631
עריכות
אין תקציר עריכה
(העתקתי מדף אוצר בית המדרש דף היומי, השארתי בינתים גם שם) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
;רש"י בד"ה אע"פ, ומדיוקא דמתניתנין שמעינן לה. | ;רש"י בד"ה אע"פ, ומדיוקא דמתניתנין שמעינן לה. | ||
צ"ב הלא לכאורה הוא אותו הציור של משנתינו באופן אחר ומדוע חשיב 'מדיוקא'. והיה אפשר לומר שאף שהזכיר זאת רש"י על האופן הראשון אך כוונתו לאופן השני שמזכיר מיד 'אבל כופה עליה כלי, ולא תימא אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל', ועל כך כותב רש"י שדבר זה נלמד מדיוקא דמתניתין כי אפשר לדייק כן גם במשנה ממה שכתבה המשנה דווקא בנתינת כלי תחת הנר ולא דיבר על נתינת כלי ע"ג הנר. אלא שא"כ צ"ב מדוע באמת הזכיר רב חסדא אופן אחר ולא אמר דבריו לגבי נר, אלא ע"כ שבנר אינו מצוי שיניח ע"ג השמן כיון שכבר אבוד הוא מן העולם מה תועלת יש בו ואם כן הדרא קושיא לדוכתא שאף אי אפשר לדייק כן מן המשנה. | צ"ב הלא לכאורה הוא אותו הציור של משנתינו באופן אחר ומדוע חשיב 'מדיוקא'. והיה אפשר לומר שאף שהזכיר זאת רש"י על האופן הראשון אך כוונתו לאופן השני שמזכיר מיד 'אבל כופה עליה כלי, ולא תימא אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל', ועל כך כותב רש"י שדבר זה נלמד מדיוקא דמתניתין כי אפשר לדייק כן גם במשנה ממה שכתבה המשנה דווקא בנתינת כלי תחת הנר ולא דיבר על נתינת כלי ע"ג הנר. אלא שא"כ צ"ב מדוע באמת הזכיר רב חסדא אופן אחר ולא אמר דבריו לגבי נר, אלא ע"כ שבנר אינו מצוי שיניח ע"ג השמן כיון שכבר אבוד הוא מן העולם מה תועלת יש בו ואם כן הדרא קושיא לדוכתא שאף אי אפשר לדייק כן מן המשנה. | ||
בעיקר השאלה מהו מדיוקא הרי זהו הציור דמתני, כה"ק הפנ"י, ועיי"ש מש"כ עפי"ז.--[[משתמש:משה אדלשטיין|משה אדלשטיין]] ([[שיחת משתמש:משה אדלשטיין|שיחה]]) 04:26, 24 באפריל 2020 (UTC) | |||
ובעיקר הענין מה יהיה הדין בנתינת כלי על גבי שמן כדי שלא ינזקו בו אם חשיב לצורך דבר הניטל (האדם) או דבר שאינו ניטל (השמן) - הרי זה דומה לניצוצות שהגמרא בסמוך מחשיבה לנטילת דבר לצורך דבר שאינו ניטל, אף שבאמת גם שם צ"ב מדוע לא נחשיב זאת לצורך דבר הניטל כיון שכוונתו להציל האדם מהיזק. ואולי יש מקום לחלק כי שם אופן הצלת האדם מההיזק הוא על ידי '''קבלת''' הניצוצות ולכן אף ש'''מטרתו''' הצלת האדם הרי ש'''פעולתו''' היא מעשה בהניצוצות. משא"כ בכפיית כלי ע"ג שמן כדי שלא יחליקו בו, אף פעולתו אינה בהשמן אלא רק מעשה שנעשה לצורך הצלת האדם ושפיר אפשר להחשיבו לצורך דבר הניטל, ויש לעיין. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 04:59, 22 באפריל 2020 (UTC) | ובעיקר הענין מה יהיה הדין בנתינת כלי על גבי שמן כדי שלא ינזקו בו אם חשיב לצורך דבר הניטל (האדם) או דבר שאינו ניטל (השמן) - הרי זה דומה לניצוצות שהגמרא בסמוך מחשיבה לנטילת דבר לצורך דבר שאינו ניטל, אף שבאמת גם שם צ"ב מדוע לא נחשיב זאת לצורך דבר הניטל כיון שכוונתו להציל האדם מהיזק. ואולי יש מקום לחלק כי שם אופן הצלת האדם מההיזק הוא על ידי '''קבלת''' הניצוצות ולכן אף ש'''מטרתו''' הצלת האדם הרי ש'''פעולתו''' היא מעשה בהניצוצות. משא"כ בכפיית כלי ע"ג שמן כדי שלא יחליקו בו, אף פעולתו אינה בהשמן אלא רק מעשה שנעשה לצורך הצלת האדם ושפיר אפשר להחשיבו לצורך דבר הניטל, ויש לעיין. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 04:59, 22 באפריל 2020 (UTC) | ||