יצחק ל.

על כן לפי זה יש לבאר הגמרא חולין (ל"ח ע"ב): "השוחט לעובד כוכבים, שחיטתו כשירה, ורבי אליעזר פוסל. אמר רבי אלעזר אפילו שחטה לאכול לעכו"ם מחצר הכבד שלה, פסולה, שסתם מחשבת עכו"ם לעבודה זרה". וכתב התוספות (ד"ה מחצר) לאו דוקא נקט 'יותרת הכבד' אלא אפילו שאר בשר. ולפי מה שכתבתי ניחא, שאשמעינן שאפילו העכו"ם ברצונו לעשות זה הסגולה, כמו שכתב הרמב"ם ז"ל לעשות כן הזריקות ליקח מן המרה שהוא תחת הכבד למי שנשכו כלב או חיה שוטה, ואפילו הכא אסור, כי שמא היה מתכוין לעבודה זרה כי סתם מחשבת עכו"ם לעבודה זרה. ובאוצר דינים ומנהגים (אות כ', ערך כלב) כתב, שהרופאים משתמשין בזה הרפואה ואינו רפואה גמורה רק בדרך סגולה.

בגמרא חולין (נח, ב), בהמה שאחזה דם והמעושנת כשירה. והפרי מגדים (יו"ד סי' ס' מ"ז סק"א) [כתב] שצריך פרכוס, וכתב בדעת תורה (סי' ס' ס"ק ב; ס"ק יא ) וכן כשאכלה סם המות או כלבים נשכו.

ובשו"ת דברי מלכיאל  (ח"ד סי' כו) הביא, באם היה לו כאב הראש ביום הכיפורים אם מותר ליקח סמי הרפואה - פראשיק ביום הכיפורים. הביא שבלי מים - מותר, אבל עם מים – אסור, וכתב שיש הרבה מיני רפואות שאינם ראוים אפילו על ידי תערובות. ובשו"ת משיב שלום (מהגאון מלאקאטש, סי' קעט) הביא בענין כאב הראש, שאם יש עליו חולי ממש - יש להקל, אבל אם הוא רק מיחוש אין דעתו להקל.