מנחת חינוך/תלז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
שלא נאבד ונמחה כו' כגון ביהמ"ק כו' ושמותיו היקרים ב"ה כו' ועז"נ לא תעשון כן כו'. מצוה זו מבואר פ"ו מהלכות יסוה"ת והנה הרבה האריכו האחרונים במצוה זו. ע' ביו"ד ובס' משנ"ח שהאריך בזה. ואכתוב בקיצור כדרכי בח"ז בס"ד. והנה כל הדינים בר"ם הן מחיקת השם והן נתיצת אבן מהמקדש והשורף עצי הקדש כ"ז אינו נמנה אלא בלאו אחד לא תעשון כו' והנה אם עשה אחד מהדברים הללו לוקין כמבואר בר"מ וכן אם עשה כולם כאחד שמחק ושרף הקדש ונתץ מן המקדש לוקין ג' מלקיות ואין זה לאו שבכללות כי הכל אחד שלא לאבד דבר ששמו ית' נקרא עליהם והוי גופים מחולקים. ע' בס' משנ"ח שהאריך קצת בזה. ודיני מחיק' שמו ב"ה עבר"מ ובהרהמ"ח מבוארי' השמות שאינן נמחקים ועיין בכסף משנה הגרסות שהי' להר"מ ועיין בטור ובש"ע יו"ד סי' רע"ו איזה השמות ואין להאריך בזה. ומבואר בר"מ דהמוחק אות אחת משמות אלו לוקין. ופשוט ל"מ אם מוחק אות מהשם דעי"ז אינו נקרא הו"ל בודאי מוחק כגון למחוק א' מאלקים ובלא א' אינו נקרא השם כלל אלא אפילו מחק אותיות מהשם ונשאר שם אחר כגון הי' מאלקים דנשאר אל וכדומה מכל מקום לוקין דעכ"פ מחק שם זה והוא עתה שם אחר וז"פ עיין בר"מ ובטור ובכ"מ ובב"י. ונראה דעכ"פ א"ח רק במחק אות או דמקלקל השם לגמרי או דנקרא שם אחר אבל במחק קצת מן האות ועדיין האות ניכר כגון שהיה האות ארוך או רחב וקצרו ועדיין צורת האות עליו לא הוי מוחק כלל כיון דהשם נקרא יפה מאי איכפת זה לא הוי איבוד כלל. ועיין בספר משנ"ח שכתב אפילו קוץ של י' חייב היינו באופן שיתקלקל הי' לרש"י כדא"ל ולר"ת כדא"ל והדברים עתיקין אבל באינו מקלקל כלל בודאי אינו אסור כלל כנ"פ. ועיין בש"ע בב"י צריך לכתוב יהודא ושכח לכתוב הדל"ת יתלה הד' למעלה וכשר דנקרא עם האות התלוי אם כן אפשר אם כתב השם הוי' ב"ה וכתב דל"ת למעלה הו"ל כמוחק כיון דנקרא עתה יהודא אך באמת ז"א ל"מ דחיוב ליכא כיון דאינו עושה מעשה בגוף השם אלא אפילו איסורא ליכא דהתלוין מצטרף להכשיר ולא לפסול דאם תולה אותיות שא"צ בספר תורה אינו פוסל דלא נשתנה כלל רק אפשר דפוסל מטעם יתר אות או תיבה ולדעת הסוברים דאין יתר פוסל עי' בשו"ת נו"ב מה"ק חיו"ד סי' ע"ד בודאי אינו פוסל אם תלוי למעלה אות לומר שיקרא עם השורה והתיבה מתחתיו וע"י נקרא תיבה אחרת זה אין סברא כלל ול"מ זה בשום מקום ה"ה כאן לענין השם נמי כנ"ב דתלוי אינו רק להכשיר ולא לפסול ומכל מקום באיסור תורה ירא אני להתיר לתלות אות למעלה מהשם רק לענין מלקות נראה דאין לוקין ע"ז. וגם לענין קריאה בתורה אינו פוסל תלוי דאינו צריך ואינו מצטרף לפסול רק להכשיר כ"נ. ונראה דאם כותב נקודות תחת השם שעי"כ נשתנה הקריאה כגון שהיה כתוב שם אל ועשה פתח באל"ף בודאי איסור תורה הוא כיון דמתקלקל הקריאה ע"י הניקוד דכך קורין וא"ד לתלוי שכתבתי למעלה. מכל מקום לענין מלקות נראה דאין לוקין כיון שאינו עושה מעשה בגוף השם ועדיף מגרמא ובפרט דיש תיקון שימחק הניקוד ואף דלא מחק אין בו מלקות כיון דאינו עושה בגוף השם כלום כנ"ב ובאתי רק לעורר. ומבואר בש"ס ובפוסקי' דאותיו' הנטפלין להשם מלפניו מותר למוחקן כגון למ"ד מלה' וכדומה והנטפלין מאחריו אסור למחקו דכבר קדשו השם וכ' הר"מ דאין לוקין במחיקת הנטפלין ומכין אותו מכל מקום ואינו מבואר להדיא אם הוא על כל פנים איסור תורה או רק איסור מדרבנן ועי' באחרונים דהסכימו דאינו אסור אלא מדרבנן עי' בנו"ב מה"ק. ומבואר בר"מ דך' של אלקיך וכ"מ של אלקיכם הוי נטפל ואפ"ל דוקא אם מחק אותיו' כ"מ דישאר השם אלקי כתקנו ולא מחק רק הנטפל אינו רק מדרבנן אבל אם מחק רק המ"ם ונשאר אלקיכ דזה הוי קלקול בגוף השם דאינו נקרא כלל כי הכ' בסוף הוא כ' כפופה וצריך להיות כ' פשוטה ובכ' כפופה אינו נקרא כלל וה"ל קלקול בגוף השם אך אפשר דמ"מ נקרא שפיר השם אף דכ' כפופה בסוף התיבה ע' במגלה ובשבת בסוגיא דמנצפך כו' ועיין בס' טיב גיטין שהאריך בזה ובאתי רק לעורר. והרהמ"ח כתב מ"ם של אלקיכם נרא' דג"כ אינו רק מדרבנן. והנה בכ"מ שנכתב השם אפילו על כלים חייבים על המחיקה כמבואר בר"ם. וכ' חק תוכות או מרוקם דאינו כ' עי' בגיטין אם חייבים על מחיקת השם בכתב הזה ע' במשנ"ח שמבי' בשם תשובת האחרונים בעל ש"י ובעל חו"י והגאון מהדא"ב שמחולקין בזה. ועיין בס' תורת גיטין בגיטין פ"ב שמסופק בזה וכבר קדמוהו האחרונים הנ"ל ולפי שאין הספרים הנ"ל ת"י איני רוצה להאריך בזה. ופשוט דל"ד בכתב אשורית ה"ה שם הנכתב בכל כתב חייבים על המחיקה ועיין ביו"ד בש"ך סי' קע"ט שכ' בפשיטות דשם בלשון אחר כגון גאט בל"א או בלשון אחר אין איסור מחיקה כלל עי"ש ועיין בא"ח סי' של"ד.
(שייך לעיל) עי' בתוס' בסוטה דף י' ד"ה אלא כו'. נראה מדבריהם דגם שלום הוא משמות שאינם נמחקים וכל הפוסקים לא הביאו ד"ז נראה דאין דעתם כן ועיין בס' נה"כ שעמד בזה והניח בצ"ע למעשה. ולפמ"ש לעיל נראה דאם כתב השם אדני ואח"כ כתב בסוף מ"ם ונקרא אדנים ג"כ אין לוקין כיון דאינו עושה מעשה בגוף השם אף שא"י למחוק כ"נ. ונראה פשוט דאם מחק המ"ם חוזר השם לכשרותו ואף לכתחלה יכול למחוק ואף אם נאמר דע"מ לתקן אסור ג"כ כמבואר אח"ז מכל מקום ל"ש נטפל כיון דאינו שייך להשם כמבואר בט"ז סי' רע"ו והדברים ברורים ע"ש.
והנה ז"פ אם לא גמר השם כגון שרצה לכתוב אדני וכתב אד"נ בלא י' א"ח במוחק כי אין זה שם כמבואר צב כו' שד כו' נמחק כי אין זה שמו הקדוש וכן אם רצה לכתוב שם הוי' ב"ה ולא כתב ה' אחרונה בודאי י' ה"א וא"ו אינו שם כלל. ונראה אם רצה לכתוב שם י' ה' לחוד אסור לכתוב וא"ו אח"כ לחוד דמקלקל השם דמעיקרא היה שם י' ה' ועתה יה"ו אינו שם כלל. ולכאורה קשה לי דבכותב שם הויה ב"ה דכותב י' ה' והוי שם ואח"כ כותב הו' ובאותו רגע הוי קלקול כי אין זה שם אלא אח"כ כשכותב ה' האחרונה נגמר השם ונהי דזה הוי מקלקל ע"מ לתקן מכל מקום בודאי לכתחלה אם יש תקנה שלא לקלקל כלל ודאי עדיף וז"פ ועיין בנדרים דלא יאמר לד' חטאת כו' ה"נ אפשר ח"ו לא יגמור מקלקל השם י' ה' ולמה לא התקינו חכמינו זכרונם לברכה בכותב שם הוי' ב"ה דיכתוב הי' לבסוף ויכתוב תחלה אותיות הו"ה ואח"כ יכתוב הי' בראש התיבה ונגמר השם ובזה אין שום מכשול ומזה ראיה ברורה דהשם צריך להיות כסדרן אלא אם כן א"א בענין אחר ומצותו בכך. ועיין בנו"ב מה"ק שם דמביא בפשיטות דהשם צריך להיות נכתב כסדר ובאמת ל"מ זה בשום מקום ולפמ"ש יש מכאן ראי' ברורה מדלא התקינו חכמינו זכרונם לברכה כן ע"כ מבואר דהי' אסור לכתוב בסוף מחמת שלא כסדרן. ועיין בס' יהושע שכתב גם כן על ד"ז דלא נמצא בשום מקום ולפי עניות דעתי הוא ראי' ברורה. ובזה ניחא לי מאי דחז"ל מגנין בן קמצר דלא רצה ללמד על מעשה הכתב ומאי נ"מ עי' בתוי"ט ולפי מה שכתבתי [ניחא] דהיה כותב שם הקדוש בב"א ולא היה כאן קלקול רגע אחת משא"כ כשאינו יכול לכתוב בב"א דאי אפשר בענין אחר ובן קמצר היה כותב בשלימות ע"כ מזכירין אותו לגנאי ע' ביומא וע' שם בתוי"ט ובן קמצר היה כותב תיבה בת ד' אותיות בב"א ע"ש. מ"ש לעיל אם אינו עושה מעשה בגוף השם אין לוקין כגון שכותב עוד אות שעי"כ אינו נקרא השם או שעושה נקודות מכל מקום לא ברירא לי דמ"מ כיון דהוי קלקול אמאי לא ילקה דהוי איבוד בכה"ג והכתוב אמר לא תעשון כן כו' ול"מ בגונא דא"י למחוק האות הסותר הוי ודאי איבוד אלא אף ביכול למחוק מכל מקום הוי איבוד לע"ע ועבר על הלאו וצ"ע. ואם מחק אות מהשם באופן דאין שמו עליו כגון י' מא"ד ובא חבירו ומחק עוד אות נר' דפטור כיון דכבר נתקלקל ואינו דומה למסרס אחר מסרס ומחמץ אחר מחמץ עיין במנחות דף נ"ו ובמקומות הנרשמים שם ש"ה דאיכא קראי להכי ע"ש אבל כאן מן התורה יתחייב כיון דלא מחק השם. ואיני אומר לענין איסור אפשר דיש איסור רק נראה דלענין מלקות אין לוקין מלאו זה. שוב ראיתי בשה"ג סביב הרי"ף בשבועות שפלפל בזה ודעתו גם כן דאינו חייב במוחק אחר מוחק עי"ש כי לא עיינתי בדבריו היטב ומראה מקום אני לך.
והנה הכותב השם צריך לכתוב לשמה ואזכרה שלא נכתב לשמה פסולה כמבואר בש"ס ואי סתמא לשמה אין כאן מקומו להאריך על כל פנים בשם שנכתב בודאי שלא לשמה דעת הרבה ראשונים ואחרונים דאין חייבי' על מחיקת שם כזה ועיין בס' יש סדר למשנה דכ' דדעת הר"מ ג"כ כן בהל' ח' ע"ש וע"ש בש"ך סי' רע"ו שכ' דשם הנכתב שלא לשמה אינו נמחק אלא לצורך תיקון היינו אפשר מדרבנן אבל לענין חיוב מלקות אין לנו. והש"ך כ' שביאר בתשובה ולא זכינו לתשובתו. ומה שמבואר דשם על ידות הכלים ועל זכוכית שהתיך לוקין צ"ל שכ' על מקומות אלו לשמה לשם קדושת השם. ועי בס' יסל"מ שמבי' בשם הפר"ח דדעתו דאפילו שם הנכתב שלא לשמה הוא איסור תורה במחיקה ודחה דבריו דכל הפוסקים חולקין ובאמת א"י טעמם של הפוסקים שפוטרין מהיכן יצא להם זה נהי דפסול שם כזה בסתמו מכל מקום אפשר הלאו הוא בכ"ע כמו שאיבוד שם ע"ז היא מצוה דכתיב ואבדתם וכו' ואין חילוק ה"נ כתבה התורה לא תעשון כן וכו'. וכבר כתבנו לעיל דעל חק תוכות או מרוקם דפסול בסת"ם מכל מקום דעת הרבה פוסקים דעוברים על הלאו ה"נ דמ"ש אף על פי שפסול מכל מקום אפשר יש לאו ומהר"ם שכת' גבי כתבו מין ישרף דמעלה על דעתו וכו' זה גרע משלא לשמה ע' בדבריו ובס' הנ"ל מביא הרבה פוסקים ואין הספרים בידי וא"י טעם בדבר להקל בלאו בדבר שלא נמצא בפי' בש"ס וצ"ע. ומסופק אני האיך הדין אם כתב השם באיסור היינו במקום שאסור לכתוב השם אם יש בהשם איסור מחיקה דבכל הנהו דמבואר כגון על ידות הכלים וכ"מ וכ"ז אין איסור על כל פנים אבל בכתב על עור בהמה וחי' טמאה דאיסור יש בדבר דכתיב למען תהיה תורת ד' בפיך ודרשינן מן המותר בפיך. ונראה דאיסור יש בדבר ולא פסול בלבד דמשמע דהתורה הקפידה דתורת ה' יהי' נכתב דוקא על המותר וכו' אם יש בזה איסור מחיקה אם נכתב על עור בהמה וחי' טמאה. ונראה דגם בכה"ג יש איסור מחיקה דמבואר בש"ס ובר"מ הי' שם כתוב על בשרו וכו' ומבואר דאסור למחוק רק גרמא שרי ע' בשבת ודעת הר"מ דבשר אדם עוברים בעשה ע' בפ"ב מה' מאכ"א אם כן אינו מן המותר בפיך ומכל מקום הוא באיסור מחיקה אם כן בעור חי' בהמה טמאה ג"כ יש איסור מחיקה. רק זה אינו ראי' רק לדעת הר"מ דסובר דבשר אדם אסור באכילה מן התורה אבל לרוב הפוסקים החולקים על הר"מ וסוברים דאינו אסור רק מדרבנן אם כן אין ראי' כיון דמותר מה"ת. ולענין גוף הדין אם כשר בכתב על איסור דרבנן זה היא חקירה בכ"מ והוא בח"ז אם ע"י דרבנן נעשה ד"ת ג"כ או לאו והדברים עתיקין ואינו מובא בפוסקים ד"ז. ועור אדם אם נכתב עליו הן מן החי והן מן וכו' ע' במנ"ל סוף ה"א באריכות והוא מילתא דל"ש. אך על כל פנים לדעת הר"מ הוא ראי' שעל עור טמאים ג"כ יש איסור מחיקת השם ולדעת החולקים אין לנו ראי' ובאתי רק לעורר. ולכאור' יש להביא ראי' מהא דמבואר בירושלמי מובא בכ"מ פ"ג דסוטה ר"א בן שמוע אומר אין כותבין על עור בהמה טמאה. אר"ש מכיון דלמחיקה אזלא למה לא יכתוב ר' אב"ש אומר נראין דברי ראב"ש מדברי אבא דלמא אמרה איני שותה ונמצא השם גנוז על עור בהמה טמאה ע"כ. ואי אמרת דאי נכתב על עור בהמה טמאה רשאי למחוק אם כן אדרבא נכתוב על עור טמאה דאף אם יצטרך למחוק לא עבדינן איסורא וכ"מ שיכולים לקיים שתיהם לא דחינן איסור וגם אם תאמר איני שותה לא יגנז רק ימחק כיון דאין איסור מחיקה בטמאה ולא יהי' נגנז על עור טמא'. אך באמת אין ראי' דכל סברתינו דרשאי למחוק היינו מטעם דנכתב באיסור כי אסור לכתוב על עור טמאה ולדברי ר"ש דמותר לכתוב מגילת סוטה על עור טמאה כיון דלמחיקה אזיל וכיון דכותב בהיתר שפיר אומר ר"א דלמא לא תשתה ויהי' השם נגנז על עור טמא דאסור למחוק ככל מחיקת השם כיון דנכתב כדינו אבל בנכתב שלא כדינו כמו דקיימא לן אין ראי' דאסור למחקו רק לדעת הר"מ יש ראי' כמו שכתבתי ולדברי החולקים וסוברים דבשר אדם מותר מן התורה אין ראי' וצ"ע ובאתי רק לעורר. והנה לשיטות הסוברים דשם שלא לשמה אין לאו במחיקה מה שיש לחקור בחרש שוטה וקטן שכתבו השם באין עומד על גביהם או בעע"ג וכן נכרי בעע"ג או באין עע"ג הם דברים ארוכים ועתיקין ודעת לנבון נקל בענינים הללו ובאתי רק להזכיר. ודע דלענין מחיקה אין חילוק בין האשה שכתבה סת"מ או אנשים שפסולים לכתוב סת"ם מחמת וקשרתם וכו' כל שאינו בקשירה וכו' מכל מקום נהי דהסת"ם פסולים ה"ל כשם שנכתב שלא במקומו כגון על ידות הכלים דיש לו קדושת השם לענין מחיקה ה"נ וז"פ. ע' בסוגי' דגיטין פ' השולח גבי חוזר ומגרש וכו' וע"ש בתוס' דהקשו וכי יכול לבטל אדם ס"ת הנכתב לשמה וע"ש שכתבו דאין דיבור מבטל מעשה וגט לא הוי מעשה כ"ז שלא הגיע ליד האשה ע"ש ומבואר שם אם עושה מעשה יכול לבטל סת"מ מהלשמה דמעשה מוציא מיד מעשה והארכתי בזה במק"א ואין כאן מקומו בסוגיא דמנחות הטיל למוטלת. אם כן אפשר בגוונא שציירתי לעיל שכ' שם וניקד תחתיו או שהוסיף אות דעי"ז אינו נקרא כך. אפשר על כל פנים ביטל השם כיון דהוסיף ולא נקרא כדרכו ביטל הלשמה אם כן אפילו מחק אח"כ הנוסף פסול השם דהו"ל נכתב שלא לשמה וגם אם מחק האות ונשאר השם ומחק אחר כך השם אינו חייב כיון דהוא שלא לשמה לרוב השיטות הסוברים כן. ואפשר כיון דלא עשה מעשה בגוף השם אינו קרוי מעשה וזה הוא אריכות גדול אם יכול לבטל מה שנכתב לשמה ובאתי רק לעורר. המוחק את השם שלא בדרך השחתה רק צורך תיקון ובפרט במקום שהמחיקה עצמה תיקון ע' באחרונים ועיין בב"י סי' רע"ו ועיין בס' משנ"ח שהאריך בזה אם עובר בלאו. ובר"מ כאן גבי שם לא כתב דרך השחתה ואח"כ גבי נותץ ממזבח וכו' ושרף עצי הקדש כ' לשון בדרך השחתה מבואר דחילוק יש בין שמות לנותץ ובאמת כולם נכללים בפ' אחד ונתצתם וכו' ואשריהם תשרפון וכו' ואבדתם את שמם וכו' ואח"ז כ' לא תעשון כן וכו' נראה דכולם שוים ואין להאריך בזה מה שהאריכו האחרונים ע' בדבריהם וינעם לך. וכבר כתבתי בח"ז אם נאמר כיון דאינו דרך השחתה אינו עובר ודאי ניחא בסוטה שמוחקין כמה שמות כיון דהוא מצוה ועושה לשם מצוה ואינו דרך השחתה אינו עובר כלל. אך אם נאמר אפילו שלא בדרך השחתה עוברי' בשם מכל מקום אין להוכיח מכאן דעשה דוחה ל"ת בכך ע' ביבמות בשיט' דעלי' ואין כאן מקומו. וג"כ כתבתי בח"ז גבי עהנד"ח דפסקינן כתבי הקודש יגנזו ור"א סובר דעיר שיש בה מזוזה וכו' דכתיב לא תעשון כן וכו' אף דהוא מצוה אך כיון דהכתוב צוה להשחית השם דרך השחתה אף על פי דהוא מצוה דעיקר המצוה היא להשחית הו"ל השחתה ומה דאין העשה דשריפה דוחה הל"ת כתבתי לעיל מזה ואין לכפול ובאתי כאן רק להזכיר. וזה הוא בסנהדרין דקי"ג ובר"מ בה' עכו"ם פי"ד ע"ש. ומבואר בש"ס דשבת דף ק"כ דוקא מחיקה אסורה היינו בידים אבל גרם מחיקה שרי דכתיב לא תעשון כן עשי' אסור אבל גרם מחיקה שרי וכן פסק הר"מ בדין הי' שם כתוב על בשרו וכו' ועיין בספר יסל"מ שפלפל באריכות בדברי הר"מ ולא עיינתי בדבריו ומראה מקום אני לך. וד"ז הוא מוסכם ואין להאריך. ולענין כ' על כת' ע' ג"כ בס' משנ"ח ולכתוב על כל פרט צריך חיבור מיוחד.
ומכלל לאו זה ג"כ הנותץ אבן מהמזבח או מן ההיכל או מעזרה דרך השחתה לוקה ומבואר דדוקא בדרך השחתה לוקה ועיין באו"ח דגם ביהכ"נ הדין כך. ומכל מקום צ"ע אם לוקין חוץ מן המקדש. אבל בדרך תיקון שרי וסותר ע"מ לבנות ג"כ שרי ועיין ביו"ד סי' רע"ו בב"י ועיין בספר משנ"ח. וכן השורף עצי הקדש בדרך השחתה לוקין ועיין בס' משנ"ח דחקר במועל בהקדש בנהנה ופגם אפשר לוקין על לאו זה ג"כ דהוי דרך השחת' אף דנהנה כמו מבשל בעצי הקדש וכן האוכל הקדש ומובאים הדברי' בח"ז לעיל ועיין במשנ"ח שכ' דהנותץ וכו' עובר ג"כ בעשה ומקדשי תיראו דהוא מורא מקדש ע"ש וגם במחיקת השם עובר ג"כ משום עשה דאת ד' וכו' תירא כנר' מהש"ס דסנהדרין גבי מברך השם דלמא מברז וכו' ע"ש ואפשר אם אינו בדרך השחתה אף אם נימא גבי שם מוזהר בכ"ע מכל מקום לא שייך העשה על כל פנים במוחק עובר בעשה ולא תעשה כנ"פ. ונוהג בכל האישים חוץ מחרש שוטה וקטן ולכל הענינים הוא ככל הל"ת שבתורה. והנה מלשון הר"מ שכ' הנותץ וכו' מן ההיכל ומן המזבח או משאר עזרת ישראל שהוא מחנה שכינה אבל לא בעזרת נשים והלאה דאינו מ"ש כידוע וכתבנו לעיל. אם כן לפ"ז בהכ"נ דקדושתו קלה מקדושת הבית כידוע אין חיוב מלקות כמ"ש לעיל רק אפשר איסור מדרבנן איכא. וקצ"ע מהיכן למד מזבח היכל ועזרה כיון דכתיב מזבח אפשר דרק מזבח. ונר' דהוא פשוט כיון דעזרה יש לה קדושת מזבח היינו מח"ש כ"ש היכל. ועיין בס' אוה"ח שם בפ' שדעתו דהנטפל לשם מאחריו הוא איסור תורה למחוק ומ"ש הר"מ דאין לוקין כיון שאינו מבואר בפ' בפירוש וכבר כתבתי דדעת הרב' פוסקים דאינו אלא איסור דרבנן. וע"ש עוד שכ' אף על פי דנקט נותץ אבן מן העזר' ל"ד אלא צריך שיעשה רושם בבנין בנתיצה זו ע"ש ומילי דסברא נינהו. ועיין בתוס' במכות שכתבו גבי עצי הקדש דהשורף חייב אף שאינו ש"פ ופשוט דה"ה א"צ שום שיעור כלל דעל כ"ש חייב דלאו מידי דאכילה הוא וגם מקיימין ואשריהם תשרפון אף כ"ש דאיסורי ע"ז הוא בכ"ש ועז"נ לא תעשון וכו' וחייבים על כ"ש. ועיין בתוס' שם שהקשו על הא דהשורף עצי הקדש לוקין משום לא תעשון וכו' לילקי נמי משום לאו דמעילה וכו' וקשה דאפשר דמיירי בעצי שלמים כמבואר בפסחים דף כ"ז ע"ב ובעצי שלמים ליכא מעילה כמבואר ומכל מקום בלאו דלא תעשון וכו' עוברים אף בקדשים קלים. ונראה דהי' פשוט אצלם דעל דבר שאין מעילה אין עובר בלאו הזה דלא תעשון ג"כ ואפשר כיון דכתיב לה' אלהיכם וכו' כמו מעילה דנפקא לן דאינו אלא בקה"ק ובקדשי בדק הבית דהם קה"ק מדכתיב לה' וכו' ע' במעילה ה"נ אם כן אין עוברי' בלאו הזה בהקדש רק קדשי' שמועלים היינו קדשי מזבח קדשי קדשים וקדשי בה"ב אם כן בודאי בהכ"נ אין לוקין כמ"ש לעיל. ע' בדברי הר"מ פ"א מה' בית הבחירה שכתב הנותץ ממזבח או מהיכל או מבין האולם למזבח דרך השחתה לוקין שנא' ונתצתם וכו' ועיין בכסף משנה שכ' אף על פי שפרט מקומות אלו ל"ד וסמך על מ"ש כאן בה' יסודי התורה דעל כל עזרות חייב ע"ש על כל פנים מלשון הר"מ ומלשון הרהמ"ח נראה דוקא עזרת ישראל דהוא מח"ש אבל על שאר עזרות אין לוקין ולפי זה ג"כ נ"מ בין השערים דכולם נתקדשו חוץ משער נקנור ע' לעיל באריכו' בפ' נשא ויש נ"מ לענין נתיצה. וג"כ גגים ועליות דלא נתקדשו רק גג ההיכל ע' לעיל באריכות נ"מ לענין זה ג"כ ע"ש בפ' נשא ותלמוד לכאן ג"כ הרבה ענינים ובאתי כעת רק לעורר. לעיל כתבתי דהכותב יה"ו משם הוי' ב"ה אינו חייב על המחיקה כמו צב וכו' אח"ז ראיתי בנו"ב מה"ב בסי' קע"ג שכ' דאסור למחוק שכבר קדשו י"ה ע"ש מכל מקום לענין חיוב אין לנו כיון דלא נקרא שם כלל רק איסור יש כמו שמביא ראי' מש"ס דנקיט שין דל"ת וכו' ולא נקיט מיו"ד ה' וא"ו וכו' וזה הוא ראי' דאסור אבל מלקות אין ראי' דע"כ לא נקיט דנמחק כמו שין דל"ת דבאמת איסור יש. ומ"ש דלא פקעה הקדושה כבר כתבתי כיון דאינו שם לא שייך הלאו ואבדתם לא תעשון כיון דאינו נקרא כלל בשם ומה שהרעיש שם על המורה דהי' צורך תיקון ג"כ אין כאן מקומו להאריך לענין דינא. גם לעיל הבאתי הא דבן קמצר דהיו מגנין אותו על שלא למד וכו' ובספר יהושיע הקשה כיון דא"א לצמצם אפילו בי"א אם כן אפשר נכתב שלא כסדרן ומזה מביא ראי' דשלא כסדרן כשר בשם ג"כ ואני הבאתי ראי' דפסול וקושיתו מתורץ בתירוץ התוס' בש"ס הנ"ל דיש שני סברות להכשיר חדא דלמא צמצם ובב"א כשר ואפילו אם לא צמצם ולא הי' בב"א דלמא הי' המוקדם מוקד' והמאוחר מאוחר ואין לך אלא חד ספק דלמא הקדי' המאוחר ובזה יש שני סברות כמ"ש התו' ע"כ כשר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |