מראי מקומות/אורח חיים/קעט

מראי מקומות אורח חיים קעט

אי שרי לברך ברכה ראשונה ולאכול אחרי מים אחרונים או לאחר שאמרו הב לן ונבריך

הטור והב"י בסעיף א, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה סי' ז, כתב שיטה נוספת שלשתות יכול לברך ברכה ראשונה ולשתות אבל לאכול אינו רשאי עד שיברך ברכת המזון, ע"כ, ובה"ג בהל' ברכות בעמוד פג, ובעמוד פה, כתב דאסור עד שמברך ברכת המזון, ואח"כ כתב דאי בעי למשתא או למיטעם מידי מברך ושתי, ע"כ, ולכאו' דבריו סותרים זה את זה, וליכא למימר דמה שכתב דאסור לו לאכול היינו בלא ברכה ראשונה, דמדכתב עד שמברך ברכת המזון מבואר דהאי איסורא פקע לאחר ברכת המזון, ואם כוונתו שצריך ברכה ראשונה א"כ אף לאחר ברכת המזון נמי, ונראה דביאור דבריו הוא כהרמב"ם שהביא הב"י, שכתב שאסור לאכול ולשתות ואם רוצה לאכול ולשתות אע"פ שאינו רשאי, צריך לברך ברכה ראשונה, וכן ביאר בדברי בה"ג המנהיג בהל' סעודה סי' ח, וכתב דהטעם דאינו רשאי משום דתיכף לנט"י ברכה, ע"כ, ולפי סברא זו היינו דוקא גבי נטל ידיו אבל בגוונא שאמר הב לן ונבריך יהיה שרי ליה, וזה לא כדעת הרמב"ם שכתב דאף כשאמר הב לן ונבריך אינו רשאי.

ברכה אחרונה אי הויא היסח הדעת וצריך לחזור ולברך ברכה ראשונה

אדם שמברך ברכה אחרונה אפי' אם יודע שעתיד לאכול מאותו מאכל, מ"מ הוי סילוק וחוזר ומברך ברכה ראשונה, ואפי' ברכת נפשות חשיבא סילוק, דהכי מוכח מהטור בסי' תעג,ו, גבי ברכת נפשות על טיבול ראשון, לפי מה שכתב שם הב"י, וכ"כ המנהיג בהל' פסח סי' סז.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף