שב שמעתתא/א/א: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 462 בתים ,  15 בספטמבר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
ומה שכתב ואי קשיא לך דנילף מסוטה  כו' דשאני סוטה דרגלים לדבר. ולפי דבריו תקשי דכל הספיקות שטמאין ברשות היחיד וכולן מסוטה למדנו כדאיתא בש"ס{{הערה|סוטה כח ב}}, והיכי מצי למילף מסוטה כיוון דשם רגלים לדבר. אלא דלהכי לא ילפינן מסוטה דהתם גזרת הכתוב הוא בטומאה ואיסור מטומאה לא ילפינן. והא דכתב הרמב"ם פרק ט"ז מאבות הטומאה {{הערה| הל' א}} דספק מותר כי היכי טהור ברשות הרבים, ומזה מפרשי קצת מקמאי דעת הרמב"ם דסבירא ליה ספק מן התורה מותר משום דיליף לה מרה"ר אף על גב דהוא איסור מטומאה, יתבאר אצלנו לקמן פרק י"ד עיי"ש.
ומה שכתב ואי קשיא לך דנילף מסוטה  כו' דשאני סוטה דרגלים לדבר. ולפי דבריו תקשי דכל הספיקות שטמאין ברשות היחיד וכולן מסוטה למדנו כדאיתא בש"ס{{הערה|סוטה כח ב}}, והיכי מצי למילף מסוטה כיוון דשם רגלים לדבר. אלא דלהכי לא ילפינן מסוטה דהתם גזרת הכתוב הוא בטומאה ואיסור מטומאה לא ילפינן. והא דכתב הרמב"ם פרק ט"ז מאבות הטומאה {{הערה| הל' א}} דספק מותר כי היכי טהור ברשות הרבים, ומזה מפרשי קצת מקמאי דעת הרמב"ם דסבירא ליה ספק מן התורה מותר משום דיליף לה מרה"ר אף על גב דהוא איסור מטומאה, יתבאר אצלנו לקמן פרק י"ד עיי"ש.


והקשו לרמב"ם ספק ממזר דכתב רחמנא להתירא כדאיתא פרק עשרה יוחסין למה לי כיון דכל הספקות אינו אלא מדבריהם, והמהרי"ט יו"ד ח"ב סימן א תירץ דכי שריא רחמנא ספק ממזר, לגמרי שריא שיהיה בתורת ודאי ולא בתורת ספק, ונ"מ שיהיה מותר בבת ישראל ובממזרת כאחת אע"ג דהוי תרתי דסתרי עיי"ש. וקשה דא"כ תרי קראי למה לי חד למשרי ממזר בשתוקית וחד למשרי שתוקית בישראל ע"ש, דהא מחד קרא נפקא ליה, כיון דלהתיר ממזר בשתוקית או שתוקי בישראל קרא לא צריך דכל הספקות מותר, וא"כ מחד קרא נפיק ליה תרתי ושתים זו שמענו.  
והקשו לרמב"ם ספק ממזר דכתב רחמנא להתירא כדאיתא פרק עשרה יוחסין למה לי כיון דכל הספקות אינו אלא מדבריהם, והמהרי"ט יו"ד ח"ב סימן א תירץ דכי שריא רחמנא ספק ממזר, לגמרי שריא שיהיה בתורת ודאי ולא בתורת ספק, ונ"מ שיהיה מותר בבת ישראל ובממזרת כאחת אע"ג דהוי תרתי דסתרי עיי"ש. וקשה דא"כ תרי קראי למה לי חד למשרי ממזר בשתוקית וחד למשרי שתוקית בישראל ע"ש, דהא מחד קרא נפקא ליה, כיון דלהתיר ממזר בשתוקית או שתוקי בישראל קרא לא צריך דכל הספקות מותר, וא"כ מחד קרא נפיק ליה תרתי ושתים זו שמענו. ובחידושי פני יהושע פרק עשרה יוחסין כתב ליישב דהא דכתב רחמנא להתיר ספק ממזר היינו דאפילו היכא דאיכא רובא לאיסורא, והביא ראיה ממה שכתב הפר"ח, דאיצטריך למשרי ספק ממזר אפילו היכא דאיכא חזקה כגון בספק גירושין דאיכא חזקת אשת איש ואם כן ה"ה היכא דאיכא רובא עיי"ש.