רד"ק/תהילים/קלט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רד"קTriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png קלט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

ה' חקרתני ותדע. חקרתני לבבי וידעת אותו, כמו שאמר אני ה' חוקר לב ובוחן כליות:

בעריכה

אתה ידעת שבתי וקומי. הזכיר מתנועת האדם הישיבה והקימה, כי בחפץ האדם ישב ויקום כי כשישב וירצה לקום חשב הדבר בלבו שבעבורו ירצה לקום ואם היה עומד ורצה לשבת חשב הדבר בלבו שבעבורו ירצה לשבת, והנה חפץ האדם ומחשבתו ידעם האל ויבינם למרחוק כלומר קודם שיחשוב:

לרעי. למחשבתי מן ברעיון לבו:

געריכה

ארחי. והוא מהלכי בהם:

ורבעי והוא שכבי בלילה שהוא רובץ במטתו מתרגמינן ורבעת. והנה הזכיר ארבעה תנועות האדם שהם הישיבה והקימה והליכה והשכיבה, כי לעולם ינוע האדם מזו לזו:

זרית. סבבת מן זר זהב סביב כלומר כל תנועותי ומחשבותי ידעתי כי אתה סביב גופי וסביב מחשבתי:

וכל דרכי הסכנת. הרגלת כמו ההסכן הסנתי, אמר ידעת כל דרכי האדם המורגל בדבר שיודע אותו:

דעריכה

כי אין מלה. עוד המלה איננה עדין בלשוני ולא החילותי לדבר ואתה ידעת כולה. כלומר כל המלה שאני רוצה לדבר. או פירושו אני חושב להוציא הדבר מלבי ואתה ידעת מחשבתי והדבר שאני מוצא בפי אין בלשוני להוציאו במחשבתי, ואתה ידעת מה שאני אוציא בפי ואני לא ידעתי אעפ"י שחשבתיו, כמו שאמר שלמה לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, וזה הפירש הוא הנכון אצלי:

העריכה

אחור וקדם צרתני. פירש א"א ז"ל ביצירת העובר בבטן אמו, ופי' צרתני ענין צורה:

ותשת עלי כפכה. כמו שעושין לגבינה על דרך וכגבינה תקפיאני ור"ל ותשת עלי למידת האורך ששם לעובר מידה:

ועריכה

פליאה דעת מני. זאת הדעת פליאה ממני:

נשגבה לא אוכל. להשיג לה, והדעת היא יצירת הגוף באדם בארבע טבעים זה הפך זה וזה כנגד זה, והם החום והקור והלחות והיובש, והאל יתברך בחכמתו יוצרם בגוף הנוצר ומזגם כדי שתקיים הגוף בהם:

זעריכה

אנה. אמר אנה אלך מרוחך אם אחשב ללכת ולהסתיר מרוחך או לברוח מפניך, טעם כפל במלות שונות, אם אומר לעשות זה לא אוכל כי אתה נמצא בכל מקום ומקום לא יכילך:

חעריכה

אם אסק. אם אעלה כתרגומו אם אחשב שיוכל אדם לעלות השמים ושם אעלה ולא אמצאך שם אתה:

ואציעה שאול. ואם אומר שארד שאול והוא עמקי הארץ, הנך שם. ואציעה לפי שהשאול מצע האדם במותתו. והנה זכר העגולה והמוציק אם כן לא אוכל ללכת שלא אפגע בך:

טעריכה

אשא כנפי שחר. אמרתי אקח כנפי שחר ואעוף בהם ממזרח למערב אם אמצנו, הנה לא אוכל ללכת בלתו, כי בכל מקום

יעריכה

ידך. ותאחזני ימינך:

יאעריכה

ואומר אך חשך ישופני. ישופני מגזרת נשף, אמר אם אומר ואחשב כי החושך יחשיכני ויסתירני שלא תראה אותי ומעשי ומחשבתי, ולילה אור בעדני. ר"ל ולילה שהוא חושך האור בעדני, ותראני בלילה כמו ביום:

יבעריכה

גם חושך. ישנה הענין ושילש ורבע להודיע כי כן הוא, כי אין חושך וצלמות להסתר מלפניו:

לא יחשיך. פירושו לא יחשיך דבר ממך שלא תראהו, כי הכל שוה לנגדך:

ולילה. כמו היום יאיר לך, כחשיכה כאורה. שני הפכי הדמיון כמו כי כמוך כפרעה ר"ל זה כזה וזה כזה:

יגעריכה

כי אתה. ואיך יסתרו מחשבותי ממך ואתה קנית כליותי פי' הם תחילת המחשבה כי הכליות יועצות והלב גומר ואם אתה קנית אותם איך יסתר ממך מה שהם יועצות ועוד כי אתה תסוכני בבטן אמי שהוא מקום חושך ואין שם אור, ואם יצרתני ועצמות וגידים סוככתני איך לא תדע כל הסתום, ויש אומרים כי זכר כליותי מפני שהם תחילת היצירה בגוף האדם כי כמו הם שני סדני הגלגל וענין קנית כענין קונה שמים וארץ:

ידעריכה

אודך. נוראות עלילות נוראות יש ביצירתי ואודך עליהם כי נפלאתי ביצירה רוצ' לומר נפלאות מעשיך בי:

ונפשי יודעת מאד. ונפשי יודעת כלומר נפשי המשכלת יותר על שאר החיים, והיא תדע מעשיך הנפלאים ותודה לך עליהם ונוראות היצירה הם נגלים לחכמים כי כל אבר ואבר נברא בחכמה ועל התכונה שנברא הוא לצורך ולתועלת וכל אדם צריך להתבונן בהם, ומתוך כך יכיר נפלאות היוצר ויודה לו עליהם ואם באנו לספר בזה החיבור תכונת האברים ותועלתם ומזג הכוחות ותועלתם יאריך הסיפור אבל המשתוקק להם ימצא בספרי החכמים:

טועריכה

לא נכחד עצמי. לא נכחד כענין לא נכחד מאדוני:

עצמי. העי"ן נקראת בקמץ חטף ויש מפרשים אותו כמו עצמי בפתח העי"ן שפירושו גופי אמר לא נכחד גופי ממך כאשר עשיתי בסתר בבטן אמי וכאשר רקמתי בתחתיות ארץ, והוא הרחם שהוא מקום שפל ואפל כמו תחתיות הארץ: ופירוש עשיתי. מענין עשו דדי בתוליהן שהוא הכתישה והסחיטה ואמר זה הלשון בענין היצירה כמו שדימה אותו לחתיכת החלב והקפותיו כמו שמקפין ועושין אותה בידים כי הטיפה הראשונה נתכת ונגררת, ואחר כך תשוב קפואה כמו הגבינה מן החלב ואמר בו רקמתי דימה מעשה היצירה בגידים ועצמות ובבשר ועור למעשה הרקימה שהוא על פנים רבים:

טזעריכה

גלמי. הוא הטיפה הקפואה קודם שיוכרו האיברים בה כמו שנקרא העץ גולם בטרם שנעשה כלי ואמר ראו עיניך שנתת בהם כח להתייצר בה האברים:

ועל ספרך כלם יכתבו. פי' לעתיד הם ידועים כמו הדבר הכתוב בספר ופי' כולם, כל האיברים הם טרם ציורם ידועים לפניך, בימים רבים תהיה יצירת האיברים כי אינם נוצרים בפעם אחת:

ולא אחד בהם. הימים שיוצרו בהם לאל יתברך הם אחד, כי כולם ידועים ברגע אחד והכתיב ולא באל"ף ופירושו ולא אחד בהם שלא ידעו טרם היותו:

יזעריכה

ולי מה יקרו רעיך אל. ופי' יקרו שלא אוכל להשיגם כמו ודבר ה' היה יקר בימים ההם ופי' רעיך ומחשבויך כלומר כוונותיך ביצירה:

מה עצמו ראשיהם. פי' עצמו רבו במספר כמו שאמר אחר כן אספרם כי לשון עצם נמצא בענין החוזק ובענין הריבוי כמו עצמו לי אל מצותיו מחול ימים: ופי' ראשיהם. כלליהם כמו כי תשא את ראש בני ישראל כלומר כללי כוונתיך ביצירתם הם רבים כל שכן הפרטים:

יחעריכה

אספרם. כשאבא לספר אותם לא אוכל כי מול ירביון:

הקיצותי ועודי עמך. מרוב מחשבותי בהם אני חולם בהם כשאישן וכשאקיץ אני מוצא עצמי שאני עמך כלומר במחשבות נפלאותיך:

יטעריכה

אם תקטול. דבק למה שאמר הקיצותי ועוד עמך שאני מתעסק תמיד במחשבתי בנפלאותיך ובמעשיך אבל פעמים שמטריד אותי דברי הרשעים, ואם תהרוג אותם שמטרידים אותי והם הרשעים ואנשי דמים שאומר להם סורו מני ולא אוכל להם ואם תקטול אותם יהיו כל מחשבותי וכל עסקי בך:

כעריכה

אשר ימרוך. בחסרון אל"ף פ"א הפועל וכן ולעמשא תמרו ופי' למזימה ולמחשבה כלומר ידברו בך לפי מחשבותם שהיא רעה, ופי' למזימה כמו כי זמה ענין תועבה:

נשוא לשוא עריך. אלה שהם עריך, ומשנאך נשאוך בפיהם לשוא ומלת נשוא כמו ינשאו:

כאעריכה

ובתקוממיך. פירושו משנאך כמו ומתקוממים בימינך:

אתקוטט. ענין קטטה בדברי רז"ל:

כבעריכה

תכלית. שנאה גדולה שלא אוכל לשנאותם יותר וכפל הענין לחזק:

כגעריכה

חקרני. לפי שזכר כי מחשבת הרשעים רעה באמונת האל יתברך אמר חקרני האל ית' יודע לבי תראה כי לבבי ישר באמונתך וכפל הענין לחזק:

שרעפי ומחשבותי, כמו שעיפים שתי הלשונות בענין מחשבה כמו שהם באילן סרעפותיו סעפותיו כי המחשבות ללב כמו הבדים לאילן:

כדעריכה

דרך עצב. דרך מרי כמו המה מרו ועצבו את רוח קדשו:

ונחני. אם תראה בי שום דרך מרי המיתני מיד זהו דרך עולם כמו הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ כי הולך האדם אל בית עולמו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.