631
עריכות
←הצר צורה בכלי
| שורה 25: | שורה 25: | ||
:באמת עי' ר"ח ד"ה וכן, דכשצר ויש בה אותיות חייב משום כותב, ורק כשאין בה אותיות, חיובו משום מכה בפטיש. אמנם עי' א"ר סי' ש"מ ס"י, שהק' אמאי צר צורה כל הכלי, אינו חייב משום כותב, להרמב"ם (פי"א הי"ז) דרושם תולדת כותב הוא, וע"כ הצר צורות בכותל ובששר כדרך הציירין חייב משום כותב, [והרמב"ם פ"י הט"ז פ' כר"ל דצר צורה בכלי הוי מכה בפטיש], ובמרכה"מ שם תי' דהצר צורות הוי כותב, רק כשרושם על הנייר או הכותל, אך על כלי, אי"ז כותב אלא מכה בפטיש, ועיי"ש בביאוה"ל סי' ש"מ ד"ה במשקין דהטעם לזה, מבו' עפ"י הירו' פ"ז ה"ב, דהצר צורה הראשון הוי כותב והשני הצובע צורתו של ראשון חייב משום צובע, ומש' דכוונ' הראשון שצר שידע השני היכן לצבוע, וזהו כתיבה, אך צורה בכלי אינו לסימן אלא לנאותו, וזה הוי מכה בפטיש, ועייש"ע בשעה"צ ס"ק מ"ח, דהירו' הנ"ל, הוא מקורו של הרמב"ם, דהצר צורות בכותל, חייב משום כותב. | :באמת עי' ר"ח ד"ה וכן, דכשצר ויש בה אותיות חייב משום כותב, ורק כשאין בה אותיות, חיובו משום מכה בפטיש. אמנם עי' א"ר סי' ש"מ ס"י, שהק' אמאי צר צורה כל הכלי, אינו חייב משום כותב, להרמב"ם (פי"א הי"ז) דרושם תולדת כותב הוא, וע"כ הצר צורות בכותל ובששר כדרך הציירין חייב משום כותב, [והרמב"ם פ"י הט"ז פ' כר"ל דצר צורה בכלי הוי מכה בפטיש], ובמרכה"מ שם תי' דהצר צורות הוי כותב, רק כשרושם על הנייר או הכותל, אך על כלי, אי"ז כותב אלא מכה בפטיש, ועיי"ש בביאוה"ל סי' ש"מ ד"ה במשקין דהטעם לזה, מבו' עפ"י הירו' פ"ז ה"ב, דהצר צורה הראשון הוי כותב והשני הצובע צורתו של ראשון חייב משום צובע, ומש' דכוונ' הראשון שצר שידע השני היכן לצבוע, וזהו כתיבה, אך צורה בכלי אינו לסימן אלא לנאותו, וזה הוי מכה בפטיש, ועייש"ע בשעה"צ ס"ק מ"ח, דהירו' הנ"ל, הוא מקורו של הרמב"ם, דהצר צורות בכותל, חייב משום כותב. | ||
:ובספר אשי ישראל ד"ה הצר, כ' באופ"א, דחיוב כותב הוא בכתיבה ע"י דיו וסמנים, אך בצורה ללא דיו חייב משום מכה בפטיש, מו"מ בזה מראשונים דחק תוכות הוי כותב.ובעיקר הענין כ"מ במג"א סי' ש"מ סק"ו בשם ר"ש הלוי לגבי מוחק, ועי' משנ"ב שם סקט"ו, אמנם עי' קה"י סי' מ' לדחותו מהראשונים לגבי חק תוכות כנ"ל, וכן ברמב"ם שם הט"ז אי' דהקורע בעור כעין אותיות חייב. | :ובספר אשי ישראל ד"ה הצר, כ' באופ"א, דחיוב כותב הוא בכתיבה ע"י דיו וסמנים, אך בצורה ללא דיו חייב משום מכה בפטיש, מו"מ בזה מראשונים דחק תוכות הוי כותב.ובעיקר הענין כ"מ במג"א סי' ש"מ סק"ו בשם ר"ש הלוי לגבי מוחק, ועי' משנ"ב שם סקט"ו, אמנם עי' קה"י סי' מ' לדחותו מהראשונים לגבי חק תוכות כנ"ל, וכן ברמב"ם שם הט"ז אי' דהקורע בעור כעין אותיות חייב. | ||
: | :והקה"י שם ר"ל באופ"א, [עפ"י רמב"ם שם ה"ט דכותב ע"מ לקלקל העור חייב, שאין חיובו על מקום הכתב אלא על הכתב], דעיקר כותב הוא עשיית אותיות והדבר שנכתבות עליו רק משמש אותן דל"ש לכתוב באויר, משא"כ בצובע שהדבר הנצבע הוא העיקר והצביעה היא לייפותו, וע"כ הצר צורות בכותל שכוונתו ליצירות הצורה והכותל משמש רק כנייר הוי כותב, אל הצר בכלי לייפות הכלי אינו חייב משום כותב, עוד יעו"ש לבאר באופ"א החילוק בין כתיבה לצביעה, שענין הכתיבה שיהיו אותיות על הקלף, אך כשכוונתו לצבוע גוף הדבר שיכנסו בו הדיו והבע, חיובו משום צובע, ובכוחלת כוונתה שיהיה מונח הצבע על עיניה, עוד כ'בביאור ג' דצר בכליו הוי כותב, והטעם שחייב רק מכה בפטיש, משום ששיעור כתיבה הוא ב' אותיות, והכא מיירי באות א', [או אפי' מקצת צורה, עיי"ש בר"מ]. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 22:27, 31 במאי 2020 (UTC) | ||
=== דשקיל אקופי מגלימי === | === דשקיל אקופי מגלימי === | ||
לכאורה צריך לומר שחייב על כל חוט וחוט אף אם אין זה החוט האחרון ואף שאין זה ממש גמר הכלי, אך כל אלו מוגדרות פעולות של גמר הכלי וחייב עליהם משום מכה בפטיש, ואולי אם עושה אותם כאחד הרי שבכהאי גוונא נגדיר את כל מעשהו יחד כמעשה של גמר כלי ולא יהיה חייב אלא אחד. ויש לדון בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:51, 21 במאי 2020 (UTC) | לכאורה צריך לומר שחייב על כל חוט וחוט אף אם אין זה החוט האחרון ואף שאין זה ממש גמר הכלי, אך כל אלו מוגדרות פעולות של גמר הכלי וחייב עליהם משום מכה בפטיש, ואולי אם עושה אותם כאחד הרי שבכהאי גוונא נגדיר את כל מעשהו יחד כמעשה של גמר כלי ולא יהיה חייב אלא אחד. ויש לדון בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:51, 21 במאי 2020 (UTC) | ||