מראה הפנים/גיטין/ב/א

מראה הפנים גיטין ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המביא. ניחא בפני נכתב כו'. למ"ד משום שאין עדים מצויים לקיימו פריך דקס"ד כיון שמעיד על החתימה סגי דכבר נתקיים הגט והיינו נמי דקא מתמ' למאי דבעי לאוקמי כר' יהודה ויש טופסי גיטין בח"ל במגרש בח"ל משום דלהאי מ"ד באותה מדינה במדינת הים לא צריך והילכך מתמה אמאי לא חיישינן נמי בהא משום טופס דכי ס"ד דבכה"ג לא חייש ר' יהודא והא לדידיה טופסי גיטין בכל מקום פסול ומסיק דהיינו טעמא שצריך לידע שהוא גט אשה. ובבבלי ריש מכילתין דף ג' מדייק לרבה דקאמר טעמא לפי שאין בקיאין לשמה מאן האי תנא דבעי כתיבה לשמה וחתימה לשמה דהא לר"מ דאמר עדי חתימה כרתי דקרא דוכתב אחתימה קאי ולא בעי כתיבה לשמה ולר"א דאמר עדי מסיר' כרתי כתיבה לשמה בעי ולא חתימה ומשני רב אשי הא מני ר' יהודה היא דבעי כתיבה וחתימה לשמה דתנן ר' יהודה פוסל עד שיהא כתיבתו וחתימתו בתלוש והכא אי אפשר לאוקמי אליבא דהאי מ"ד לפי שאין בקיאין לשמה דא"כ מאי מקשי ויש טופסי גיטין כו' דבאמת להאי מ"ד באותה מדינה במדינת הים נמי צריך לפי שאין בקיאין לשמה ואנן כתיבה לשמה בעינן וחיישינן משום טופס אלא כדפרישית. והתם מסיק לרבא דקי"ל כוותיה דטעמא לפי שאין עדים מצרים לקיימו דהא דהצריכו לומר נמי בפני נכתב משום דאי לא אמר אלא בפני נחתם אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד ואיכא למימר דהיינו נמי דקאמר הכא עד' שידע שהוא גט אשה כלומר דאי לא אמר אלא בפני נחתם חיישינן שמא לא ידע כלל מכתיבת הגט ומאן דחזי דסומכין עליו אקיום החתימה לחוד אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד והילכך צריך נמי להעיד על כתיבת הגט כי היכי דליהוי היכירא בין גיטין לשטרות:

תני ר' חנין אם היה נכנס ויוצא מותר. ופליג אהא דקאמר עד שיכתוב כולו בפניו וכן מסיק בבבלי שאפי' לא ראה אלא שיטה אחת לשמה שוב אינו צריך ובפ"ק דף ו' מוקי התם הא דקתני אפי' נכנס ויוצא כשר דאסיפ' קאי דאע"ג דנפק לשוקא לא חיישינן דאינש אחרינא אשכחי' וא"ל לכתוב אבל בשליח אפילו הוא בבית וסופר בעלייה אלא דשמע קן קולמסא וקן מגילתא משיטה אחת מחציו הראשון כשר כדפרישית במתני' וכפי' השני שפירש רש"י ז"ל שם שהוא שומע קול הקולמוס וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ז הל' י"ב ונ"מ לזה הפירוש שאין צריך שיראה הקלף ויכירהו וכן נראה מדברי הרא"ש ז"ל וע"ש:

אלא שנתייחד ברשות הבעלי' בין כתיבה לחתימה כשר. בהגהת אשר"י בריש פרקין אמר בפ"נ ובפ"נ אלא שנתייחד ברשות הבעלים בין כתיבה לחתימה כשר וצ"ע ל' הירושלמי דמשמע דפליגי עכ"ל ושמא דהוא ז"ל מפרש דהא דרב חסדא עדיפא מהא דר' יוסי ולא מכשיר אלא בנתייחד אח"כ אבל אם נתייחד קודם החתימה ס"ל דחוששין אבל מ"מ צ"ע דהא מדיוקא דמתני' שמעינן נמי להא דר' יוסי דלא מסני רבוסא טפי ונראה דהוא מפרש להא דרב חסדא דרך קושיא על הא דפשיט ליה ממתני' דכשר ורב חסדא בעי על זה חציו מתקנה וחציו מד"ת ואת אמר כשר בתמיה כלומר דמכיון דנתיחד ברשות הבעלים קודם החתימה אין עדותו על החתימה כלום דשמא לא זהו הגט שנכתב בפניו והוי כמו בפני נכתב אבל לא בפני נחתם דאין כאן תקנת חכמים על החתימה אלא דמד"ת הוא דאינו צריך לקיום ומעיקרא תקנתא דרבנן והיינו דקאמר דמשמע דפליגי והשתא נמי לק"מ מדיוקא דמתני' דהא כבר תני לה ברישא והדר בעי הש"ס א' בפ"נ ובפ"נ אלא שנתייחד אח"כ ופשיט ליה דבכה"ג אין חוששין כיון שהשליח מעיד על הכתיבה ועל החתימה תכופין זה אחר זה תו לא חיישינן שמא החליף אח"כ:

אין כשר אלא זה. כלומר דהוא כשר יותר ואפילו הוא ואחד מעידין על החתימת השני נמי כשר כרב אשי בבבלי וכן הסכימו כל הפוסקים אלא באני הוא עד השני הוא דפסול כדקאמר ר' אבא והתם קאמר טעמא משום דאו כולו בקיום הגט או כולו בתקנת חכמים וכתבו התוס' דתרווייהו צריכי דאי מטעמא או כולו כו' אכתי איכא למיקשי מי איכא מידי דאילו אמר בפני נחתם כשר ומשום דאמר אני הוא עד השני פסול ואי מטעמא דהכא אין זה נוגע בעדות ממש ע"כ וטעמא דהא אשכחן בעלמא דלא חשיב נוגע בעדות בכה"ג כדאמרינן פ"ב דכתובות גבי שנים החתומין על השטר ומת אחד מהן שצריך שנים מן השוק להעיד עליו ואי ליכא אלא חד אמר אביי ליכתוב חתימת ידיה אתספא ושדי ליה בבי דינא ואזיל איהו והאי ומסהדי אאידך והרשב"א ז"ל הניח בצ"ע על טעמא דהכא דמ"ש דהתם לא מחזקינן ליה כנוגע בעדות ולענ"ד היינו כוונת התוס' שכתבו דאין זה נוגע בעדו' ממש ולפיכך צריך נמי לטעמא דאו כולו בקיום הגט:

דאיתפלגון אמר לעשרה חתמו בגט. פלוגתא היא לקמן הלכה ב' ובבבלי דף י"ח והתם מחליף דר"ל לדר"י. וצ"ל דלא ס"ל להש"ס הבבלי להאי דקאמר הכא דתליא בפלוגתייהו מדלא קאמר התם דאיכא בינייהו נמי לענין השליח דלמ"ד כולן משום עדים צריך שיאמר בפני נחתם כולן ואי לא אמר פסול אלא דס"ל דאף למ"ד כולן משום עדים א"צ קיום כ"א לשני עדים ולא חיישינן דשמא מקצתן חתמו היום ומקצתן למחר והוי ליה מוקדם דמסתמא עשו כהוגן וחתמו כולן בו ביום כיון דעשאן לכולן עדים בדבר ולא פסלינן אלא בידוע שמקצתן חתמו למחר א"נ בחתום בתחלה קרוב או פסול כדאמר התם ולמאי דכתבתי בפ"ק הלכ' ד' בשם הרמב"ן ז"ל דפי' דהתם מיירי באומר כלכם חתומו סתם ולא משום עדים יש עדיין לפקפק קצת בדבר דכיון דלא אמר בפירוש דעשאן לכולן עדים איכא למיחש דילמא לא חתמו כולן בו ביום וקשה אמאי לא קאמר התם דאיכא בינייהו נמי לענין השליח ועיין בפ"ק במראה ד"ה ר' אילא ובד"ה שטר מ"ש שם בס"ד:

מה פליגין ביוצא מתחת ידו. והיינו כלישנא קמא דרבי שמואל בר יהודה בבבלי דף ט"ז ור' זעירא כלישנא בתרא דהתם אלא מה דמקשי התם וליפלוג נמי ר' יהודה ברישא לא קאי אלא אלישנא בתרא למאי דפירשו רש"י והתו' דהא דקאמר במאי פליגא אטעמא דר' יהודה קא קשיא ליה אמאי אכשר ועיין בתוס' בד"ה במאי פליגי דמבואר הוא דללישנא קמא איכא למימר דאף ר' יהודה מודה באחד אומר בפני נכתב וא' אומר בפני נחתם דגזרינן משום איחלופי כיון דליכא הוכחה דהאי דהימנוה לעד חתימה ביחידי הוא משום שליח הגט דהא ליכא הכא תרי אכתיבה וע"ש ויתבאר לך אבל הכא עיקר הקושיא לר' אמי וכדפרישית בפנים וא"צ לשבש הגי' ולהחליף הנוסחאות בחנם כאשר ראיתי לי"מ כ"א מה שהגהתי בד"ה מתיב ר' זעירא והוא טעות דמוכח וכן הא דר' יסא דלקמן לאחר שחזר בו הוי כלישנא בתרא דר' אמי אמר ר' יוחנן דהתם דף י"ז ואין להאריך כמבואר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף