4,507
עריכות
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (←א) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== א == | == א == | ||
'''ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר.''' אמרו בילקוט תהלים מזמור פ"ה א"ר יהודה בר' סימון יום שהוקם המשכן נכנס משה והיה שומע קול הדור קול נאה קול משובח אמר משה אשמעה מה ידבר האל ה' בדין הוא מדבר או ברחמים הוא מדבר א"ל הקב"ה שלום אני מדבר להם אין בלבי על בני שנאמר כי ידבר שלום אל עמו וגו' ע"ש ולא נאריך בדקדוקים. אך אפשר במ"ש הרמב"ם (פכ"א) דאבות האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכותיה בתוך ביתה פטורה ואין זה מן הדין אלא תקנה שאם אין אתה אומר כן אין שלום בתוך הבית. וכתבו האחרונים דאף אם אינו בעת מלאכותיה פטורה. והרב | '''ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר.''' אמרו בילקוט תהלים מזמור פ"ה א"ר יהודה בר' סימון יום שהוקם המשכן נכנס משה והיה שומע קול הדור קול נאה קול משובח אמר משה אשמעה מה ידבר האל ה' בדין הוא מדבר או ברחמים הוא מדבר א"ל הקב"ה שלום אני מדבר להם אין בלבי על בני שנאמר כי ידבר שלום אל עמו וגו' ע"ש ולא נאריך בדקדוקים. אך אפשר במ"ש הרמב"ם (פכ"א) דאבות האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכותיה בתוך ביתה פטורה ואין זה מן הדין אלא תקנה שאם אין אתה אומר כן אין שלום בתוך הבית. וכתבו האחרונים דאף אם אינו בעת מלאכותיה פטורה. והרב [[גינת ורדים/חושן משפט/ג#יח|גינת ורדים חושן משפט כלל ג' סי' יח]] כתב דלכ"ע אם אבדה תכשיטיה חייבת והכא ע"י התורה נעשינו ישראל עם הקב"ה כדין אשה ובעלה כידוע. והתורה אמרה שיביא חוטא הקרבן ויתכפר כמ"ש בפסיקתא. ואפשר כיון דע"י התורה יש לנו דין אשה ובעלה ומפני התקנה פטורה האשה אם שברה כלים לכן אמרה תורה שיביא החוטא קרבן לעוררו שהוא חייב ומצד התקנה שיהיה שלום פטורה. אך אם ח"ו בלא"ה לא יש שלום אם שברה כלים חייבת. וכתבו המפרשים דמצד רחמיו יתברך להוכיח שטעותם היתה בעגל לאמצעי דוקא ציוה המשכן להשרות השכינה להורות שבינו לבין ישראל אין צורך לאמצעי. ומ"מ אפשר דכביכול הוא עדיין בכעס ח"ו על ישראל על שבאו לכלל זה. ומה גם שאבדו התכשיטין דחייבת לכ"ע וכתיב ויתנצלו בני ישראל את עדיים. וז"ש יום שהוקם המשכן דבזה נתגלה כי לא חטאו ישראל בע"ז אלא טעו באמצעי נכנס משה ושמע קול הדור וכו' דעידן חדוותא אך נסתפק אם הוא בדין מדבר וח"ו יש כעס ולא יש תקנה לזה אמר שלום אני מדבר להם ויש תקנה ופטורין. אך על התכשיטין שאבדו חייבין ומ"מ אין בלבי על בני שנאמר כי ידבר שלום. וזה רמז הפסוק ויקרא אל משה שראה שנסתפק אם מדבר בדין או רחמים. לכן וידבר ה' אליו במדת רחמים מאהל מועד שקבלו התורה והוי כאשה כביכול לאמר בעד אמירה אחת שאמרה תורה יביא קרבן ויתכפר להורות שיש שלום ופטורה מפני התקנה לכן אני אומר אדם כי יקריב וגו' ורבינו האר"י ז"ל כתב ויקרא אלף זעירא כי אחר עון העגל כשאמר לו לך רד נתמעטו ממנו תתקצ"ט חלקי אור שהיו בו ולא נשתייר רק חלק אחד מאלף חלקים שהיו לו וא' רבתי במילואה אלף ולא נשתייר אלא חלק אחד והיא א' זעירא. ובעון שגרמו ישראל למשה שחסרו ממנו אותם אלף חלקים וכשחסרו ממנו נחסרו ג"כ מהם לכן נכנסו ישראל בגלות זה האחרון הנקרא אלף שנים דגלותא כמ"ש בזהר פקודי ע"פ האלף לך שלמה שהם אלף שנין דגלותא עכ"ד ז"ל. ואפשר דזה טעם שאמרו בזהר חדש כי גאולה זו בזכות משה והוא תבע יקרא דאורייתא כי הגלות בא מסיבת חסר"ו של אדם מבחר המין אלף אורות ולכן הוא עצמו ככל צדקותיו מליץ על הגאולה ובזכותו נגאל אך תבע יקרא דאורייתא וזה אפשר רמז הפ' ויקרא אל משה והא' זעירא והיא סיבת גלות האחרון וידבר ה' אליו מאהל מועד שהיא התורה בזה תהיה הגאולה וזהו לאמר והוא רמז לאמר לאסורים צאו. ובגיליון רש"י כ"י כתב כשהקב"ה נגלה כביכול לנביאי או"ה נגלה בלשון ויקר ואצל המלאכים כתיב וקרא זה אל זה. ולמשה רבינו כתיב ויקרא והוא יותר מנביאי או"ה ופחות ממלאכים לפיכך אלף זעירא עכ"ל ואם אין זה מרז"ל יש מקום לומר שהוא יותר ממדרגת מלאכים דיש תוספת יוד על המלאכים וזה ניכר כשאומר ויקרא באלף דאם לאו היא ויקר ולכך א' זעירא. עוד כתוב בגיליון הנז' אליו למעט אהרן והול"ל לו וכתב אליו יתר אלף יוד והם י"א וב' אותיות הם י"ג לרמוז לי"ג מיעוטין ובס' קדמון כ"י מצאתי טעם אלף זעירא כמו שיש ן' שערי בינה בבינה שהוא ה' ראשונה ולא זכה אליהם משה כי משה לא השיג אלא בסוד אתוון זעירן שהם במלכות ולכן אלף דויקרא זעירא ולא השיג לאתוון רברבן שבבינה. האותיות נחלקות י"א דין וי"א רחמים. ידוע שיש ק"ך צרופי אלהים ומשה לא יכול להמתיק אלא קי"ט דכתיב ותחסרהו מע"ט בגי' קי"ט מאלהים המתיק ומשה עלה אל האלהי' להמתיק ק"ך צרופי אלהי' וכתיב ויקרא אל משה מאהל מוע"ד בגימטריא ק"ך ולכן התפלל בשנת ק"ך מחייו ואמר אתה החלות וגו' שהמתיק קי"ט ורצוני להמתיק ק"ך ואת ידך החזקה חזק"ה גימטריא ק"ך. דע כי כנגד כ"ב אותיות התורה יש כ"ב צנורות שיורד מהם השפע לעולם ועם מנצפך הם ז"ך אותיות וכנגדם הם ז"ך צנורות אחרים שמורידים שפע לעולם ואלו נחלקים י"ג נגלים י"ד נסתרים והסימן ופי יגי"ד תהלתך ולכן מ"ט שערי בינה הם כ"ב כ"ז שהשיג משה ושער הן' נקרא איתן לא השיגו ולכן כתוב ארוכה מארץ מד"ה בגימטריא מ"ט ורחבה מני י"ם בגימטריא ן'. גל עיני ואביטה במילוי שם בן ובמילוי המילוי הם ג"ל אותיות אביט"ה ז"ך אותיות התורה: | ||
== ב == | == ב == | ||