אמרי בינה/דיני בשר בחלב ותערובות/ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמרי בינה דיני בשר בחלב ותערובות ו

סימן ו

הא דמותר בדבר המעמיד היכא דיש גורם דהיתר ואיסור היינו דוקא אם השני גורמים שוין בפעולתם אבל אם אין בההיתר להעמיד כלל רק שיסייעו ע"י כחו לתת הכנה לדבר המעמיד שיפעול פעולתו זה ל"ה זוז"ג דהא המחמץ בשאור של איסור אם אינו נותן מים להקמח לא יעשה פעולתו וכן המחמץ בשמרים של איסו' דאסור אף דיש ג"כ מים של היתר מ"מ אין המים עושה פעולת החומץ רק הכנה שהשמרים יוצא כח פעולתו בזה לכ"ע ל"ה זוז"ג ואף למה דקיי"ל (יו"ד סי' רצ"ד) דאגוז וקרקע הוי זוז"ג אף דאין פעולתן שוה ול"א כיון דהפרי הוא ערלה ועושה האילן והפירות שיהיו אסורים דשם עכ"פ הקרקע פועל הגידול והצמיחה ואף דאין פעולתן שווין מ"מ הוי זוז"ג דעכ"פ עושה פעולת הגידול והצמיחה משא"כ בשמרים עם מים אין המים בטבען מחמיצין רק עושים הכנה וסייעו לכח השמרים זה ל"ה זוז"ג. אך י"ל בשמרים אסור הואיל דהוי איסורי הנאה ולא גרע מפת הנאפה בעצי איסורי הנאה דקיי"ל דאמרינן יש שבח עצים בפת ועדיף מזוז"ג דהוי כניכר האיסור וכגופו ממש כמבואר ר"ן ע"ז ובתשובה (סי' ע"ז) א"כ לכך בשמרים אף דהוי ג"כ גורם של היתר המים מ"מ כיון דניכר שבח של השמרים בפת לכך אסור וזה דוקא באיסור הנאה אבל בדבר האסור רק באכילה ל"א יש שבח עצים בפת כמו דמבואר תוס' פסחים (דף כ"ו) וע"ז (דף ס"ו) דמה"ט המבשל בשבת מותר ול"א יש שבח עצי מוקצה בפת כיון דל"ה איסור הנאה ועצי מוקצה כבר כלה ונאבד [ובמ"א הערותי מדברי ירושלמי פ"ב דמע"ש סברינן למימר אף עצים סברינן מימר עצים א"ב ממש ועיין ירושלמי סוף ביצה ומשם משמ' קצת דאף באיסורי אכילה יש שבח עצים ואכ"מ]. מ"מ נראה כמו דאסרינן בדבר המעמיד אף בדבר דליכא בו איסור הנאה רק אכיל' כמו מעמיד גבינות בקיבה נבלה דל"ה איסור הנאה ואעפ"כ אסור וע"כ דדבר המעמיד הוי כניכר ואוכל האיסור א"כ אף אם יש עוד סייעו וכח מצד אחר שיעשה פעולתו מ"מ כיון דניכר פעולת המעמיד אסור:

[ובאמת קצת י"ל בדעת הטור דהקשו עליו דבאו"ח (סי' ת"מ)פוסק דלגבי חמץ דבר המעמיד אסור אף להשהותו וביו"ד (סי' פ"ז) נראה מדבריו דדבר המעמיד בטל בס' ועיין כו"פ שכ' ג"כ דמדעת הטור נראה דדבר המעמד בטל בס' ומדחיק עצמו בדברי הטור או"ח ולהנ"ל י"ל דשאני ליה להטור איסור הנאה דזה אוסר אף ביש עוד גורם של היתר היכא דניכר הפעולה כמו יש שבח עצים בפת וכרכר בבגד לכך גם דבר המעמיד לא נתבטל משא"כ איסור אכילה לבד כמו נבלה כיון דמ"מ אינו מרגיש טעם האיסור אף דבר המעמיד אינו אוסר. אך יש לגמגם דהא הטור או"ח אוסר הגבינות שהעמיד בשכר חמץ קודם פסח ואז ל"ה איסור הנאה וע"כ כיון דאסור להשהות בפסח הוא דהוי כמו דבר בעין הרי דדבר המעמיד לא נתבטל]:

וראיתי בפ"ח (סוף סי' ק"ח)שהביא דברי תשובת מנחם עזרי' במלח שמעמידין אותו בדם דאסור לאכול בעיני' ואם יש בו דבר אחר עם הדם מסייע בהעמדה הו"ל זוז"ג וכל שאין הדם מעמיד את המים אלא ע"י אור היינו זוז"ג אלא שצריך לברר שלא יהא כח בדם להעמיד כלל שלא ע"י אור אבל אם היה הדם לבדו מעמיד אפילו פורתי ובמים מעוטים וע"י אש מעמיד טובא ובמים מרובים לא מקרי זוז"ג. ובתשובה הנז' הביא ראיה לזה דאף אם ע"י אש ממהר להעמיד בשעה קלה מ"מ זה ל"ה גורם דהיתר דדם לחודיה הוי מעמיד דדמי לגבינות נכרי שמעמידים בדבר האסור אעפ"י שמלאכתם נגמרת ע"י האור עי"ש מבואר מדבריו עכ"פ אף דהאור אינו מעמיד המים כלל שיהיה מלח רק הדם והדם בלעדי האור אינו מעמיד כלל הוי זוז"ג וצ"ע אמאי הא האור אינו פועל פעולת העמדה כלל רק שמסייעו להדם שיעשה פעולת העמדה ובכה"ג ל"ה כגורם דהיתר כיון דאינו עושה רק סייעו לכח המעמיד אזלינן בתר עיקר המעמיד וראוי להיות אסור ואף דל"ה איסור הנאה מ"מ צ"ע מנ"ל להתיר בכה"ג מטעם זוז"ג. ומ"מ נראה דזה ודאי היכא דהאיסור אינו מעמיד ממש רק דעושה סיוע להיתר המעמיד זה ודאי מותר:

