ביאור הגר"א/חושן משפט/רפא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אין כו'. כמש"ו איש פלוני יירשני כו':
(ב) ולא כו'. כמש"ו לפיכך כו':
(ג) לפיכך כו'. מתני' קכו ב':
(ד) איש פלוני יירשני כו'. מתני' ק"ל א' וריב"ב מודה באלו וכמש"ש בגמ' אב"א כולה דריב"ב כו' וכן רישא וכמ"ש הרי"מ והא דתנן האומר איש פלוני בני לא יירש כו' אף ריב"ב היא דע"כ ל"ק ריב"ב אלא היכא דאמר יירשני דאז ממילא אסתלקו שאר יורשין וכן פלוני יירש כך ופלוני כך אבל היכא דאמר לא יירש אע"ג דממילא ש"מ דשאר בנים יירשוהו כיון דלא אמר בהדיא יירשוהו פלוני ופלוני לא העביר הירושה ממקומה שלא הקנה להם וממילא נפלה קמיה ג"כ וה"ל כאלו אמר לא יטול ממון שלו כו' ע"ש וערשב"ם קכו ב' ד"ה לא אמר כו':
(ה) כשהוא ש"מ. דוקא כמ"ש בס"ה וז"ש ברישא בין שצוה כו':
(ו) או שריבה כו'. ערשב"ם קכו ב' ד"ה ואם אמר כו' ודלא כו' וכ"כ שם ק"ל א' בד"ה ויש ובד"ה וכ"ת ובד"ה ואב"א כו' ועמ"ש בס"ו:
(ז) בין כו'. האומר תנן במתני' וכן הכותב כמש"ש קלג א' ש"מ שכתב כו' גנבא כו' וכן ברישא בין ע"פ כו' וכמ"ש במתני' קכו ב' האומר כו' כתב בין כו' ומשום סיפא אבל אם אמר כו' וכפי' ר"ח ורי"ף וכנ"ל:
(ח) אמר כו' כמ"ש בס"א בהג"ה או כו':
(ט) אמר פלוני כו'. כנ"ל בשם הרי"מ:
(י) או שאמר כו'. דלאו כל כמיניה לארותיה חלקו לאחריני וכמ"ד לא יירש דמי:
(יא) או שאמר כו'. כיון דתלי ירושת ראובן בלא יירש דשמעון:
(יב) אבל כו'. כמ"ש בס"א:
(יג) ולא יירש כו'. כיון דלא תליא כו' ועבה"ג:
(יד) וכן אם כו'. דג"כ לא תלי בלא יירש כיון שלא אמר אלא:
(טו) בד"א כו'. מתני' קכו ב' וגמ' ק"ל ואפי' לריב"ב:
(טז) ואפי' במקום כו'. עתוס' ב' א' סד"ה בגויל כו' ובמ"ס פי"ד הלכה י"ח וז"ש מנהג מבטל הלכה מנהג ותיקין אבל מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשיקול הדעת וכ"ש מנהג גרוע כזה לעקור ד"ת:
(ליקוט) ואפי' כו'. כמ"ש בפ"ד דב"מ אטו במנהגא כו' (ע"כ):
(יז) אם כו'. וכ"פ הרי"ף ורא"ש ור"ה דלא כר"ח:
(ליקוט) אם היה כו'. כ"כ הרי"ף ור"ה גאון דלא איפשיטא הבעיא ולקולא ולשון הרי"ף והביאו הרא"ש ושקיל וטרי בגמ' בלשון ודלמא ולא איבריר לן פשיטותא וכ' הרא"ש אבל ר"ח כ' כיון דמסיק ב"ד בתרא אב"ד קמא תקון א"כ איפשיטא בעיא ר"ל כיון דמסיק דבתרי ב"ד איתקין א"כ ע"כ א"א לאוקמי כרבנן לזה בירושה ולזה במתנה וע"כ כריב"ב אתיא וכן הקשה עליו הרז"ה אבל הרי"ף סובר כיון דאיתמר בלשון ודלמא לא איפשיטא וי"ל בחד ב"ד איתקין ועוד הקשה הרז"ה דכל השקלא וטריא אינו מדחה פשיטות הבעיא דאיפשטא מדברי ר"ן דאי לאו דשמיע לה דריב"ב דאמר בבריא כו' וכן תמה הרמב"ן וכ"כ הרשב"ם שם א' בד"ה א"ל ר"פ כו' ושם ב' ד"ה לעולם כו' אבל הרי"ף מפ' כפי' תוס' שם ד"ה וש"מ כו' דכל השקליא וטריא הוא על פשיטות הבעיא וכ"כ במלחמות ועוד פי' שם ובחידושיו דר"נ בלשון שאלה אמר שניתם כו' וא"ל סבורים אתם אפי' בבריא נמי ועיקר פשיטותא ממסקנא דרבי דאמר ירתון וממתני' דמתני' ע"כ ס"ל כן וז"ש מאן שמעת כו' דאי מדברי ר"נ ל"צ לכ"ז דהא איהו בהדיא אמר כן שניתם כו' ע"ש ושם (ע"כ):
(יח) ש"מ כו'. כ"פ הרי"מ מש"ש ק"ל א' ואב"א כוליה דריב"ב כו' ואי קשיא לך מש"ש קכו ב' ריבה לאחד כו' התם דאיכא בכור ומשום דהשוה את הבכור כו' וכ"כ הרי"ף ודוקא היכא דליכא בכור אבל היכא דאיכא בכור אי אמר בל' ירושה לא אמר כלום כדתנן ריבה לאחד כו' ועוד תניא אבא חנן כו':
(יט) וי"א כו'. וכ"ד רשב"ם וע"ש ק"ל א' סד"ה הלכה ובד"ה מלא כו' וכ"כ הרא"ש ודוקא בחלק פשיטות כו' וכשיטתם דמוקי למתני' ריבה כו' כת"ק:
(כ) כשהוא ש"מ. דבבריא צריך הקנאה. מ"מ:
(כא) וריבה כו' ואם כו'. כשיטת רבו וכמ"ש בס"ו:
(כב) אע"פ כו'. כשיטת רבו דאף בב' שדות וב' ב"א מהני ג"כ בין בתחלה כו' והא דנקט ר"ל באמצע לרבותא כמ"ש המ"מ שם וז"ש כאן אע"פ להורות דמתנה באמצע שם ל"ד ודלא כרשב"ם שם ד"ה ור"ל אמר כו' ועמ"מ:
(כג) (ליקוט) כדי דיבור. עבה"ג פי' כדי כו' בנזיר כ"ב וכמה כו' ושם כ"א א' תנ"ה כו' וכמה כו' ובמכות ו' א' ועתוס' דב"ק עג ב' ד"ה כי כו' וכן הלכתא כו' ואפי' כו' וכ"כ הרא"ש שם וש"פ (ע"כ):
(כד) בד"א כו'. דר"ל לא קאי אלא אפלוגתא דר"י ור"א בשתי שדות ושתי ב"א וכ"כ רשב"ם שם:
(כה) וי"א דוקא כו'. ע' גטין פז א':
(כו) הכותב כו'. כמ"ש קלג א' השתא כו' וקל"ה ב' איזו היא מתנת כו':
(כז) וכל ימי כו'. ול"ד למהיום ולאחר מיתה קלו א' דכיון שאמר כא' מן היורשים כפי אשר תשאר להם וחלקם יכול ליתן וה"ה חלקו:
(כח) ואין הבת כו' דאין כו'. כמ"ש קכ"ח ובנכסים של עכשיו ועתוס' קל"א א' סד"ה וש"מ. ובקו' פירש כו' ואין נראה כו' וכן שם ל"צ בנכסים כו' ואם איתא הא יכול ליתנם לכשיבאו בעולם ובעירובין כ"א א' דאמר כו' והא כו':
(כט) ויוצאי כו'. כמ"ש כל יוצאי ירך יעקב כו':
(ל) אין בע"ח כו'. כמ"ש בפ' האומנין ופ' הדיינין אימר דאר"י שלא בשעת הלואה כו' ואף שלא בשעת הלואה לא הוי אלא ש"ש אבל אינו שלו להתחייב באונסין כמ"ש תוס' שם ובפ' כל שעה וש"מ ואע"ג דאמרינן בפכ"ש דאם הלוהו על משכון עובר אלא משום דישראל מעכו"ם כו' כבר כ' תוס' שם דוקא לענין חמץ וכן לענין שמיטה וכמ"ש תוס' ובפ' הריבית אבל לא קנה לגמרי ועבמהרי"ו כי דבריו מגומגמים מאד:
(לא) אבל אם כו'. כמ"ש שם דאם הלוהו אם לא יפדנו שיהא מעכשיו שלו קנה וכמש"ל סי' רז ס"ט:
(לב) לשון כו'. קמ"ח ב':
(לג) וכן כו'. ס"ג א':
(לד) חלק כו'. דלא אמרו קמ"ו אין מתנתו קיימת אלא בשעמד וערשב"ם שם:
(לה) מי כו'. כמש"ל ס"א וס"ג שכל שסילק מי שראוי ליורשו מירושתו לא אמר כלום וע"ל סי' רעו ס"א שכאן גרוע יותר ממשנתינו שאין כאן יורש אלא הוא:
(לו) ארבע כו' כי חזר כו'. ודמיא למ"ש פ"ז דדמאי מעשרותיהן מעשרות כו':
(לז) ולא אזלינן כו'. אע"ג דמברחת אזלינן בתר אומדנא כאן לא עשו דבר שיש בו הברחה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |