תוספות/זבחים/יד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,177 בתים ,  28 בספטמבר 2022
מספר זכרון להגרח"ע גרודזינסקי
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(מספר זכרון להגרח"ע גרודזינסקי)
שורה 7: שורה 7:
'''והא שחיטה שאי אפשר לבטלה וכשרה.''' פרש"י אלמא לאו באפשר לבטלה תלי ואת אמרת לרבנן פסול ותימה דמאי פירכא לרבנן ודאי לא בהא תלי והא דפסלי בהולכה משום דמקבלה ואילך מצות כהונה אלא פריך דמכשיר לר' שמעון משום דאפשר לבטל הא לא תלי בהא מדמכשר זר בשחיטה אע"ג דאי אפשר לבטלה ובסמוך דפריך מהולכת אברים לרבי שמעון פריך וכן דמייתי אמר ר' אלעזר הולכה בזר פסולה לרבי שמעון:
'''והא שחיטה שאי אפשר לבטלה וכשרה.''' פרש"י אלמא לאו באפשר לבטלה תלי ואת אמרת לרבנן פסול ותימה דמאי פירכא לרבנן ודאי לא בהא תלי והא דפסלי בהולכה משום דמקבלה ואילך מצות כהונה אלא פריך דמכשיר לר' שמעון משום דאפשר לבטל הא לא תלי בהא מדמכשר זר בשחיטה אע"ג דאי אפשר לבטלה ובסמוך דפריך מהולכת אברים לרבי שמעון פריך וכן דמייתי אמר ר' אלעזר הולכה בזר פסולה לרבי שמעון:


'''הג"ה שחיטה לאו עבודה היא.''' פירש בקונטרס מדאתכשרו בה כל הפסולים ואי אפשר לומר כן דאהכשר זר גופה מייתי לה [הכא] ובפ"ק דמנחות {{ממ|דף ו:}} ומיהו יש ליישב פירושו דכיון דבשום מקום לא בעי כהן בשחיטה לאו עבודה היא ולהכי פריך עלה מפרה וה"ר יעקב דאורלינ"ש מפרש לאו עבודה היא לפי ששוה בחולין ובקדשים א"כ לאו מטעם עבודה צוה המקום שחיטה ולי נראה לאו עבודה היא מדמכשרינן לקמן בפ' שני {{ממ|זבחים דף כו.}} עומד בדרום והושיט ידו לצפון ושחט בקדשי קדשים ובמקבל פסול דדרשינן אותו בצפון ולא שוחט בצפון אבל מקבל בצפון ובשלמים מכשירין עומד בחוץ והושיט ידו לפנים ושחט ואם קבל קבלתו פסולה דדרשינן בפ' כל הפסולין {{ממ|לקמן זבחים דף לב:}} בן הבקר לפני ה' ולא שוחט לפני ה' אבל קבל קבלתו פסולה משום דכתיב לעמוד לפני ה' לשרתו אלמא כל שירות לפני ה' ש"מ מדמכשיר רחמנא עומד בחוץ והושיט ידו לפנים ושחט מכלל דשחיטה לאו עבודה היא ועוד מדאמר בההיא שמעתא בפ"ב {{ממ|דף כו.}} נתלה ושחט שחיטתו כשרה דשחיטה על ירך אמר רחמנא ולא שוחט על ירך {{ממ|אמר רחמנא}} אלמא דשחיטה לאו עבודה היא דאי עבודה היא לא הוה מכשר רחמנא בכי האי גוונא דהא נתלה וקבל אמרינן דקבלתו פסולה משום דאין דרך שירות בכך ומדפריך הכא ובפ' חטאת העוף {{ממ|לקמן זבחים דף סח:}} ובפ"ק דמנחות {{ממ|דף ו:}} מפרה דאמר רב שחיטת פרה בזר פסולה משמע קצת כפי' הקונטרס מיהו גם לפי מה שפירשתי יש ליישבו אבל קשה לי לפירושו דא"כ לשמעון התימני דבעי פרק כל הפסולין {{ממ|לקמן זבחים דף לב:}} שיהא ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט הויא שחיטה עבודה:
'''הג"ה שחיטה לאו עבודה היא.''' פירש בקונטרס מדאתכשרו בה כל הפסולים ואי אפשר לומר כן דאהכשר זר גופה מייתי לה [הכא] ובפ"ק דמנחות {{ממ|דף ו:}} ומיהו יש ליישב פירושו דכיון דבשום מקום לא בעי כהן בשחיטה לאו עבודה היא ולהכי פריך עלה מפרה וה"ר יעקב דאורלינ"ש מפרש לאו עבודה היא לפי ששוה בחולין ובקדשים{{הערה|משמע שכוונתו ששחיטה בקדשים היא מאותו דין שחיטה ששינה בחולין, שבמיתתה לא תהיה נבילה. וצ"ב הלא הרבה דינים יש בשחיטת קדשים לחוד, כגון מתעסק בשחיטת קדשים דפסול {{ממ|עיין זבחים מא.}}, ויש הסובר דבעיא כלי שרת, ובחולין {{ממ|יד}} מבואר שאף לדעת הסובר שלא נצטוו על השחיטה אלא כשנכנסו לארץ מ"מ קדשים שאני. וי"ל בכוונתו שכשם שבחולין השחיטה מכשרת את הבשר לאכילה, כך בקדשים השחיטה מכשרת את הדם והבשר כדם ובשר קדשים, ואין השחיטה עבודה של הקרבת הקרבן, שהיא שירות ואינה כשרה אלא בכהן. משא"כ השחיטה שהיא מכשרת עצם הקרבן, ומשום כך צריכה כלי שרת ומתעסק פסול בה, אך אינה שירות ולכך כשרה בזר. רבי יחזקאל אברמסקי {{ממ|ספר זכרון למרן הגרח"ע גרודזינסקי זצ"ל, עמוד 12}}.}} א"כ לאו מטעם עבודה צוה המקום שחיטה ולי נראה לאו עבודה היא מדמכשרינן לקמן בפ' שני {{ממ|זבחים דף כו.}} עומד בדרום והושיט ידו לצפון ושחט בקדשי קדשים ובמקבל פסול דדרשינן אותו בצפון ולא שוחט בצפון אבל מקבל בצפון ובשלמים מכשירין עומד בחוץ והושיט ידו לפנים ושחט ואם קבל קבלתו פסולה דדרשינן בפ' כל הפסולין {{ממ|לקמן זבחים דף לב:}} בן הבקר לפני ה' ולא שוחט לפני ה' אבל קבל קבלתו פסולה משום דכתיב לעמוד לפני ה' לשרתו אלמא כל שירות לפני ה' ש"מ מדמכשיר רחמנא עומד בחוץ והושיט ידו לפנים ושחט מכלל דשחיטה לאו עבודה היא ועוד מדאמר בההיא שמעתא בפ"ב {{ממ|דף כו.}} נתלה ושחט שחיטתו כשרה דשחיטה על ירך אמר רחמנא ולא שוחט על ירך {{ממ|אמר רחמנא}} אלמא דשחיטה לאו עבודה היא דאי עבודה היא לא הוה מכשר רחמנא בכי האי גוונא דהא נתלה וקבל אמרינן דקבלתו פסולה משום דאין דרך שירות בכך ומדפריך הכא ובפ' חטאת העוף {{ממ|לקמן זבחים דף סח:}} ובפ"ק דמנחות {{ממ|דף ו:}} מפרה דאמר רב שחיטת פרה בזר פסולה משמע קצת כפי' הקונטרס מיהו גם לפי מה שפירשתי יש ליישבו אבל קשה לי לפירושו דא"כ לשמעון התימני דבעי פרק כל הפסולין {{ממ|לקמן זבחים דף לב:}} שיהא ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט הויא שחיטה עבודה:


'''שאני פרה דקדשי בדק הבית היא.''' בפ"ק דחולין {{ממ|דף יא.}} פירשתי:
'''שאני פרה דקדשי בדק הבית היא.''' בפ"ק דחולין {{ממ|דף יא.}} פירשתי:
שורה 15: שורה 15:
'''{{ממ|כל זה בהג"ה דאיבעיא להו}} איבעיא להו הולכה שלא ברגל שמה הולכה או לא.''' פרש"י לפסול בה מחשבה וגם בזר דאי שמה הולכה מחשבה שלא לשמו או פיגול פוסלת בה ואי לא שמה הולכה אינה קרויה עבודה וצריך להחזיר המזרק אחריו ולעשות הולכה ברגל וגם אם עשאה זר או יושב אין בכך כלום ויכול לתקנה בכהן [בהולכת רגל] דכהן או אם זר מוליך [בהולכת רגל] פסולה [ואינו] יכול לתקנה בכהן להחזירה ולהוליכה כהן וקאמר ת"ש וכן יושב פסול הא עומד דומיא דיושב שאינו זז ממקומו כשר אלמא הויא הולכה ועשה עבודה כתקנה ולכך נמי כי עשאה מיושב פסול דכתיב לעמוד לשרת אבל מיושב פסול לא מצי מוכח דהויא הולכה עבודה בלאו דיוקא [משום] דדלמא לאו עבודה היא ויושב פסול היינו כי לא תקנה ולא החזיר הדם לאחוריו לעשות הולכה אחרת:
'''{{ממ|כל זה בהג"ה דאיבעיא להו}} איבעיא להו הולכה שלא ברגל שמה הולכה או לא.''' פרש"י לפסול בה מחשבה וגם בזר דאי שמה הולכה מחשבה שלא לשמו או פיגול פוסלת בה ואי לא שמה הולכה אינה קרויה עבודה וצריך להחזיר המזרק אחריו ולעשות הולכה ברגל וגם אם עשאה זר או יושב אין בכך כלום ויכול לתקנה בכהן [בהולכת רגל] דכהן או אם זר מוליך [בהולכת רגל] פסולה [ואינו] יכול לתקנה בכהן להחזירה ולהוליכה כהן וקאמר ת"ש וכן יושב פסול הא עומד דומיא דיושב שאינו זז ממקומו כשר אלמא הויא הולכה ועשה עבודה כתקנה ולכך נמי כי עשאה מיושב פסול דכתיב לעמוד לשרת אבל מיושב פסול לא מצי מוכח דהויא הולכה עבודה בלאו דיוקא [משום] דדלמא לאו עבודה היא ויושב פסול היינו כי לא תקנה ולא החזיר הדם לאחוריו לעשות הולכה אחרת:


 
{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}