ועיין ס' מחנה אפרים הלכות מ"א (פט"ז) דהביא דברי תשובת הר"ן הנז' בנידון המנעלים של גוים שנותנים חומץ יי"נ להכין האור לקבל הצבע והתירו מטעם זוז"ג וכתב עליו המח"א דאנ"כ דל"ח כה"ג זוז"ג דאין החומץ צובע אלא הוא להעמיד הצבע קאי ואע"ג דליתי' בעיני' חשיב כאלו איתא בעיניה וכל דבר המעמיד אסור בכ"ש וכי אמרינן זוז"ג ה"ט משום דאין גורם איסור יכול לתקן בלא גורם היתר משא"כ הכא דאין הצבע מעמיד והכי איתא בתוספתא עכ"ל. והנה התוספתא מובא ג"כ ב"י יו"ד (סוף סי' קכ"ג) הנותן צמר לצבע גוי א"ח שמא צבעו בחומץ של יין ואם בא לבית החשבון אסור והוא מס' ע"ז וגם מס' דמאי. וי"ל הפירוש באמת דאינו חושש הוא מה"ט דהוי זוז"ג ואפ"ה אם בא לבית החשבון אסור דהוי כצבעו בשלו. אולם אף אם נאמר אם ידוע שצבעו בחומץ יין דעת התוספתא דאסור אין תימא על הר"ן די"ל דהתוספתא סובר זוז"ג אסור כמו דמוכח מתוספתא מס' ערלה המובא בש"ך (סי' קמ"ב) תנור שהסיקו בקליפי ערלה אם חדש יתוץ אם ישן יוצן אפה ובישל בגחלים מותר אפה בכולם מותר חוץ מעצי אשרה וכיון דקתני חדש יתוץ ע"כ דסובר זוז"ג אסור ודברי הש"ך שם צ"ע דהוכיח מזה דהיכא דהאפר אסור בכל ענין שנאפה בו הפת אסור ול"ב אבוקה כנגדו די"ל כיון דהתוספתא ע"כ סובר זוז"ג אסור כנ"ל לכך באשיר' כיון דהאפר אסור אף דהוי זוז"ג מ"מ אסור משא"כ לדידן דזוז"ג מותר י"ל דדוקא באבוקה כנגדו מנצח כח התנור ואסור משא"כ באפר הוי זוז"ג ואכ"מ בזה. עכ"פ כנראה עוד מכמה מקומות בתוספתא סובר זה וז"ג אסור לכך אשמועינן דמ"מ אינו חושש ובידוע אסור אבל לדידן דזה וז"ג מותר ליכא שום חשש איסור מצד החומץ דהוי זו"זג ואינו דומה לדבר המעמיד דשם נותן האיסור כחו בגוף הדבר וכאן במנעלים אינו פועל רק לרכך העור שיקלוט הצבע זה ל"ה רק גורם לבד ואף דהוי ב' פעולות ג"כ זוז"ג מותר לדעת רמב"ם וש"ע (סי' רצ"ד) הנ"ל דזורעין תחתיה ירקות בימות החמה ועיין ש"ג פרק כל הצלמים דבכה"ג אזלינן בתר עיקר הגורם וה"נ דכוותי' כיון דאין החומץ פועל פעולת הצבע רק מיני הצבעים והחומץ עושה רק להכין העור שיקבלם זה ל"ה כדבר המעמיד דהא החומץ כבר נתייבש וכלה ונאבד כמ"ש הר"ן שם ובודאי אם ריכך העור בחומץ יין לא נאסר בשביל זה העור כמובן דאינו דומה לבגד הנארג בכרכר של ע"ז דשם יש שבח כרכר בבגד משא"כ בזה ודאי אם אינו צובע המנעלים מותרין לכ"ע אף דע"י החומץ נתרכך העור וכיון שכבר היתר אף שגורם אח"כ שעי"ז יקלוט העור הצבע ההיתר ודאי עדיף מזוז"ג והר"ן שם שהאריך בפרטי הדברים הוא אף אם החומץ עוש' פעול' הצביעה בתערובתו במי הצבעים כמבואר שם בזה דן מצד זוז"ג אבל אם החומץ אינו פועל במי הצבע רק בשביל פעולתו להכין העור לקבל הצבע זה ודאי אינו אוסר ול"ה כדבר המעמיד וז"פ:

ודע אף דזוז"ג אסור לכתחילה כמבואר בש"ס ופוסקים ובר"ן ע"ז סוף פ' כ"ה כתב דהוי כמבטל איסור לכתחילה מ"מ בדיעבד אם עבר ועשה הישראל ע"י שני גורמים מותר אף לדידיה ולא קנסינן ליה כמו דקנסינן לכל מבטל איסור דאסור לו ולכל מי שמבטל בשבילו כמבוא' (סי' צ"ט) דהא מבואר בש"ס אם נטע והבריך מותר משמע להדיא אף לדידיה ואף דלכתחילה אסור וכתב הר"ן הטעם אף דזוז"ג מותר אסור דהו"ל כמבטל איסור לכתחלה היינו כמבטל ולא מבטל ממש ואף דהר"ן ע"ז שם כ' טעמא דזוז"ג דשרי משום ביטול מ"מ בהכרח דל"ה מבטל איסור ממש ועיין באבני מילואים ח"ב סוף הס' (סי' ו') שהאריך להקשו' על הר"ן דכיון דמטעם ביטול הוא אמאי תנור חדש יוצן איך אופין לכתחילה הא אין מבטלין איסור לכתחילה אף במקום פסידא כמו דאסור להוסיף ולבטל עי"ש באורך ול"ק כלל דע"כ דאינו דומה ממש למבטל איסור לכתחילה כיון דלא קנסינן ליה לאסור לו ולמי שנתבטל בשבילו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף