רש"ש/זבחים/סב/א

רש"ש זבחים סב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ת"ר איזהו כרכוב כו' תרי הוי כו'. עמש"כ בזה דבר נכון בס"ד בחדושי לס' נתיבות עולם (בדף קג)^[1]:

רש"י ד"ה והכתיב. ומגיע למעלה עד מתחת לכרכוב. ראיתי להעתיק פה מאשר כתבתי בחדושי על פירוש רש"י בחומש בכדי שיתבאר לך מעשה הכרכוב והרשת אשר רבים נבוכו בו. וז"ל שם בפ' תרומה (כ"ז ה) בפרש"י והיה רחבו (של הכרכוב) אמה כו' נמצא שהמכבר רחב אמה. ונראה פירושו דכיון שהגיע (ר"ל הרשת) עד חצי המזבח והיינו מלמעלה למטה. ע"כ לא היה רחבו יותר מאמה. חשוב ג' אמות משפת כרכוב ולמעלה כמו שפי' ברה"פ אליבא דר' יוסי (וע"כ ר"ל עם גובה הקרנות ולא הוי דומה למזבח עולמים שהיה ג' אמות לבד הקרנות. או דר"ל ג' אמות משפתו התחתון. אבל בפי' לזבחים (ס) ד"ה משפת סובב. נראה שסובר דהיה ג' אמות לבד הקרנות כבבית עולמים וכרכוב היה כל שהוא וכ"נ בפי' שם (סב) ד"ה חד לנוי). ואמה רוחב הכרכוב (באמת זה ל"י מנין לו אולי מצא כן בברייתא דמלאכת המשכן) ואמה רוחב הרשת ס"ה ה"א חצי גובה המזבח. וה"א התחתונות לא היה מוקף כלל. וכ"נ בפי' שם (סב) בד"ה חד לנוי. ורחבו מגיע למטה עד חציו. וע"כ צ"ל כן דהרי הטבעות היו קבועות ברשת. ובשבת (צב) קאמר עליו וגמירי דכל טונא דמידלי במוטות תילתא מלעיל ותרי תילתא מלתחת (ונראה משם דלא חשיב גובה הקרנות הואיל דלא היה אלא אמה על אמה ומפרש"י שם א"נ כן. וצ"ל לפירושו דשם דג' אמות דמשפת סובב היינו עם הקרנות והכרכוב היה רחב כ"ש ומתחתיו היה הרשת רוחב ב' אמות ודו"ק) כתבתי כ"ז לאפוקי מביאור נתה"ש^[2] דנראה מדבריו דהמכבר היה קבוע מקרקעית המזבח ולמעלה עד חציו (וכמ"ק מפרש"י לעיל (נג) ד"ה הרשת) וכ"נ מהצ"ק מהגהתו בפרש"י כאן למטה במקום למעלה ע"ש. ואישתמיטתייהו הגמרא דשבת שהבאתי דלדבריהם היה ע"כ חציו מלעיל וחציו מלתחת. אם לא שיאמרו דהטבעות היו רחבות הרבה או שהיו כפופין למעלה עד תרי תילתי גובה מתחתית המזבח. ולכאורה ע"כ צ"ל כן דאל"ה אין צורך למאי דקאמר שם וגמירי כו'. דע"כ מוכח בלא"ה דינא דהמוציא למעלה מעשרה חייב ודו"ק:

ודע דהסוגיא דשבת שהבאתי אזלא אליבא דר' יוסי לעיל דמזבח של משה היה גבהו עשרה אמות. וראיה למש"כ הרמב"ם בפ"ג בית הבחירה ה"ה כוותיה. והכ"מ כתב שם דסתמא דגמרא בפ' שתי הלחם כוותיה וכוונתו (לדף צז ב) גובה המזבח כמה הוי עשר אמות ופרש"י כדאמרי' בזבחים כו' וזהו לר' יוסי. ובעניותי אתמה על פירושם דנ"פ בעיני דעד כאן לא פליגי אלא במזבח דמשה אבל דבית עולמים דביה איירי הסוגיא לכ"ע היה גובהו עשר. וראיה לזה מיומא (טז ב) דלא מוכיח רב אדא בר אהבה דפליג ר' יהודה אסתמא דמדות מהא דרפ"ג שם דסתמה דגובהו היה עשר אמות:

שולי הגליון

↑ ז"ל רבנו שם: בזבחים ס"ב א' ת"ר איזהו כרכוב כו' (ופי' רש"י וקס"ד אכרכוב דקרא קאי) והכתיב כו' ארנב"י תרי הוו כו', ע"ש ובפי' רש"י, והנה לא פי' לנו רש"י למסקנא אהיכא קאי, והאיר ה' את עיני ומצאתי ברייתא זו כלשונה בתוספתא דשקלים פ"ג ושנויה שם לפרש המשנה דשם פ"ח מ"ח "ושל ר"ח נתנין על כרכוב המזבח מלמעלה" (כ"ה גי' התוס' בסוכה נ"ד ב') וכ"ה בירושלמי על משנה זו , ולכן אנכי תמה על הרמב"ם בפ"ו מהל' תמידין ומוספין ה"ג שהעתיק כלשון התוספתא והירושלמי כמו שכתוב שם בין קרן לקרן במקום הלוך רגלי הכהנים, והלא הגמרא כאן פריך על לשון זה ומתקנו אלא אימא ומקום הלוך כו', וכן ה"ל להרמב"ם להעתיק. אמנם להרמב"ם מצינו עוד ב' מקומות כיוצא בזה שלא העתיק כמו שתיקן הש"ס עי' ביומא פ"ג מ"ט בתוי"ט בסד"ה לצפון, אולם תלונתי על מרן הכסף משנה שבמקומות הנ"ל העיר עליו וכאן שתיק ליה. ע"כ.
↑ הוא הביאור הידוע הנדפס בחומש 'נתיבות השלום' עם התרגום אשכנזי מאסכולת רמ"ד די אפקוהו מבי מדרשא, ולכן נעתיק רק הנוגע להבנת דברי רבנו, ז"ל בתוך ביאורו (שמות פכ"ז פ"ה שם): ודע שמקצת הספרים שבדפוס נכתר ברש"י בפסוק ה' בזה"ל: והגיע רחבו (של מכבר) עד חצי המזבח, נמצא שבמכבר רחב אמה, והוא היה סימן וכו'. ואולם בשני הכ"י שבידי וכן בדפוס וויניציא ושאר דפוסים ישנים תיבות הללו "נמצא שהמכבר רחב אמה" אינן. ובאמת אין להם שחר כי היכן נמצא שלא היה רחבו כי אם אמה? אולי צ"ל נמצא שהכרכוב רחב אמה שהוא הגיע מן קצה הרשת שהוא סוף האמה החמשית, עד סוף האמה הששית של גובה המזבח, נמצא שהיה רחבו אמה אבל ממה שכתוב אח"כ בדברי רש"י והוא היה סימן וכו', משמע דקאי על המכבר, ויותר נראה שטעות נפל במקצת הספרים וכו'. ע"כ הנצרך לדידן.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

[1] ז"ל רבנו שם: בזבחים ס"ב א' ת"ר איזהו כרכוב כו' (ופי' רש"י וקס"ד אכרכוב דקרא קאי) והכתיב כו' ארנב"י תרי הוו כו', ע"ש ובפי' רש"י, והנה לא פי' לנו רש"י למסקנא אהיכא קאי, והאיר ה' את עיני ומצאתי ברייתא זו כלשונה בתוספתא דשקלים פ"ג ושנויה שם לפרש המשנה דשם פ"ח מ"ח "ושל ר"ח נתנין על כרכוב המזבח מלמעלה" (כ"ה גי' התוס' בסוכה נ"ד ב') וכ"ה בירושלמי על משנה זו , ולכן אנכי תמה על הרמב"ם בפ"ו מהל' תמידין ומוספין ה"ג שהעתיק כלשון התוספתא והירושלמי כמו שכתוב שם בין קרן לקרן במקום הלוך רגלי הכהנים, והלא הגמרא כאן פריך על לשון זה ומתקנו אלא אימא ומקום הלוך כו', וכן ה"ל להרמב"ם להעתיק. אמנם להרמב"ם מצינו עוד ב' מקומות כיוצא בזה שלא העתיק כמו שתיקן הש"ס עי' ביומא פ"ג מ"ט בתוי"ט בסד"ה לצפון, אולם תלונתי על מרן הכסף משנה שבמקומות הנ"ל העיר עליו וכאן שתיק ליה. ע"כ.

[2] הוא הביאור הידוע הנדפס בחומש 'נתיבות השלום' עם התרגום אשכנזי מאסכולת רמ"ד די אפקוהו מבי מדרשא, ולכן נעתיק רק הנוגע להבנת דברי רבנו, ז"ל בתוך ביאורו (שמות פכ"ז פ"ה שם): ודע שמקצת הספרים שבדפוס נכתר ברש"י בפסוק ה' בזה"ל: והגיע רחבו (של מכבר) עד חצי המזבח, נמצא שבמכבר רחב אמה, והוא היה סימן וכו'. ואולם בשני הכ"י שבידי וכן בדפוס וויניציא ושאר דפוסים ישנים תיבות הללו "נמצא שהמכבר רחב אמה" אינן. ובאמת אין להם שחר כי היכן נמצא שלא היה רחבו כי אם אמה? אולי צ"ל נמצא שהכרכוב רחב אמה שהוא הגיע מן קצה הרשת שהוא סוף האמה החמשית, עד סוף האמה הששית של גובה המזבח, נמצא שהיה רחבו אמה אבל ממה שכתוב אח"כ בדברי רש"י והוא היה סימן וכו', משמע דקאי על המכבר, ויותר נראה שטעות נפל במקצת הספרים וכו'. ע"כ הנצרך לדידן.

[1]

[2]