עץ יוסף על שיר השירים רבה/ו/ב/ה

עץ יוסף על שיר השירים רבה ו ב ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ארבעה דברים שהם תשמישו של עולם כו'. כוונתו היה בזה המליצה להרבות הצער והתלונה באפיסת החכמה שקרה בה היפך מה שהיה בכל הדברים הטבעיים, כי כל הדברים הצריכים לעולם כל עוד שהם יותר צריכים ומוכרחים לעולם השגיח הטבע בחכמת בוראו שמציאותם בנקלה, כמו שנראה הרוח לרוב הכרחיותו נמצא בכל מקום, והמים שהם קרובים לרוח במדרגת ההכרח כמו כן מציאותם ברוב המקומות, ולכן אמר כי ארבעה מיני מתכות אלו להיותן צריכין לתשמיש העולם עם היותן בלתי מוכרחים כחכמה ועם היותם קשי האפיסה ורחוק ההפסד שהם נמצאים קיימים ימים רבים, עם כל זה היתה ההשגחה שיהיה להם מקור ידוע בו ימצאון, אם יקרה בהן האבוד לעתים, וכל שכן שהיה ראוי זה לחכמה שהיא יותר צריכה לעולם ויותר קלת ההפסד דמיתה שכיחא באינשי, ולישנא דהן תשמישו של עולם דוקא. ולפי זה אתי שפיר שלא הזכיר שאר המתכות הבדיל והעופרת, שטעמו להזכיר אותם שהן חזקים וקשי ההפסד, ועיין ביפה מראה:

מי מביא לנו תמורתו. רצה לומר שאף על פי שבודאי יהיה צדיק אחר כמו שדרשו חז"ל (יומא לח, ב) על פסוק וזרח השמש ובא השמש, מכל מקום מי יודע אם יהיה הצדיק האחר תמורתו של זה שאפשר שלא יהיה צדיק כזה, כי כל צדיק הוא לפי דורו, או כך אמרו מי מביא לנו כו' לנו דייקא, ורצונם לומר שאף שיהיה צדיק אחר מכל מקום אפשר שיולד במקום אחר לא במקומנו:

מאיכן נמצא כמוהו הוי והחכמה מאין תמצא. אמר רבי לוי שבטים מציאה מצאו וכתיב ויצא לבם ויחרדו אנו שאבדנו את ר' סימון על אחת כמה וכמה. כך דמך ר' בון. כן צריך לומר. ועיין בבראשית רבה פרשה צ"א (סימן ט) ובירושלמי פ"ב דברכות (ה"ח). וכוונת ר' לוי הוא על דרך דאיתא בחלק (סנהדרין קיג, ב) צדיק אבד מן העולם רעה בא לעולם שנאמר כי מפני הרעה נאסף הצדיק, ולפי שלכאורה אפשר לומר מה לנו להצטער בעתיד דיה לצרה בשעתה, ועוד אקדומי פורעניתא לא מקדמי, לכך אמר שהרי השבטים מציאה מצאו ועל כל זה נתנו לב אל הפורענות העתידה, עם שהמציאה אינה דרך מביאה לתכלית רע, למה שראו כפי ענינם שהמציאה ההיא תמשוך רעה, כל שכן אנו שאבדנו את רבי סימון שזה דרך יותר קרובה להגיע רעה בעתיד שאין להתיאש מן הפורענות, ונפקא מינה למיבעי רחמי לעכב הפורענות (יפה תואר):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף