פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
נחל אשכול/קהלת/ז
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טו == ''' את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק וגו'.''' אפשר לרמוז בדין נרדף דצריך להצילו בא' מאבריו והרמב"ם פ"א דרוצח סבר דאם הרג לרודף שהיה יכול להצילו באחד מאבריו חייב מיתה בידי שמים אבל אין ב"ד ממיתין אותו אמנם הרא"ש פרק בן סורר והטור (סי' תכ"ה) ס"ל דחייב מיתת ב"ד. והרב כנה"ג בא"ח בלשונות פ' וישלח ס"ל דאם הוא שעת מלחמה דרבים נוחמים וירא הנרדף שמא בהיותו מכוין להציל באחד מאבריו איש אחד יהרגנו לא חילקו בין יכול להצילו באחד מאבריו. אמנם מדברי הרא"ם פ' וישלח נראה דאין חילוק בין שלום למלחמה ובכל מקום יש דין יכול להצילו באחד מאבריו גם הרב כנה"ג חולק שם דבנרדף עצמו ליתיה לדין יכול להציל בא' מאבריו ומדברי רש"י פ' בן סורר נראה להפך דגם בנרדף יש דין יכול להצילו בא' מאבריו. ואפשר שזה רמז יש צדיק אובד שהרשע רודפו והוא עומד בצדקו כמו שפירש"י לראות אם יכול להצילו באחד מאבריו שרוצה לצאת ידי חובת סברת רש"י דאף בנרדף איתיה והוא נאבד כי לא יכול לו. ויש רשע ויכול להצילו בא' מאבריו והורג לרורף ומאריך בדעתו שאין ב"ד ממיתין אותו כמ"ש הרמב"ם. אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר לומר דאפי' בעת מלחמה איתיה דין יכול להצילו בא' מאבריו ותכוין להציל לרודף בא' מאבריו והוא כדעת הרא"ם למה תשומם לתפוס סברת הרא"ם דכיון שהוא מלחמה איש אחר יכך. וסברת הרב כנה"ג טעמה ונימוקה עמה. אל תרשע הרבה שאפי' אתה יכול להצילו בא' מאבריו תהרגנו. ואל תהי סכל באומרך דאין ב"ד ממיתין אותו. למה תמות בלא עתך מיתה בידי שמים. טוב אשר תאחוז בזה דין יכול להצילו בא' מאבריו וגם מזה דליתיה במלחמה כסברת הרב כנה"ג אל תנח ידיך. א"נ אפשר לפרשם בדין יוהרא יש צדיק שעושה לש"ש והוא אובד בצדקו משום יוהרא וכמו שדרשו פ' זה במדרש על נדב ואביהוא שנכנסו להקטיר לכבוד ה' ונענשו על זה נאמר יש צדיק אובד בצדקו כלומר דאף דמעשיהם לשם שמים נענשו משום יוהרא כמו שכתב הרב מהראנ"ח ז"ל באורך ויש רשע שנמנע לקיים המצות והוא טוען משום יוהרא. אל תהי צדיק הרבה לעשות חסידות באופן שיהיה יוהרא. ואל תתחכם יותר לקרות מניעת החסידות עבירה. למה תשומם שתענש על היהרא כמו שנענשו נדב ואביהוא. אל תרשע הרבה שלא לקיים המצות משום יוהרא ואל תהי סכל דלקיים המצות שנצטוינו לא שייך יוהרא. למה תמות בלא עתך כי התורה והמצות הם חיי האדם ואם ימנע מהם ימות כי הם חיינו טוב אשר תאחוז בזה לקיים בדבר שהוא תוספת לחוש ליוהרא. וגם מזה התורה והמצות שנצטוינו בהם אל תנח ידך כי ירא אלהים יצא ידי כלם. ועיין מ"ש הרב מהר"ש פרימו ז"ל פרשת בראשית וקל להבין האמור לפי דרכו ודוק היטב:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים