3,989
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (תיקוני טעות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ומצאתי לר' בצלאל בשיטה מקובצת על ב"מ פרק איזהו נשך דף קנ"ה א' {{ממ|[[שיטה מקובצת/בבא מציעא/סט/ב#ושתיק|סט:]]}} שכתב בשם הריטב"א וז"ל. ושתיק רב כלומר שתיק רב מפני שלא מצא תשובה וכו', והכין מתפרש האי לישנא בכל דוכתא מסתמא וכדכתיבנא בפ"ק דסוכה ע"כ. ואמת הדבר דבין ההוא דב"מ ובין ההוא דפ"ק דסוכה ז. מאי דשתיק רב הוא על קושיא שהקשו לו רב כהנא ורב אסי שהוו כתלמיד חבר לרב, וכדברי התוס' דבתרא. ואפשר שדעתו בזה כחילוק התוס'. אך ממאי דמסיק דהכי מתפרש האי לישנא בכל דוכתא, ולא חילק אפשר נמי שאין דעתו לחלק בכך, וכעת אין בידי להכריע. | ומצאתי לר' בצלאל בשיטה מקובצת על ב"מ פרק איזהו נשך דף קנ"ה א' {{ממ|[[שיטה מקובצת/בבא מציעא/סט/ב#ושתיק|סט:]]}} שכתב בשם הריטב"א וז"ל. ושתיק רב כלומר שתיק רב מפני שלא מצא תשובה וכו', והכין מתפרש האי לישנא בכל דוכתא מסתמא וכדכתיבנא בפ"ק דסוכה ע"כ. ואמת הדבר דבין ההוא דב"מ ובין ההוא דפ"ק דסוכה ז. מאי דשתיק רב הוא על קושיא שהקשו לו רב כהנא ורב אסי שהוו כתלמיד חבר לרב, וכדברי התוס' דבתרא. ואפשר שדעתו בזה כחילוק התוס'. אך ממאי דמסיק דהכי מתפרש האי לישנא בכל דוכתא, ולא חילק אפשר נמי שאין דעתו לחלק בכך, וכעת אין בידי להכריע. | ||
וזה חזיתי ואספרה דבפרק בהמה המקשה {{ממ|[[בבלי/חולין/עו/א|חולין עו.]]}} מוכח כדברי רבי בצלאל. דקאמר אישתיק, לבתר דנפק אמר מ"ט לא אמרי ליה וכו', הרי מבואר דטעם השתיקה הוא מפני שלא מצא תשובה לדבר. וכן נראה עוד שם {{ממ|[[בבלי/חולין/עז/א|עז.]]}} ע"ש{{הערה|וז"ל הגמ' שם אישתיק, ואמאי אישתיק והאמר וכו'. הרי דאישתיק משמע שאין לו תשובה}}. ובדברי רש"י ושם {{ממ|[[בבלי/חולין/צט/ב|צט:]]}} {{ממ|[[בבלי/חולין/קג/ב|וקג:]]}} ובכריתות [[בבלי/כריתו/יח/א|יח.]] ו[[בבלי/כריתות/כה/א|כה.]], ועיין תוספות פרק המפלת {{ממ|[[תוספות/נדה/כו/ב#את|כו:]] ד"ה את אמרת ורש"י פרק במה בהמה [[רש"י/שבת/נג/א#ה"ג|נג. ד"ה ה"ג]], וע"ע פ"ק דביצה [[בבלי/ביצה/ו/א|ו.]] אמר רב יוסף מ"ט שתיק רב וכו' וכמ"ש הרא"ש בפרק המוכר את הבית דלעיל {{ממ|[[רא"ש/ד/ב|סימן ב']]}} ע"ש, וביבין שמועה דף צ"ח א', וכן מוכח תו בפרק הזהב{{ממ| | וזה חזיתי ואספרה דבפרק בהמה המקשה {{ממ|[[בבלי/חולין/עו/א|חולין עו.]]}} מוכח כדברי רבי בצלאל. דקאמר אישתיק, לבתר דנפק אמר מ"ט לא אמרי ליה וכו', הרי מבואר דטעם השתיקה הוא מפני שלא מצא תשובה לדבר. וכן נראה עוד שם {{ממ|[[בבלי/חולין/עז/א|עז.]]}} ע"ש{{הערה|וז"ל הגמ' שם אישתיק, ואמאי אישתיק והאמר וכו'. הרי דאישתיק משמע שאין לו תשובה}}. ובדברי רש"י ושם {{ממ|[[בבלי/חולין/צט/ב|צט:]]}} {{ממ|[[בבלי/חולין/קג/ב|וקג:]]}} ובכריתות [[בבלי/כריתו/יח/א|יח.]] ו[[בבלי/כריתות/כה/א|כה.]], ועיין תוספות פרק המפלת {{ממ|[[תוספות/נדה/כו/ב#את|כו:]] ד"ה את אמרת ורש"י פרק במה בהמה [[רש"י/שבת/נג/א#ה"ג|נג. ד"ה ה"ג]], וע"ע פ"ק דביצה [[בבלי/ביצה/ו/א|ו.]] אמר רב יוסף מ"ט שתיק רב וכו' וכמ"ש הרא"ש בפרק המוכר את הבית דלעיל {{ממ|[[רא"ש/ד/ב|סימן ב']]}} ע"ש, וביבין שמועה דף צ"ח א', וכן מוכח תו בפרק הזהב {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/מו/א|מו.]]}} ובפרק ארבע מיתות {{ממ|[[סנהדרין/סו/ב|סו:]] ובמנחות [[בבלי/מנחות/קג/ב|קג:]]. | ||
ומצאתי בחפישה למהר"ר שמואל בן סידלייו ז"ל שכבר קדמני בזה הכלל בר"פ האלף {{ממ|כללי שמואל פרק א' אות ו'}}, אלא שמתוך דבריו נראה שערבב הענין והחליף לנו כוונת התוס', שכתב וז"ל בענין זה י"ל שאם המוקשה הוא תלמיד של המקשן, אמרינן שתיקתו כהודאה דמיא, וחזר ממה שאמר מחמת הקושיא שהקשה לו רבו. ואם המקשה הוא תלמיד חבר וכו', עיין בפרק המוכר את הבית וכו' וע"ש בתוס' ע"כ דבריו. | ומצאתי בחפישה למהר"ר שמואל בן סידלייו ז"ל שכבר קדמני בזה הכלל בר"פ האלף {{ממ|כללי שמואל פרק א' אות ו'}}, אלא שמתוך דבריו נראה שערבב הענין והחליף לנו כוונת התוס', שכתב וז"ל בענין זה י"ל שאם המוקשה הוא תלמיד של המקשן, אמרינן שתיקתו כהודאה דמיא, וחזר ממה שאמר מחמת הקושיא שהקשה לו רבו. ואם המקשה הוא תלמיד חבר וכו', עיין בפרק המוכר את הבית וכו' וע"ש בתוס' ע"כ דבריו. | ||