←{{מרכז|{{גופן|4|וילנא|[{{כתובת מלאה:שם משמואל/פרשת בראשית/תרעא|action=edit}} תרע"א]}}}}
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''[{{כתובת מלאה:שם משמואל/פרשת בראשית/תרעא|action=edit}} תרע"א]'''}}}}=== | ==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''[{{כתובת מלאה:שם משמואל/פרשת בראשית/תרעא|action=edit}} תרע"א]'''}}}}=== | ||
במ"ר פ"י ר' חמא פתח הגו סיגים מכסף וגו' אמר ר"א בשם ר' יעקב משל לאמבטי שהיתה מליאה מים והי' בה שני דיוסקוסים נאים, כל זמן שהיתה מליאה מים לא היתה מלאכת דיוסקוסים נראית, כיון שפסקה ונער המים שבתוכה נראית מלאכת הדיוסקוסים, כך כ"ז שהיתה העולם תהו ובהו לא נראית מלאכת שמים וארץ, כיון שנעקר תהו ובהו מן העולם נראית מלאכת שמים וארץ ויצא לצורף כלי נעשו כלים הדא ה"ד ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ע"כ: | [[בראשית רבה/י/|במ"ר פ"י]] ר' חמא פתח הגו סיגים מכסף וגו' אמר ר"א בשם ר' יעקב משל לאמבטי שהיתה מליאה מים והי' בה שני דיוסקוסים נאים, כל זמן שהיתה מליאה מים לא היתה מלאכת דיוסקוסים נראית, כיון שפסקה ונער המים שבתוכה נראית מלאכת הדיוסקוסים, כך כ"ז שהיתה העולם תהו ובהו לא נראית מלאכת שמים וארץ, כיון שנעקר תהו ובהו מן העולם נראית מלאכת שמים וארץ ויצא לצורף כלי נעשו כלים הדא ה"ד ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ע"כ: | ||
הנה כל בריאה פרטית מבריאת שמים וארץ טרם בוא יום השבת הי' כל פרט ופרט בפני עצמו כי הי' חסר בהם כח המאחד אותם, אך כאשר בא יום השבת בא בכל בריאה פרטית רוח נפשיי והי' השבת כמו נפש באדם חי וכמ"ש שבת וינפש, וכמו רוח חי שבאדם שהנפש הוא התכללות כל האברים, וכל אבר משיג כח כללי ע"י. תדע שאין סומא מוליד סומא, ואם לא הי' בו רוח חיים הי' כל אבר בפ"ע, ואין זה חיבור כי חיבורי אוכלי כמאן דמפרתי דמי, וזהו הפירוש ויכולי שנעשה כל הבריאה כלל אחד, וז"ש במ"ר נעשה כלי, דכלי היינו כלל לא כשברי כלים שכל אחד בפני עצמו, וז"ש כיון שנעקר תהו ובהו מן העולם, דלכאורה אינו מובן הלא תהו ובהו נעקר תיכף בבריאת יום ראשון, ולמה כתב המדרש דווקא ביום השביעי, אך הוא הדבר שאמרנו דאז בא בו רוח חיים ושלימות הבריאה, וזהו היפך תהו ובהו, וא"כ עד שבת שפיר נקרא שלא נעקר תהו ובהו מן העולם: | הנה כל בריאה פרטית מבריאת שמים וארץ טרם בוא יום השבת הי' כל פרט ופרט בפני עצמו כי הי' חסר בהם כח המאחד אותם, אך כאשר בא יום השבת בא בכל בריאה פרטית רוח נפשיי והי' השבת כמו נפש באדם חי וכמ"ש שבת וינפש, וכמו רוח חי שבאדם שהנפש הוא התכללות כל האברים, וכל אבר משיג כח כללי ע"י. תדע שאין סומא מוליד סומא, ואם לא הי' בו רוח חיים הי' כל אבר בפ"ע, ואין זה חיבור כי חיבורי אוכלי כמאן דמפרתי דמי, וזהו הפירוש ויכולי שנעשה כל הבריאה כלל אחד, וז"ש במ"ר נעשה כלי, דכלי היינו כלל לא כשברי כלים שכל אחד בפני עצמו, וז"ש כיון שנעקר תהו ובהו מן העולם, דלכאורה אינו מובן הלא תהו ובהו נעקר תיכף בבריאת יום ראשון, ולמה כתב המדרש דווקא ביום השביעי, אך הוא הדבר שאמרנו דאז בא בו רוח חיים ושלימות הבריאה, וזהו היפך תהו ובהו, וא"כ עד שבת שפיר נקרא שלא נעקר תהו ובהו מן העולם: | ||
והנה ידוע שעולם שנה נפש וכמו בכל העולם כללי כן בכל איש פרטי ומוח ולב הם כנגד שמים וארץ, מוח בחי' שמים ולב בחי' ארץ, וישוב הדעת הוא התכללות מוח ולב, שהמוח מאיר ללב והלב הוא מלך כל האברים וע"י ישוב הדעת נעשה הכל כלל אחד, ובלעדי ישוב הדעת נקרא שהוא תהו ובהו, ובמ"ר ובהו זו מלכות מדי ויבהילו להביא את המן, ובהלה היא היפוך ישוב הדעת, והנה בשבת כתיב לדעת כי אני ד' מקדישכם, וכמו בכלל הבריאה כשבא שבת נעקר תהו ובהו כמו כן הוא באדם הפרטי, ונראית שני דיוסקוסים נאים, וזהו מוח ולב: | והנה ידוע שעולם שנה נפש וכמו בכל העולם כללי כן בכל איש פרטי ומוח ולב הם כנגד שמים וארץ, מוח בחי' שמים ולב בחי' ארץ, וישוב הדעת הוא התכללות מוח ולב, שהמוח מאיר ללב והלב הוא מלך כל האברים וע"י ישוב הדעת נעשה הכל כלל אחד, ובלעדי ישוב הדעת נקרא שהוא תהו ובהו, ובמ"ר ובהו זו מלכות מדי ויבהילו להביא את המן, ובהלה היא היפוך ישוב הדעת, והנה בשבת כתיב לדעת כי אני ד' מקדישכם, וכמו בכלל הבריאה כשבא שבת נעקר תהו ובהו כמו כן הוא באדם הפרטי, ונראית שני דיוסקוסים נאים, וזהו מוח ולב: | ||