מחצית השקל/אורח חיים/שמב

מחצית השקל ‏ אורח חיים שמב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) כ' מ"א צ"ע כו' כמ"ש ס"ס שפ"ו אם אמר בע"ש ככר זו היום חול ולמחר קדש מערבים לו בה אע"ג דקודש לא חזיא ליה ובעי' סעודה הראויה ב"ה כיון דבין השמשות ספק הוא ומספק לא חל על הככר קדושה וחזי' ליה בה"ש ורשאי לאכלה בה"ש אבל אמר היום קדש ולמחר חול אין מערבים לו בה דמספק שמא כבר הוא לילה ונכנס יום שאחריו לא פקע הקדושה ואסור לאכול בה"ש ולא חזי ליה בה"ש. וע' ר"ס תקס"ב במ"א שכ' בשם הגמ' אע"ג דבתענית בתחלת בה"ש שנכנס התענית מותר באכילה מ"מ בין השמשות שבסוף התענית אסור באכילה דמספק לא פקע התענית והיינו מטעם הנ"ל:

וע' בספר ת"ש שכ' לעיין במ"ש על המג"א בזה בס"ס ש"ז דאשתמיט למ"א דברי התו' בעירובין דף ל"ד ע"א דגם במ"ש בה"ש ל"ג על שבות ועיינתי בדבריו בס"ס ש"ז ס"ק מ"ט שכ' הראי' מדאמר בעירובין אם הניח ערובו במקום שא"א לטלו בה"ש מן המקום ההוא מ"מ אם יש לאשכוחי גוונ' להביאו למקום אשר יכול ליטלו משם הוי עירוב ועז"א איתביה רב בר שבא לר"פ מדתנן כיצד הוא עושה אם חל י"ט בע"ש ורצה לערב לי"ט ולשבת וכיון די"ט ושבת שני קדושות צריך כל יום לערב על אותו יום דהיינו מבערב י"ט על י"ט ובי"ט על שבת ותני כיצד עושה מוליכו בעי"ט למקום שיקנה לו העירוב ומחשיך עד אחר בה"ש דבה"ש קונה עירוב ואחר ב"ה מוליכו לביתו דאם יניחנו שם פן יאבד ולא יהי' לו עירוב לשבת ובי"ט לע"ע מוליך העירוב לאותו מקום הנ"ל ומחשיך עליו עד אחר בה"ש וכיון דבשבת אסור להביאו לביתו ע"כ נותן התנא עצה טובה שיאכלנו שם באותו מקום כי כבר קנה עירובו בה"ש ואם יניחנו שם פן יאבד ויפסיד הפת שעירב בו טוב לו שיאכלנו הוא וא"כ למה צריך להוליך העירוב למקום שיקנה לו עירובו אפי אינו מוליכו שם די כיון שיש בידו שיכול להוליכו הוי כאלו הוליכו א"ר זיר' גזרה משום י"ט שחל אחר השבת דאם רוצה להניח עירוב על י"ט צריך להוליכו מע"ש למקום ההוא ויניחנו שם עד שתחשך בי"ט דאז א"א שיקנה העירוב לי"ט אם לא שמונח העירוב באותו מקום דל"ל בה"ש במוצאי שבת הא אי בעי מצי להוליכו דהא א"א להוליכו דעדיין הוא ספק שבת וכ' רש"י דה"ה דמצי להקשות מכל ערב שבת למה צריך להוליכו לאותו מקום כיון דאפשר לו להוליכו הוי כאלו כבר הוליכו אלא לפי שלא מצינו מפורש בשום מקום דצריך להוליך העירוב דלמא באמת א"צ להוליך רק הכא בי"ט שחל בע"ש תנן להדי' דצריך להוליך העירוב לכן מקשה מיניה אבל באמת הקושי' על כל ע"ש והתו' ב"ה ואמאי כו' חלקו על רש"י דמכל ע"ש לק"מ דהא לא מצי להוליכו בע"ש בה"ש שהוא שעת קניות עירוב משום איסור הוצאה ואי דאכתי תקשה למה הוצרך להביאו עד מקום שיקנה עירובו לא יוליכנו כ"א עד סמוך לאותו מקום שיעור בה"ש דהיינו לדידן בסי' רס"א ג' רביעי מיל ומשם ואילך יכול להביאו בה"ש והיינו פחות פחות מד"א עד מקום השביתה וכ' דגם זה אינו קושיא לרבנן דס"ל גזרו על שבות בה"ש א"כ אסור להוליכו בה"ש פחות פחות מד"א ולרבי באמת כה"ג מותר ולא משכחת לרבי דצריך להוליכו עד מקום השביתה כ"א כשרוצה לקנות שביתה ברה"י ויש ר"ה מפסיק בין ביתו למקום השבית' וכ' שם בגליון התוס' וז"ל וע"כ כן צ"ל באמת לפירש"י (והיינו לר' אם לא יקנה שביתה ברה"י ור"ה מפסיק א"צ להוליכו) דאי לעולם צריך להוליכו עד מקום השביתה א"כ תקשה ליה מרבי ולא יכול לתרץ מה שמתרץ גזירה אטו י"ט שאחר השבת עכ"ל הגליון והבין בס' ת"ש דמה שכ' הגליון דלא יוכל לתרץ גזירה כו' דהא גם כשחל יום טוב אחר השבת שרי להוליכו בין השמשות של מוצאי שבת לרבי פחות פחות מד"א הרי לפי זה מבואר להדיא דגם במוצאי שבת ל"ג שבות על בין השמשות:

ולפי עניות דעתי אין כוונת התוספות כן אלא כוונתם לדבר אחר דהא כתבו שם באותו דיבור להקשות לפי שיטתם דבכל ע"ש צריך להוליכו ולא קשיא להש"ס כי אם על ערב י"ט א"כ למה הוצרך לשנויי גזירה אטו י"ט שאחר השבת הוי לי' למימר גזירה י"ט אטו שבת דבכמה דוכתין גזרינן י"ט אטו שבת ותי' בתרוצם השני וז"ל בעירוב דמקילינן טפי לא הוי גזרינן י"ט אטו שבת עכ"ל. א"כ כך כוונתם של הגליון במ"ש דלא יוכל לתרץ גזיר' כו' דדוקא אם י"ט חל בע"ש צריך להוליך העירוב שצריך לי"ט מבעוד יום דגזרינן אטו אם חל י"ט אחר שבת ורצה לערב על י"ט דודאי צריך להוליך מע"ש מבע"י כנ"ל דבזה גזרינן י"ט אטו י"ט דהיינו אם אם רוצה לערב על י"ט שחל בע"ש גזרינן אטו י"ט דהיינו אם רוצה לערב על י"ט שחל אחר השבת אבל לפירש"י אם נאמר דגם לר' בעי' בכל ע"ש אם רוצה לערב על שבת שצריך להוליכו דגזרי' אטו חל י"ט אחר השבת ורוצה לערב מע"ש על י"ט והיינו דנגזר שבת אטו י"ט כה"ג ל"ג וס"ל להגליון כתי' השני של התוס' הנ"ל וכה"ג כ' המ"א לקמן בסי' תק"א ס"ק ט"ז בלפידים עיין שם ואפי' לתירוץ הא' שם דה"ה דהמ"ל דגזרינן י"ט אטו שבת אלא דעדיפי משני א"א דלרבי צ"ל דגזרינן אטו י"ט שחל אחר שבת והיינו דגזרינן שבת אטו י"ט כנ"ל ה"ל למימר מיד דגזרינן י"ט אטו שבת כיון דבלא"ה לרבי צריך להאי גזירה ולעולם י"ל דגם הגליון ס"ל דב"ה במ"ש גזרו על שבות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.