מנחת חינוך/תלח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שכל מי שנדר וכו' קרבן למזבח או שום דבר לבדה"ב שיביא ברגל ראשון וכו' ובאת שמה וכו'. זה מבואר בר"מ פי"ד מה' מעה"ק והוא אריכות בסוגיא דב"ת בר"ה ובעזה"י לקמן בלאו דב"ת נאריך קצת וכאן אכתוב בקיצור. ז"ל הר"מ הלכה י"ג אחד נדרים ונדבות עם שאר הדברים וכו' מערכין ודמים ומעשרות ומתנות עניים מ"ע מן התורה שיביא וכו' ברגל ראשון וכו' שנא' ובאת שמה והבאת' וכו' הגיע הרגל ולא הביא ה"ז ביטל עשה והנה בש"ס בר"ה נחשבו הרבה דברים והר"ם כולל נדרים ונדבות הם קדשי מזבח וכולם בכלל בכור ומעשרות חטאת ועולות ראי' וכו' ובכלל ערכין ודמים הם כל קדשי בדה"ב ובכלל מתנות עניים הם לש"פ וצדקה. וחרמים אינו מביא בעשה דחרמי גבוה הם בכלל נדבה וחרמי כהנים אינם מפורש בדבריו אך אח"ז גבי הלאו מביא חרמים וה"ה גבי עשה וחדא חדא נקיט ובעה"י גבי הלאו לקמן אכתוב בפרט כל הדברים הנחשבים בר"ה בסוגיא ומה שיש לדקדק בדברי הר"מ ע' בכ"מ. וגם הרב סתם הדברים בחרמי כהנים או כרש"י או כר"ת ובעזה"י בהלאו נכתוב באריכות בעזרת הגומר עלי. והרהמ"ח אינו מביא רק קדשי מזבח וקדשי בדה"ב ומת"ע אינו מביא כלל ועיין במנ"ל שעמד על הר"מ דבעשה אינו מבואר אלא מידי דהקרבה וכו' ועיין בסוגיא מבואר דעל כל שמרבינן בלאו דב"ת הם בעשה ג"כ. וגם מ"ש הרהמ"ח מבואר דאינו נוהג אלא בזמן הבית ולדעת הר"מ יהי' נוהג אף שלא בפני הבית המעיין בסוגיא יראה דהעשה ובאת וכו' בכל הדברים אינו נוהג אלא בפני הבית ע' בתוס' דף ז' ד"ה צדקות וכו' דגם בצדקות תלוי העשה ברגל וכיון דתלוי ברגל אם כן ממילא דוקא בזמן המקדש ובאת שמה וכו' אך אריכות גדולה א"י להאריך אם תלמוד הסוגיא תראה דאין דברי המנ"ל מוכרחים ומבואר בסוגיא לענין הלאו וה"ה לענין העשה דאינו עובר עד שיעבור עליו כל הרגל ואם נדר לאחר שנכנס קצת מהרגל אינו עובר באותו הרגל כיון שלא עבר עליו כל הרגל. ואם נדר תוך הרגל והגיע רגל אחר מקצת מן השני מצטרף עם מקצת מהראשון והוי ליה כל הרגל וגם בחג הסוכות אינו עובר עד שיעבור עליו שמיני עצרת גם כן אף דהוא רגל בפני עצמו מכל מקום לענין זה הו"ל רגל אחד וגם בעצרת אינו עובר עד שיעברו עליו כל שבעת ימי תשלומין עי' בס' ט"א שביאר דברים אלו באריכות. ועיין בספ"י שכ' דוקא ברגל עובר אבל לאחר הרגל אינו עובר אלא כמו הלאו דעובר בכל יום לאחר ג' רגלים ע"ש ומבואר בש"ס דעל עשה זו אינם מצווים רק אותם המחויבים לבוא שנתחייבו בראי' או בשמחה על כל פנים אבל אם אינם מחויבים לבוא אין בהם עשה ע"ש דנשים עוברים על לאו דב"ת כיון דשייך אצלם ובאת שמה וכו' למאן דס"ל דאשה חייבת בשמחה וכן הוא דעת הר"מ בה' חגיגה. ומבואר בר"מ דנשים עוברים על הלאו אם כן ה"ה על העשה. גם מבואר בש"ס אבעי' ביורש אם עובר בב"ת מי נימא ובאת שמה וכו' והא שייך גבי יורש א"ד כי תדור נדר וכו' והוא לא נדר וכו' ומסיק הש"ס דמעמך פרט ליורש וכן פסק הר"מ כאן דיורש אינו עובר על הלאו ונראה דעל העשה עובר כמו שמבואר להדיא בגמ' ובאת שמה הוא מחייב וגזה"כ דאיתמעט מלאו דכתיב מעמך פרט ליורש וזה גבי הלאו כתיב אבל על העשה בודאי עובר כנ"פ. ולדעת הראב"ד דס"ל אשה בעלה משמחה ואינה עוברת על הלאו ה"ה דאינה עוברת על העשה. וטומטום פטור אף על פי דאשה חייבת מכל מקום טומטום הוא ספק ערל ואינו בר ראי' ושמחה ע' בה' חגיגה ועיין בס' פ"י בביצה דף י"ט ע"ב דכ' הא דעובר בעשה זו ובאת שמה וכו' ברגל אחד היינו באפריש ולא אקריב אבל אמר ולא אפריש אינו עובר ברגל אחד אף על פי לענין הלאוין דב"ת עובר בכ"ע בג' רגלים כמו שמבואר בר"ה מכל מקום ברגל אחד אינו עובר בעשה באמר ולא אפריש ע"ש שברור בעיניו ועיין בקונטרס אבני שהם בס' ט"א שכ' ג"כ סברא זו ודחה אותה ע"ש. וכופין אותו ברגל ראשון דהוא מ"ע כמבואר בר"מ כאן ובעזה"י בהלאו של ב"ת אבא בארוכה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |