני דאין למדין מקודם מ"ת. ובחיבורי פני המנורה בארתי בזה:

ובשבתות ויו"ט היו יושבין בבית המדרש שבהר הבית. ובבבלי פ' אלו הן הנחנקין דף פ"ח ע"ב גריס יושבין בחיל. וגירסא דתוספתא ודהכא מסייע לפירש"י ז"ל שתפס לעיקר דהטעם הוא שלא יהו נראין כיושבין בדין שבלשכת הגזית היו דנים דאלו לפי' הא' אכתי בבה"מ ג"כ היה צר להם ע"ש:

מתיב תנייא לחברייה וכו'. כן השיב לו ר' נחמיה לר' יהודה במ"ר במדבר פ' ד'. ורש"י ז"ל בנימוקי חומש לא הביא אלא דברי ר' יהודה וכדאיתא בבבלי פרקין דף י"ז ע"א. ובמסקנא דהכא דאמר לד"ה במסורגין עלו א"כ גם לדברי ר' יהודה לק"מ בענין קושיא קמיית' אילו כתבתני לוי סילקת ואין לטעון אחר זה כלום וע"כ היה צריך לסמוך על מעשה נסים לפי שא"א בענין אחר:

והכתיב ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים. בבבלי בכורות דף ה' ע"א דקאמר התם סתמא דהש"ס מנא ליה דמנה של קודש כפול היה והלכך מייתי להו המקראות על הסדר ואת האלף וגו' והדר ונחשת התנופה וגו' ודחי לה ג"כ עד שלמד מקרא דיחזקאל. אבל הכא דגריס דרבן יוחנן בן זכאי גופיה פילפל עם ההגמון כן ולכאורה השיב לו שלא על הסדר המקרא ומשום זה רצה היפ"מ להפוך הגי' אבל ליתא וא"צ להפוך דהיינו טעמא לפי שבתחלה רצה להשיבו מקרא דונחושת התנופה שלא יהיה לו מקום לסתור דקרא לא חשיב אלא כללי דמאה ככרים וכדדחי לה הש"ס התם ולפיכך הביא לו המקרא הזה בתחל' דלא הוו מאה וחשיב להו בככרי וכשראה דעדיין לא קיבל ומדחי ליה משום דבכתוב הזה לא קחשיב אלא ככרי עשיריות הביא לו המקרא הזה ואת האלף וגו' דבכתוב הזה לא נמצא חשבון הככרים כלל ומ"ט לא חשיב להו בככר אחת ומאתים וחמשה ושבעים שקל ובהכי ניחא נמי דמ"ט לא הביא לו מקרא הקודם וכסף פקודי העדה וגי' דבהאי קרא גופיה כתובים הן ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל וגו' אלא משום דמהתם ניחא ליה טפי למידחי דמאת ככר כתיבא ביה ולא חשיב אלא כללי דמאה. וכשראה דאכתי מדחי ליה הכי דקרא לא קחשיב אלא כללי דמאה או של עשיריות גילה לו טעמו של דבר ומהיכן שלמדנו דמנה של קדש כפול היה:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף