שיחה:בבלי/ברכות/ט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

;ברש"י ד"ה דאשתכור '''וישנו ונרדמו''' עד לאחר עמוד השחר, עכ"ל. משמע מדברי רש"י דאי לא נרדמו היה להם לקרות קר"ש אע"פ שהיו שתויים ושיכורים, ולכאורה חזינן מהכא דדעת רש"י, דאע"ג דשכור אסור להתפלל (עי' שו"ע סי' צ"ט), בכ"ז שרי ליה לקרות קר"ש, ודו"ק. אמנם עי' רמ"א (סי' צ"ט ס"א) דדין קר"ש כדין תפילה, וכתב ע"ז במשנ"ב (סק"ח) וז"ל: "היינו דאף שתוי אסור לכתחילה בקר"ש, והלבוש כתב דיש מקילין בק"ש וכו' וכ"כ בליקוטי הרמב"ן בסופו, אכן בביאור הגר"א הרחיב וכו' ולפי דבריו מסקנת הירושלמי לאסור שכור בקר"ש, ע"כ יש ליזהר לכתחילה שלא יבוא לידי כך, ובדיעבד אם נשתכר אין לפטור את עצמו מקר"ש בעבור זה", עכ"ל, ועיי"ש עוד בס"ק י"א, וז"ל: "וכל זה כשלא הגיע לשכרותו של לוט, דאל"ה כשוטה יחשב לגמרי וכו', ע"כ אפי' בדיעבד אם קרא אז ובירך לא מיפטר בכך" וכו' עכ"ל. ועכ"פ ריהטת דברי רש"י נראה כהרמב"ן דשיכור מותר בקריאת שמע דאל"ה אמאי נקט דישנו ונרדמו ולא דיינו בזה דאין יכולין לקרא בשכרותן, ואף דמסתבר דההוא זוגא דרבנן לא אשתכור כשכרותו דלוט עכ"פ להרמ"א וסייעתו אסורין בקריאת שמע אף בלא הגיעו לשכרותו של לוט. ואולי  אפש"ל דאף להרמ"א האוסר בכ"ז אם קרוב לעלות השחר בעי לקרות, וכדברי המשנ"ב דאין לפטור עצמו מקר"ש בעבור זה וממילא אמאי לא קראו טרם עלה"ש ומהא הוכרח רש"י לפרש דנרדמו. [אך יתכן דזה רק פשרה של המשנ"ב, משא"כ דעת הרמ"א אינו כן אלא דעתו דאסור לשיכור לקרוא קר"ש אף אי עובר זמן קר"ש, דומיא דתפילה דתפילתו תועבה, ויל"ע]. אך אכתי יל"ע דאפי' אי נימא דיש לו חיוב לקרות קר"ש כשקרוב לעמוד השחר אפי' שעדיין שיכור, בכ"ז אם נתפקח משכרותו אחר עלה"ש לכאורה יהא חייב לקרות עוד פעם לפני הנץ החמה כדי שלדעת רשב"י יקיים קר"ש כראוי שלא בשכרות, וא"כ אכתי הוה ליה לרש"י לאוקמיה בסתם שכרות אפי' שלא ישנו, וע"כ נראה דדעת רש"י שלא כהרמ"א וע"כ אוקמיה כשישנו ונרדמו, ויל"ע. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)

צ"ב דאי דעתו דראב"ע דחפזון היינו חפזון דמצרים בחצות הלילה א"כ למאי בעי קרא "בלילה הזה" לגזירה שווה דהיינו חצות. [ודוחק לומר דר' אבא לא סבירא ליה דלר' אלעזר ילפינן לה מגז"ש, דהלא איתא הכי להדיא בברייתא דלעיל]. ואולי צריך לומר דלולי ה"בלילה הזה" הוה אמינא דחפזון היינו חפזון דישראל והיינו עלות השחר, ורק אחר הגזירה שווה ד"בלילה הזה" ידעינן דהיינו חצות ושגם כוונת הפסוק "חפזון" היינו חפזון דמצרים בחצות הלילה.  [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 16:45, 4 במרץ 2021 (IST)