פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
תורה תמימה/שיר השירים/א
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''שחורה אני ונאוה. ''' שחורה אני במעשי ונאוה במעשה אבותי{{תוספת|עו|יתכן בטעם הדרשה הזאת והבאות אחריה בלשון זה ע"פ מ"ש בשמ"ר פרשה מ"ט שחורה אני ונאוה, וכי יש שחורה נאוה, לכן מחלק המלות לענינים שונים, וכן דריש התם בפנים שונים.}}. (שם). '''שחורה אני ונאוה. ''' אמרה כנסת ישראל, שחורה אני בפני עצמי ונאוה בפני קוני, דכתיב (עמוס ט') הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל – כבני כושיים אתם בפניכם, אבל לי אתם כבני ישראל נאום ה'{{תוספת|עז|עיין מש"כ באות הקודם, ויש לפרש כלל דרשה זו ע"פ המבואר בירושלמי ע"ז פ"ג ה"א כד דמך ר' אבהו עברין קומי' י"ג נהרי אפרסמון [מין שמן טוב], והוא ציור על רבוי טובה בגן עדן, אמר, כל אלו למאן, אמרו ליה לדידך הם, אמר, כל אילין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי, ע"כ. והיינו דהוא לא היה חשוב בעיני עצמו לזוכה בכל אלה, אבל בשמים חשבוהו. וכן בירושלמי שבת פט"ז ה"א כשנכשל רבי באצבעו וסבל יסורים קרא אנפשיה רבים מכאובים לרשע, ובשעה שנפטר יצתה ב"ק ואמרה יבא שלום וכו' (כתובות ק"ד א'), מבואר דהצדיקים אינם חשובים בעיני עצמם וחשובים בעיני שמים, וזוהי הכונה שחורה אני בפני עצמי ונאוה בפני קוני.}}. (מ"ר). '''שחורה אני ונאוה. ''' שחורה אני במצרים שנאמר (יחזקאל כ') וימרו בי, ונאוה אני במצרים – בדם פסח ובדם מילה. שחורה אני בים שנאמר (תהלים ק"ו) וימרו על ים, ונאוה אני בים שנאמר זה אלי ואנוהו. שחורה אני במרה שנאמר וילנו העם, ונאוה אני במרה שנאמר ויורהו ה' עץ וישלך אל המים{{תוספת|עח|כנראה חסר כאן סוף הפסוק וימתקו המים שעל זה דרשו במכילתא ששבו בתשובה, והיינו שנמתקה מרירות הדין, ובילקוט מסיים כמ"ש שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו, ששם נצטוו על המצות.}}. שחורה אני ברפידים שנאמר ויקרא שם המקום מסה ומריבה, ונאוה אני ברפידים שנאמר ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי{{תוספת|עט|ותכלית מעשהו זה להשרות השכינה בישראל.}}. שחורה אני בחורב שנאמר (תהלים ק"ו) יעשו עגל בחורב, ונאוה אני בחורב, שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. שחורה אני במדבר שנאמר (שם ע"ח) כמה ימרוהו במדבר, ונאוה אני במדבר – בהקמת המשכן. שחורה אני במרגלים, ונאוה אני ביהושע וכלב. שחורה אני בשטים שנאמר וישב ישראל בשטים ויחל העם העם לזנות וגו', ונאוה אני בשטים שנאמר (שם ק"ו) ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה. (שם). '''שחורה אני ונאוה. ''' שחורה אני בעכן שנאמר (יהושע ז') וימעלו בני ישראל מעל בחרם, ונאוה אני ביהושע שנאמר (שם) ויאמר יהושע אל עכן שים נא כבוד לה'{{תוספת|פ|וסופו שהודה וקידש שם השם.}}. (שם). '''שחורה אני ונאוה. ''' שחורה אני במלכי ישראל{{תוספת|פא|שהרבו לעשות הרע בעיני ה', כנודע.}}, ונאוה אני במלכי ישראל שנאמר (מ"א כ"א) ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו ויצום וגו'. ואם בשחורים שהיו לי כך אני נאוה, בנאים שלי על אחת כמה וכמה{{תוספת|פב|ר"ל אם במלכי ישראל שהיו בהם שחורים אעפ"כ אני נאוה, כדמפרש, מכש"כ במלכי יהודה שהיו נאים בתחלתם, כלומר, כולם צדיקים, על אחת כו"כ נאוה אני, כלומר גדול כבוד ה' ועמו, ועיקר כונת כל דרשה זו והבאות בלשון זה, להורות כי אין השחרות שחרות גמורה שהרי גם במקום שהוא שחור שם נמצא גם צד לובן. ובשמ"ר פ' כ"ג הלשון בענין זה, במה שאני שחורה בו אני נאוה, והוא כמש"כ.}}. (שם). '''שחורה אני ונאוה. ''' שחורה אני בעשרת השבטים ונאוה אני בשבט יהודה ובנימין{{תוספת|פג|עשרת השבטים גלו ממקומם ומתורה ומצות, משא"כ שבט יהודה ובנימין דבוקים בתורה ובמצות.}}. (שם). '''שחורה אני ונאוה. ''' שחורה אני כל ימות השבוע ונאוה אני בשבת{{תוספת|פד|כמ"ש בר' חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת, משא"כ בשבת כל המוסיף להוציא עליו הוצאות, לענגו ולכבדו, מוסיפין לו מן השמים (ביצה ט"ז א'). או י"ל דבעסק בתורה איירי, ואומרת התורה שחורה אני כל ימות השבוע שלא יתעסקו בי מפני טורח ודאגת הפרנסה ונאוה אני בשבת שאז כולם עוסקים בי.}}. שחורה אני בעוה"ז ונאוה אני לעוה"ב{{תוספת|פה|כי הצדיקים בעוה"ז מעונים ומדוכאים וכמ"ש בהוריות י' א' ובר"ה כ"ה א' אי אתה יודע בצערן של ת"ח, משא"כ לעוה"ב עטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה, וכמ"ש בסוף תענית ל"א א' עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכו'.}}, שחורה אני כל ימות השנה ונאוה אני ביוהכ"פ{{תוספת|פו|דאז מתכפרין עונותיהם של ישראל ונעשו כמלאכים טהורים ונאוים, משא"כ בשאר ימות השנה שחורים מענני עונותיהם. וטעם הדיוק בכל אלה הדרשות עיין מש"כ למעלה אות ע"ו.}}. (שם). '''בנות ירושלם. ''' רבנן אמרי, אל תקרא בנות ירושלים אלא בונות ירושלים, זו סנהדרי גדולה שיושבין ומבינין אותה בכל שאלה ומשפט{{תוספת|פז|יתכן דמדייק דהול"ל בני ירושלים כדרך כל סגנון הלשון שהיא תדבר ביחס עם הגברים.}}. (מ"ר). '''בנות ירושלם. ''' רבי יוחנן אמר, מהו בנות ירושלים, עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל המדינות ולהמשיך כנהר אליה כבודה{{תוספת|פח|מטרפולין היא אם לעיירות, כלומר הגדולה בערים, אם בלע"ז מטר"י ופולי"ם בלשון יון עיר.}}, כמה שנאמר (יהושע ט"ו) אשדוד בנותיה וחצריה, עזה בנותיה וחצריה{{תוספת|פט|עיין מש"כ לעיל אות פ"ז, ור"ל שכל העיירות יהיו חשובות כבנות נגדה.}}. (שם). '''כאהלי קדר. ''' מה אהלי קדר אע"פ שנראין מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטין והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות, כך תלמידי חכמים אע"פ שנראים כעורים ושחורים בעוה"ז אבל בפנים יש בהם תורה מקרא משנה מדרשות והלכות, תלמוד תוספתות ואגדות{{תוספת|צ|וטעם הכעור והשחרות י"ל ע"פ מ"ש בתענית ז' א' שאמרה בת קיסר לר' יהושע בן חנניא, תורה מפוארה בכלי מכוער [שמראהו לא היתה יפה], והשיב לה במשל ליין טוב שמשתמר יותר בכלי חרס, ושאלה אותו הלא יש אנשים נאים והם בעלי חכמה, והשיב לה, דאי הוו סני הוו גמירי טפי. וטעם הדבר, משום דמי שהוא נאה ביותר מטרידו יצרו ומבטל הת"ת וכמ"ש בנזיר ד' ב' מעשה באדם אחד יפה ופחז עליו יצרו וכו', משא"כ אם אין להם יתרון זה הם פנוים ונתונים ביותר לעסק התורה.}}. (שם). '''כאהלי קדר. ''' מה אהלי קדר אין עליתי עול כל בריה{{תוספת|צא|מפני שתמיד נעים ונדים במדברות ואין להם ארץ קבועה.}} כך ישראל לעתיד לבא אין עליהם עול כל בריה. (שם). '''כאהלי קדר. ''' א"ר יודן, משל ליוסף, מה יוסף נמכר לאהלי קדר, לישמעאלים, וחזר וקנה את קוניו, שנאמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים, כך ישראל כתיב בהו (ישעיהו י״ד:ב׳) והיו שובים לשוביהם{{תוספת|צב|יתכן דסמיך לדרוש זה ביחס ליוסף מפני שהוא מכונה בשם אהל, כמש"כ (תהילים ע״ח:ס״ז) וימאס באהל יוסף.}}. (שם). '''כיריעות שלמה. ''' מה יריעות שלמה זו מתלכלכת ומתכבסת וחוזרת ומתלכלכת ומתכבסת, כך ישראל אע"פ שמתלכלכין בעונות כל ימות השנה, בא יוהכ"פ ומכפר עליהם{{תוספת|צג|הוצרך לדרשה זו בהמשך להלשון כאהלי קדר, דהו"א כיון דנמשלו לאהלי קדר, יכול מה אהלי קדר אין להם תכבוסת, שדרכם לקיים אותם בלא כביסה עד שבלים וכלים, קמ"ל דישראל מתטהרים בכל שנה מלכלוכם.}}. (שם). '''כיריעות שלמה. ''' מהו כיריעות שלמה, כיריעותיו של מי שהשלום שלו שאמר והיה העולם, שמשעה שמתחן עדיין לא זזו ממקומן{{תוספת|צד|רומז להרקיע שמתח הקב"ה בתחלת הבריאה, כמש"כ וימתחם כאהל לשבת. ובשם שלמה נסמך כאן על מ"ש בשבועות ל"ה כ' כל שלמה האמור בשה"ש קודש מלך שהשלום שלו, כלומר דמוסב על הקב"ה.}}. (שם).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים