פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
עמר נקא/שמות/כא
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''כי תקנה עבד עברי ''' עבד שהוא עברי או אינו אלא עבדו של עברי וכו'. צריך לישב מה קשה לו לרש"י כשאנו מפרשים עבד שהוא עברי וקא מהדר ליה או אינו אלא בעבד כנעני. ונראה דהיינו משום דדוחק הוא לפרש בעבד עברי משום שהתורה התירה לו לישא כנענית שהיא אסורה לכל בר ישראל ובשביל זה אם היינו יכולין לפרשו בעבד כנעני היינו מפרשים אותו. ועוד משום דכאי' במקום אחר כי ימכר לך אחיך העברי שמא היינו מפרשים זה בעבד כנעני. ומיניה מייתי ראיה דהאי קרא לא מצינו דמיירי אלא בעבד עברי מייתורא דאחיך דכתי' התם דהוה מצי למכתב התם כי ימכר לך העברי או העבריה ומדכתב אחיך שמע מינה למעוטי הכנעני אתא. ועוד נ"ל דדוחק הוא לפרש בעבד עברי מדקאמ' בפר' שנייה כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים ובהכרח מפרשינן ליה לא תצא כצאת העבדים כנענים וכמו שפי' רש"י לקמן. וכשאנו מפרשים דפרש' זו מיירי בעבד עברי עבדים כנעניים מאן דכר שמיה ולכך פי' רש"י בפרשת שנייה או אינו אלא בצאת העבדים העבריים שיוצאים בשש וביובל משום שכיון שפי' שזאת הפרשה מיירי בעבד עברי היה לנו לומ' דאהני עבדים קמאי קאי לא תצא כצאת העבדים ובפרט דקאמ' ליה כה"א הידיעה אמנם לפי האמת צריך לנו לומ' דה"א הידיעה משום דסתם עבדים היינו עבד כנעני שהוא עבד עולם כתי' לעולם בהם תעבודו אבל ישראל לא מקרו עבדים סתם אלא לה' שנא' כי לי בני ישראל עבדים ולכך פי' רש"י עבד עברי קודם שיפרש כי תקנה משום שאם היינו מפרשים הפרשה בעבד כנעני לא הייתי יכול לפרש כי תקנה מיד ב"ד דהא עבד כנעני של ישראל אינו נמכר בגניבתו דהא תנן העבד והאשה פגיעתן קשה הם שחבלו באחרים פטורים והטעם שמא יקניטנו בנו וילך ויחבול בחברו או ישרוף את גדישו והוא הדין בשאר אבות נזיקין שלא יפסיד רבו בעבורו. ואם יקשה המקשה אחר שאנו מפרשים זאת הפרשה בעבד עברי אמאי אצטריך פרש' כי ימכר לך הא אצטריכא ליה בשביל דברים שנתחדשו בה כגון היקש העבריה לעברי ליציאת שש ויובל והיקש עברי לעבריה שאינו יוצא בשן ועין ודין הענקה וכדאמרינן בעלמא כל פרשה שנשנית לא נשנית אלא בשביל דברים שנתחדשו בה. ואין להקשות אמאי אצטריך זאת הפרשה דלא שמעינן לה מפרש' כי ימכר לך דגם כאן יש דברים שלא היה יכול לכתוב שם כגון מסירת שפחה כנענית דלא שייך בעבריה ועוד נ"ל דלא מקשינן לשתוק מהני קראי דכתיבו בספרים הראשונים ולשמעינן מהנך קראי דכתיבי במשנה תורה. מהר"ר. ואחרים כתבו בדרך זו קשה תינח כי פרשת כי ימכר מדברת בעבד עברי שכן כתו' שם דין הענקה ולא תשלחנו ריקם שהם מצות הנוהגות בישראל אבל פרשה זו שאין בה דברים הללו לעולם אימא לך שבעבד כנעני הכתוב מדבר וא"ת יקשה לך א"כ למה הוצרך לכתוב הפרשה ההיא תיפוק לי' מק"ו ומה עבד כנעני יוצא בשש מפרשה זו עבד עברי לא כל שכן הא לאו מילתא היא דלעולם אימא לך שבעבד כנעני פרשה זו מדברת ופרשת כי ימכר אצטריכא משום דברים שנתחדשו בה ואעפ"י ששם כתו' כי ימכר לך אחיך העברי ולא היה צריך לכתוב אלא כי ימכר לך אחיך ומה ת"ל עברי לומ' לך בנין אב שכל מקום שאומר לך עברי ר"ל אתיך והיינו דקאמ' רש"י לא אמרתי אלא באחיך כלומ' לא אמרתי לך עברי אלא באחיך: '''כי תקנה ''' מיד ב"ד שמכרוהו בגנבתו או אינו אלא במוכר עצמו מפני דוחקו וכו' צריך לישב מה קשה לו לרש"י כשאנו מפרשים מיד ב"ד דקא מהדר לפרושי במוכר עצמו ונ"ל דדוחק הוא לומר שבמכרוהו ב"ד בגנבתו יצא בשש דאם כן לפעמים לא נוכל לקיים ונמכר בגנבתו כגון שהגנבה מרובה ודמיו מועטין לשש שנים או לפעמים לא נוכל למכרו כשיהיה שוה יותר מדמי גנבתו ואם היינו אומרים שבגנבתו היה נמכר לפחות ימכר יותר משש כשהגנבה תהיה מועטת ודמיו מרובין יהיה נמכר לשנה או לשתים כפי הגנבה שגנב ואם הגנבה מרובה ימכרוהו לזמן רב. ובמוכר עצמו ימכור את עצמו לעולם כפי עבודתו לשש שנים אם מעט ואם הרבה ולכך אם היינו יכולין לפרש הפרשה במוכר עצמו היינו מפרשים אותה. כן כתב מהר"ר. וקשה על מה שכתב רש"י או אינו אלא במוכר עצמו אבל מכרוהו ב"ד לא יצא בשש שהרי כתוב כי ימכר לך אחיך וכו' וימכר ע"י אחרים משמע וכתי' שם ועבדך שש שנים. י"ל דהכי קאמ' רש"י או אינו מדבר פסוק זה אלא במוכר עצמו אבל מכרוהו ב"ד לא יצא בשש בלבד אלא אף במיתת האדון כלומ' שאם מת רבו קודם שיגיעו שש שנים לא יעבוד ליורשים עד מלאת לו השש שנים אלא יצא במיתת רבו כשהוא אומר כי ימוך אחיך וכו' הרי מוכר עצמו אמור הא מה אני מקיים כי תקנה במכרוהו ב"ד וכתו' כאן יעבוד סתם דמשמע בין לאדון בין ליורשים הא למדת שיוצא בשש בלבד ואינו יוצא במיתת האדון. וקשה שהרי בפרשת כי ימכר דמשמע ע"י אחרים כתי' ועבדך דמשמע לך ולא לאחרים ואלמא שיוצא במיתת האדון ובפרש' זו כתי' יעבד סתם דמשמע בין לך בין לאחרים ואלמא אינו יוצא במות האדון והואיל ושתי פרשיות הללו מדברות במכרוהו ב"ד קשו קראי אהדדי. י"ל שמה שאמר כאן יעבוד בא לרבות את הבן שאם אדוניו הניח בן ליורשו חייב העבד לעבוד את הבן עד תשלום שש שנים ומה שאמ' להלן בפרש' כי ימכר ועבדך בא למעט את האח ושאר היורשים שאין העבד חייב לעבדן עד תשלום השש שנים וקשה על זה מה ראית לרבות את הבן ולמעט את האח י"ל דין הוא לרבות את הבן שבן קם תחתיו לשני דברים ליעוד אמה עבריה ולגאולת שדה אחוזה והאח אינו קם אלא לדבר אחד דהיינו ליבום. ואי קשיא לך שתי פרשיות במכרוהו ב"ד למה לי י"ל דשניהם הוצרכו ליכתב שמה שחסרה זו גלתה זו וכדכתיבנא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים