פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
ערך/פריה ורביה
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===באונס=== במשנה בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/מא/א|מא.]]}} אמרו מי שחציו עבד וחציו בן חורין, עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל. בית שמאי אומרים תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם, לישא שפחה אי אפשר שכבר חציו בן חורין, בת חורין אי אפשר שכבר חציו עבד, יבטל - והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא תוהו בראה לשבת יצרה. אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו, וחזרו בית הלל להורות כדברי ב"ש. וכתבו התוס' {{ממ|[[תוספות/גיטין/מב/ב#לא|שם ע"ב ד"ה לא]]}} שנקטו ב"ש בדבריהם לפסוק 'לא תהו בראה לשבת יצרה' האמור בישעיה ולא הביאו את הפסוק 'פרו ורבו' האמור בתורה, לפי שאותו העבד אנוס הוא ולכן משום 'פרו ורבו' בלחוד לא היינו כופים את רבו לשחררו. והקשה הט"ז {{ממ|[[ט"ז/אבן העזר/א#ב|אה"ע סימן א ס"ב]]}} דאם יש לפוטרו ממצוות פריה ורביה כיון שהוא אנוס הוא הדין שיש לפוטרו משום מצות 'לשבת יצרה'. ויישב החתם סופר {{ממ|[[חתם סופר/גיטין/מא/ב|גיטין שם]]}} שאונס אינו מועיל אלא שלא נוכל לכוף את הגברא לקיים חובתו, אך מן הכתוב 'לשבת יצרה' למדנו שאין זה חובת הגברא לחוד אלא רצון הבורא לקיים את העולם ואם כן אף אם העבד אנוס ואינו יכול לקיים מצוות מכל מקום עלינו לכוף את הרב כדי שתתקיים התוצאה הנרצית של יישוב העולם.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)