שם משמואל/פרשת בראשית/תרעא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שם משמואל TriangleArrow-Left.png פרשת בראשית TriangleArrow-Left.png תרעא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במ"ר פ"י ר' חמא פתח הגו סיגים מכסף וגו' אמר ר"א בשם ר' יעקב משל לאמבטי שהיתה מליאה מים והי' בה שני דיוסקוסים נאים, כל זמן שהיתה מליאה מים לא היתה מלאכת דיוסקוסים נראית, כיון שפסקה ונער המים שבתוכה נראית מלאכת הדיוסקוסים, כך כ"ז שהיתה העולם תהו ובהו לא נראית מלאכת שמים וארץ, כיון שנעקר תהו ובהו מן העולם נראית מלאכת שמים וארץ ויצא לצורף כלי נעשו כלים הדא ה"ד ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ע"כ: הנה כל בריאה פרטית מבריאת שמים וארץ טרם בוא יום השבת הי' כל פרט ופרט בפני עצמו כי הי' חסר בהם כח המאחד אותם, אך כאשר בא יום השבת בא בכל בריאה פרטית רוח נפשיי והי' השבת כמו נפש באדם חי וכמ"ש שבת וינפש, וכמו רוח חי שבאדם שהנפש הוא התכללות כל האברים, וכל אבר משיג כח כללי ע"י. תדע שאין סומא מוליד סומא, ואם לא הי' בו רוח חיים הי' כל אבר בפ"ע, ואין זה חיבור כי חיבורי אוכלי כמאן דמפרתי דמי, וזהו הפירוש ויכולי שנעשה כל הבריאה כלל אחד, וז"ש במ"ר נעשה כלי, דכלי היינו כלל לא כשברי כלים שכל אחד בפני עצמו, וז"ש כיון שנעקר תהו ובהו מן העולם, דלכאורה אינו מובן הלא תהו ובהו נעקר תיכף בבריאת יום ראשון, ולמה כתב המדרש דווקא ביום השביעי, אך הוא הדבר שאמרנו דאז בא בו רוח חיים ושלימות הבריאה, וזהו היפך תהו ובהו, וא"כ עד שבת שפיר נקרא שלא נעקר תהו ובהו מן העולם: והנה ידוע שעולם שנה נפש וכמו בכל העולם כללי כן בכל איש פרטי ומוח ולב הם כנגד שמים וארץ, מוח בחי' שמים ולב בחי' ארץ, וישוב הדעת הוא התכללות מוח ולב, שהמוח מאיר ללב והלב הוא מלך כל האברים וע"י ישוב הדעת נעשה הכל כלל אחד, ובלעדי ישוב הדעת נקרא שהוא תהו ובהו, ובמ"ר ובהו זו מלכות מדי ויבהילו להביא את המן, ובהלה היא היפוך ישוב הדעת, והנה בשבת כתיב לדעת כי אני ד' מקדישכם, וכמו בכלל הבריאה כשבא שבת נעקר תהו ובהו כמו כן הוא באדם הפרטי, ונראית שני דיוסקוסים נאים, וזהו מוח ולב: ובזה יובן מאמר האר"י ז"ל דחטא אדה"ר הי' שלא המתין עד שבת, היינו דבאם הי' שבת, הי' חל עליו דעת דקדושה כי שבת היא דעת כנ"ל וכשלא המתין חל עליו דעת טוב ורע והוא כעין מה שכתב הזוה"ק לענין טומאת מת: וכפי האמור יובן מה שאחז"ל שבת מביא גאולה לעולם דהנה המהר"ל ז"ל כתב החילוק בין גאל לגלה, דגלה בהא והד' שבהא מורה לפיזור שבד' רוחות, ואלף הוא חיבור שמאחד, ולהנ"ל ששבת הוא נפש הבריאה שמחבר כל הבריאה להיות כלל אחד ולכך מביא גאולה והבן: במ"ר פי"א ר' יצחק אמר ויברך אלקים וגו' ברכו במן וקדשו במקושש: להבין הדברים, דהנה לכאורה קשה למה נתחייב המקושש מיתה הלא לש"ש נתכוין והי' מלאכה שאצל"ג, אך באמת מיתתו לא הי' עונש רק עלי' שנתעלה על ידה וכדרך שבישר המגיד להב"י שעתיד לאיתוקד על קדושת שמו יתב' ומי שנהרג או נשרף על קדושת השם זכה להתכלל בקדושת השם, כמו כן המקושש שנהרג מחמת קדושת שבת זכה להתכלל בקדושת השבת, וא"כ מאחר שהמקושש שהי' אדם גדול כזה היתה עלייתו ע"י שנהרג על קדושת שבת ממילא חזינן מעלת וגדולת שבת עד היכן גדלה והבן: להבין דברי האר"י ז"ל שהחטא של אדה"ר הי' שלא המתין בזיווגו עד שבת, הלא מפורש בכתוב חטאו שאכל מעץ הדעת. ונראה דהנה כל מי שזוכה לשער הנון בקדושה אי אפשר לו להתקלקל עוד כנודע וכ"כ להיפיך, ושבת הוא עץ החיים עץ הנטוע במקום חיים שהוא בינה, ע"כ מי שזוכה לקדושת שבת בשלימות בלתי אפשר לו להתקלקל עוד, אך מי הוא שיכול לזכות לקדושת שבת בשלימות, שאחר חטאו של אדה"ר אין האדם מוכן לקבל קדושת שבת בשלימות, אך אדה"ר קודם החטא הלא כתיב עשה את האדם ישר הוא הי' מוכן לקבל קדושת שבת בשלימות יבאם הי' מגיע שבת טרם שנפל ממדריגתו לא הי' אפשר לו להתקלקל עוד: והנה ארז"ל אפי' חסיד שבחסידים א"א שלא יהא בו צד א' של דופי, ועי"ז נפל ממדריגתו, ואם הי' ממתין על קדושת שבת לא הי' אפשר לו להשתנות, והי' עומד במדריגה שאלקים עשה את האדם ישר ולא הי' בו נטי' לצד הרע, והנה לכאורה יש להבין איך האמינו לדברי הנחש, אחר שהי' ישרים כמ"ש עשה את האדם ישר, אך אחר שלא המתין ונפל ממדריגת ישר והי' בו נטי' לצד הרע עי"ז הוטעה בדברי הנחש ואכל מעץ הדעת, ושפיר כתב האר"י שהחטא הי' שלא המתין, שבלעדי זה לא הי' לו נטי' לצד הרע, ולא נטה להאמין לדברי הנחש כלל, ולא הי' אוכל מעץ הדעת: ולפי דברי האר"י ז"ל יובן מה שהיתה תשובת אדה"ר שפירש מאשת' ק"ל שנה, דהיתה תשובת המשקל מאחר שחטאו הי' מהירות, לכן היתה תשובתו מתונות: במ"ר פי"א רבנן אמר לן כבודו עמו ומוצ"ש ניטל ממנו זיוו וטרדו מג"ע, והק' היפ"ת היאך לא חש הקב"ה פן ישלח ידו ויקח מעץ החיים בשבת, ונראה דהנה במדרש סוף פי"ט א"ר אבא בר כהנא ואכלתי אין כתיב כאן אלא ואוכל אכלתי ואוכל עוד, ועוד במדרש פכ"א ועתה וגו' אר"א ב"כ אין ועתה אלא תשובה פתח לו הקב"ה פתח של תשובה והוא אומר פן ואין פן אלא לאו, וקשה דבעירובין (י"ח:) הי' ר"מ אומר אדה"ר חסיד גדול הי' כיון שראה שנקנסה מיתה ע"י ישב בתענית ופירש מן האשה ק"ל שנה והעלה זרזי תאנים על בשרו ק"ל שנה, אך נראה דאחר שאכל מעץ הדעת נכנסו בו כוחות חיצוניות ורוחות רעות, וכעין מעשה ר' יוסף דיליזאנע הידוע רח"ל וארז"ל ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו וע"ד קונו ואחד מהם רוח רעה, והי' מוכרח במעשיו שכוחות חיצוניות ורוחות רעות שנכנסו בו הכריחוהו רח"ל, אך לאחר שנתגרש מג"ע וקיבל עונשו במקצת, נחלשו כוחות הרע שבו ולא הי' מוכרח במעשיו, ע"כ אז"ל בעירובין חסיד גדול וכו' מאחר שהי' אחר שנתגרש מג"ע והי' בכחו לעשות תשובה, משא"כ במדרש מיירי קודם שחל עליו העונשין א"כ הי' בהכרח ולכך אמר אכלתי ואוכל עוד ועל התשובה אמר לאו כיון שהרגיש שאיננו ברשותו וכנ"ל: ובזה יובן לשון הכתוב ועתה פן ישלח ידו מהו הלשון שליחות יד הול"ל בקיצור פן יאכל מעץ החיים, אך זקיני זצללה"ה מקאצק אמר דמ"ש באאע"ה וישלח ידו ויקח את המאכלת, כי אבריו של אאע"ה הי' נמשכין בעצמן לדבר מצוה וכענין שאמרו במדרש בחקותי בדהמע"ה חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והי' רגלי מביאות אותי לב"כ ולב"מ. וכתב באמרי יושר הפי' אפי' בלי כוונה ובלא מחשבה ודייק במלת רגלי הכלים לבד, ולא הי' שייך לשון שליחות יד בדבר מצוה באאע"ה כי אבריו בעצמן היו נמשכין לזה אף בלי כוונה אך בעקידת יצחק באמת לא הי' מצוה לשוחטו ולכן הוצרך להשלחת יד שהכריח את ידו עכתד"ק, וז"ש כאן פן ישלח ידו דהוא מצד עצמו לא הי' רוצה בזה ולא היתה ידו נמשכת לדבר איסור אך אחר שהי' מוכרח א"כ נקרא שפיר השלחת יד ובזה מיושב קו' היפ"ת דבשבת כוחות החיצוניות נחלשין דכלהו ערקין אתעברו מינה ומאדה"ר בעצמו לא הי' שום מורא דהוא בעצמו לא הי' רוצה לעבור את פי השם: וישמעו את קול ד' אלקים מתהלך בגן לרוח היום, מפשטות הכתובים נראה שהליכות השי"ת בגן לא הי' לצורך אדה"ר וחוה לדבר אליהם ולעונשם אך זה הי' דרך אגב ועי' ספורנו, שכתב בזה"ל לרוח היום לרצון היום לעשות הדברים הנרצים באותו יום כמו שעשה בשאר ימי בראשית וכמו שעשה באותו יום קודם חטאם ע"כ. ובמ"ר מתהלך מהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך מקפץ ועולה עיקר שכינה בתחתונים היתה כיון שחטא אדה"ר נסתלקה השכינה לרקיע ראשון כו' נמי משמע שהדיבור לאדה"ר וחוה הי' דרך אגב, ונראה דהנה כל הדברים שאמר להם השי"ת ולא הי' עונשים רק תיקונים שרצה הקב"ה עי"ז להעלותם למדריגתם הראשונה ע"י שיקבלו עונשם לזככם וכמו שיהי' באמת לימות המשיח אך כל זמן שלא הי' התעוררות מצדם לא בא ג"כ לכלל זה לחפש תיקונים עבורם אך אחר שהתחבאו ובושו בעצמם מחמת חטאם ואחז"ל עובר אדם עבירה ומתבייש בה מוחלין לו כל עוונתיו, ואף שעתה לא היתה תשובה, אבל עכ"פ היתה גרם שיבואו עי"ז התעוררות רחמים למעלה לחפש תיקונים עבורם: ונח מצא חן בעיני ד' במ"ר פכ"ט אר"א ב"כ כי נחמתי כי עשיתים ונח אפי' נח שנשתייר מהם לא הי' כדאי אלא שמצא חן בעיני ד': להבין האיך שייך לומר שאינו כדאי עד שניחם הש"י גם עליו והתורה מעידה עליו צדיק תמים הי', ובמ"ר פ' נח פל"ב תאבד דוברי כזב מדבר בדור המבול כו' יתעב ד' שאינן לא חיין ולא נדונין ואני כאשר עשו כן עשיתי ומה ביני לבינם אלא שגמלתני טובה ואמרת לי בוא אתה וכל ביתך אל התיבה ע"כ. והוא יותר פליאה שלא מצא בעצמו הפרש בינו לבין דור המבול: ונראה כוונת הדברים דבאמת כל אחד ואחד לפי מעלת נפשו ולפי הכנתו מתולדתו, ולפי מה שסיפק בידו לעשות הוא צריך להרבות בעבודת ד' וז"ש חז"ל וסביביו נשערה מאוד הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה וע"כ נח שהי' נפשו גבוה מאוד והיתה הכנתו מתולדה טובה, והי' לו סעד לתומכו כמ"ש את האלהים התהלך נח, לעומת כל אלה הי' חושב את עבודתו מועטת, והי' בעיני עצמו כמקצר בעבודה והתמרמר בעצמו על זאת עד שלא מצא בעצמו שום מעלה נגד אנשי דורו ונדמה בעיניו שכאשר עשו כן עשה ובשביל זה עצמו שלא הונה א"ע ולא התברך בלבבו אלא הי' דבק במדת האמת באשר כן הוא האמת לפי מעלת נפשו כנ"ל, מצא חן בעיני ד': והנה נח הוא שבת ובשבת יכול כל אדם להגיע קצת לענין זה ע"י שידע האדם שאינו כדאי והוא רחוק מאוד משבת לפי מעלת נפשו ולפי מעלת שבת עי"ז יוכל למצוא חן כמו שנח מצא חן עי"ז והבן היטב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף