מנחת שי/דניאל/ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png דניאל TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

ותתפעם רוחו. קדמאה דסיפרא ותתפעם תניינא ותפעם:

דעריכה

מלכא לעלמין. במקצת ספרי' לעלמין במאריך בעי"ן:

לעבדיך. יתיר י' וקרינן לעבדך:

ופשרא נחוא. קדמאה ופשרא נחוא תניינא ופשרא נהחוה:

העריכה

ואמר לכשדיא. לכשדאי קרי:

מלתה. לית כתיב ה"א:

ההודענני. מתחלפת ההודעונני:

תתעבדון. הבי"ת רפה:

ועריכה

תהחון. בגעיא התי"ו ובחולם הוא"ו:

זעריכה

לעבדוהי ופשריה. ב' כתוב ה"א ואידך כען דניאל יתקרי ופשריה:

חעריכה

ידע אנה. מתחלפות אנה בה':

זבנין. ברוב המדוייקים הזי"ן במאריך:

טעריכה

דתכון. בס"ס הדל"ת קמוצה:

הז*מנתון. הזדמנתון קרי והוא חד מן ב' מלין חסרין דל"ת וקריין ואידך ואת תמר במדבר תדמר קרי (מלכים א' יט) (א"ה עיין מ"ש בד"ה ב' ח'):

למאמר. ב' חד כתיב אל"ף וחד חסר אל"ף וכנמא פתגמא (עזרא ו):

קדמי. בס"ס הקו"ף קמוצה ובמאריך ובס"א כ"י מצאתי קדמי בחטף קמץ:

יעריכה

ענו כשדיא. כשדאי ק':

להחויה. הה"א רפה:

יאעריכה

די מלכה. לית כתיב ה"א ועיין מסורת הברית הגדול סי' תתת"שסג:

יקירה. לית כתיב ה"א וא' כתיב אל"ף רבא ויקירא עזרא א':

ואחרן לא איתי. בס"א כ"י מטוליטילא כתוב בגליון נ"א ואהרן כתיב ואחרן קרי ע"כ. ונראה שסמך על מדרש רבי תנחומא ואהרן לא איתי כהן הלובש אורים ותומים אינו כאן שיגיד לך אבל המדרש הוא על דרך אל תקרי אחרן אלא אהרן כמ"ש החכם אלשיך וכ"כ הבחיי בפרשת מקץ וזהו רמז הכתוב שאמר ואחרן כאילו אמר ואהרן שאותיות אחה"ע מתחלפות ועיין עוד מסורת הברית הגדול שם:

קדם. הקו"ף בחט"ף קמץ:

יבעריכה

כל קבל. הקו"ף בחט"ף קמץ:

ואמר להובדה. ברוב הספרים הוא"ו בפתח ויש מהם בשוא:

יגעריכה

ודתא נפקת. הנו"ן בסגול לא בפתח כמו שנמצא במקצת דפוסים:

חכמתא וגבורתא. בס"ס וגבורתא התי"ו רפויה:

מלכא הודעתנא. בספרים ישנים מהדפוס וכ"י התי"ו בסגול:

ידעריכה

לקטלא. בס"ס באל"ף בסוף תיבה וספר אחר בה"א:

יחעריכה

על רזא. י"ס רזה בה"א ובמקרא גדולה נמסר עליו כל סיפרא כתיב אל"ף:

דנא. י"ס דנה בה"א:

יטעריכה

רזי גלי. הדין קדמאה דסיפרא בחטף פתח גדול ותניינא בהאי פרשתא רזא דנה גלו בחטף סגול:

כעריכה

מן עלמא ועד עלמא. בכמה ספרים מדוייקים העיינין במאריך:

וגבורתא. בס"ס וגבורתא התי"ו רפויה:

כאעריכה

לידעי בינה. במדוייקים היו"ד בקמץ ובקצתם גם במאריך:

כבעריכה

הוא גלא. ברוב הספרי' באל"ף לא ביו"ד:

ונהירא. ונהורא קרי ובמדרש איכה רבתי עלוי דפרשה ציון רבי ביבא סנגורי' אמר נהירא שמו של משיח שנאמר ונהורא עמיה שרא נהירא כתיב כך נ"ל להגיה לשון המדרש ואין צורך למה שנדחק בעל מתנות כהונה לפרש כפי גירסת הספר נהרא כתוב בלא וא"ו וקרי ביה נהירא:

כדעריכה

כל קבל. הקו"ף בחט"ף קמץ ומתחלפת בשוא לבד:

דנא. י"ס דנה בה"א וכן בכולם מתחלפת:

כועריכה

האיתיך. האיתך קרי:

כחעריכה

גלא רזין. ברוב המדוייקים גלא באל"ף ולא בה"א:

כטעריכה

אנתה. אנת קרי:

רעיוניך. רעיונך קרי:

מה די להוא. ברוב הספרים הה"א בחטף סגול וכן כולם:

לעריכה

לא בחכמה. בס"ס בחכמא באל"ף:

לאעריכה

אנתה. יתיר ה"א כדלעיל:

לבעריכה

הוא צלמא. הצד"י בפתח לא בחירק:

לגעריכה

רגלוהי מנהון. מנהן קרי:

ומנהון. ומנהן קרי:

לדעריכה

והדקת המון. הדל"ת בסגול לא בצירי:

לזעריכה

אנתה. יתיר ה"א:

מלך מלכיא. כל מלכיא האמורים בדניאל חול חוץ מזה שהוא קדש ופירש רש"י חוץ מזה מלך מלכיא דאלו לנבוכדנצר לא הוה קרי ליה דניאל מלך מלכיא אלא ה"ק אנת מלכא נבוכדנצר מלך מלכיא דהוא אלהא דשמיא מלכות חסנא יהב לך פרק שבועות העדות ומסכת סופרים וכן פירש רש"י ורבינו סעדיה גאון בפירוש הכתוב וא"א לומר שהכוונה כל מקום שכתוב מלכיא שבכל ספר דניאל לא נמצאו אלא תרי מלכיא אנתה מלכא מלך מלכיא ועוד אחר וביומיהון די מלכיא שבפרשה זו ולא יצדק לומר כל על שנים בלבד. ועוד שמלכיא שבאנתה מלכא אינו קדוש אלא ודאי על מלך האמור במלך מלכיא אמרו שהוא קודש וכן פירש רש"י כל מלכיא האמורים בדניאל. כל מקום שנאמר שם מלך. ואפ"ה קשה דהא אשכחן מלך שהוא קדוש לבד מזה והוא שכתוב בסוף סימן ד' כען אנה נבוכדנצר משבח וכו' למלך שמיא. ולכן אני אומר דמאי דקאמר כל מלכיא האמור בדניאל אין הכונה על ספר דניאל אלא הכונה על דברי דניאל שכל מלך שהזכיר דניאל הוא חול חוץ מזה שהוא קדש ע"כ לשון כסף משנה סוף פ"ו מהלכות יסודי התורה ועיין מ"ש בריש שיר השירים:

לחעריכה

דארין. דיירין קרי:

בני אנשא. בגעיא הבי"ת:

בכלהון. בס"ס הכ"ף בקמץ והלמ"ד עם דגש:

אנתה. יתיר ה"א:

לטעריכה

ובתרך. במקצת מדוייקם הבי"ת במאריך:

ארעא. ארע קרי ולקמן סי' ג' נמנה במסורת עם מלין דיתרין אל"ף בסוף תיבותא ולא קריין:

תליתיא. תליתאה ק':

מעריכה

רביעיה. רביעאה קרי והכתיב בה"א לבסוף ברוב המדוייקים:

תהוא. ברוב המדוייקים באל"ף בסוף תיבה והה"א בחט"ף סגול:

קבל. בחטף קמץ הקו"ף ומתחלפת בשוא לבד:

מבעריכה

מנהון פרזל ומנהון. מנהן ק'. ומנהן ק':

תהוי תקיפה. בספרים מדוייקים כ"י בה"א לא באל"ף והמסורת שלהם תקיפה ג' ב' כתיב ה"א וחד כתיב אל"ף וסימן ומלכו רביעאה תהוא תקיפה. מן קצת מלכותא תהוי תקיפה. דחילא ואימתני ותקיפא. כתיב אל"ף:

מגעריכה

די. ודי ק':

מדעריכה

ומלכותה לעם אחרן. בספרים כ"י אין מפיק בה"א. שהוא במקום אל"ף וכן במסורת לית כתיב ה"א:

מהעריכה

כל קבל. הקו"ף בחט"ף קמץ בכ"י:

והדקת. ברוב המדוייקים הדל"ת בסגול לא בצירי:

מחעריכה

והשלטה. במדוייקים הה"א בפתח לא בקמץ כמו שנמצא בקצת ספרים:

מטעריכה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.