שו"ת הרא"ש/יא/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל יא - סימן ז

וששאלת למאן דאמר פריעת בעל חוב מצוה ואי לא בעי למעבד מצוה כייפינן ליה בגופיה היאך תתקיים לדבריו כל אותה הלכה דסוף פרק המקבל (קי"ג וקי"ד) ואותן הפסוקים דנתוח ומשכון.

יראה לי דההיא דכתובות (פ"ו) מיירי כגון דלית ליה מקרקעי דאי הוה ליה מקרקעי הוה נחתינן לנכסיה דהא רב פפא גופיה דאמר (ערכין כ"ב) פריעת בעל חוב מצוה איהו הוא דקאמר בפ"ק דקידושין (י"ג) מלוה על פה גובה מן היורשין דשעבודא דאורייתא (וכיון דמשעבדי מדאורייתא) נחתיה לנכסיה אלא מיירי דלית ליה מקרקעי אלא מטלטלי והבריחם ואמר לא בעי למעבד מצוה כייפינן ליה בגופיה ומכין אותו עד שיתן כיון דידענא דאית ליה ואינו רוצה ליתן וההיא דהמקבל מיירי דלא אמר לא בעינא למעבד מצוה אלא דוחה את המלוה בדברים וצריך למשכנו בההיא קאמר (שם) דלא יכנס לביתו אלא מנתח נתוחי.

והא דקשיא לך הדיינים חותמים את השטר אף על פי שלא קדמוהו ליחוש דלמא היו קרובים הלוה או המלוה ונמצא מעידים לקרובים או לזכות או לחובה ליכא למיחש למידי דמאן מקיים שטרא מלוה והוא יזהר בטוב שלא יפסל שטרו כי אם יקיימנו הקרובים אז יפסלנו ושלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף