5,263
עריכות
השלמת הקטע שצויין בגילהש"ס (לכבוד אויצרניק)
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (השלמת הקטע שצויין בגילהש"ס (לכבוד אויצרניק)) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
ע"ז אמר רב אשי שלחן של פרקים הוי דאי ס"ד הדוקי הוי מיהדק א"כ היו צריכין לטבלו במקוה שיש בה יותר משיעור מ' סאה וא"כ מה טעם אמרו רז"ל שיעור מקוה מ' סאה הא לטבילת השלחן לא סגי בשיעור מ' סאה והיינו משום דהשלחן הי' אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו וא"כ אפי' תימא שהמקוה נעשית כמדת השלחן בכל הצדדים אורך שתי אמות ורוחב אמה אחת ברום אמה וחצי מכל מקום אמתא באמתא היכי יתיב כדפרישית מאי אמרת דהמקוה שהיו טובלין בה את השלחן היתה יותר משיעור מ' סאה וכיון דלא חילק הכתוב בשיעור המקואות א"כ מה טעם אמרו רז"ל שיעור מקוה מ' סאה הא לטבילת השלחן בעינן יותר משיעור מ' סאה מכאן הוכיח רב אשי דשלחן של פרקים הוי ר"ל הרגלים לא היו מחוברין עם הטבלא דהיינו הדף העליון שמונח על הרגלים וא"כ לא היו צריכין לעשות המקוה יותר משיעור מ' סאה שהרי היו יכולין לטבול הדף במקוה שהוא אמה על אמה אף אם לא הי' עומק ג' אמות באופן שהקדמנו לעיל ולא הצריכו רום ג' אמות אלא לשיעור טבילת אדם כמ"ש תוספת יע"ש וכדפרישית לעיל ודוק היטיב כי זה פשוט וברור: | ע"ז אמר רב אשי שלחן של פרקים הוי דאי ס"ד הדוקי הוי מיהדק א"כ היו צריכין לטבלו במקוה שיש בה יותר משיעור מ' סאה וא"כ מה טעם אמרו רז"ל שיעור מקוה מ' סאה הא לטבילת השלחן לא סגי בשיעור מ' סאה והיינו משום דהשלחן הי' אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו וא"כ אפי' תימא שהמקוה נעשית כמדת השלחן בכל הצדדים אורך שתי אמות ורוחב אמה אחת ברום אמה וחצי מכל מקום אמתא באמתא היכי יתיב כדפרישית מאי אמרת דהמקוה שהיו טובלין בה את השלחן היתה יותר משיעור מ' סאה וכיון דלא חילק הכתוב בשיעור המקואות א"כ מה טעם אמרו רז"ל שיעור מקוה מ' סאה הא לטבילת השלחן בעינן יותר משיעור מ' סאה מכאן הוכיח רב אשי דשלחן של פרקים הוי ר"ל הרגלים לא היו מחוברין עם הטבלא דהיינו הדף העליון שמונח על הרגלים וא"כ לא היו צריכין לעשות המקוה יותר משיעור מ' סאה שהרי היו יכולין לטבול הדף במקוה שהוא אמה על אמה אף אם לא הי' עומק ג' אמות באופן שהקדמנו לעיל ולא הצריכו רום ג' אמות אלא לשיעור טבילת אדם כמ"ש תוספת יע"ש וכדפרישית לעיל ודוק היטיב כי זה פשוט וברור: | ||
'''{{עוגן1|ואין}}''' להקשות לפי מה שנתבאר לעיל דאי הוי אמרינן | '''{{עוגן1|ואין}}''' להקשות לפי מה שנתבאר לעיל דאי הוי אמרינן אמתא באמתא יתיב לא מצינו להוכיח מזה דשלחן של פרקים הוי משום דאפשר לעשות המקום שיהיה כמדת השלחן בכל הצדדים ואפי' הכי מחזקת מ' סאה לפי זה הדרא קושיא לדוכתא מנ"ל לומר דשלחן של פרקים הוי כדאמרן נהי דאמתא באמתא לא יתיב הרי יכולין לעשות המקוה שיהיה יותר ממדת השלחן בכל הצדדים באורןך וברוחב וכן בקומתו ואפי' הכי אינה מחזקת יותר משיעור מ' סאה: | ||
והיינו משום שהיתה נעשית באופן זה דלמטה בקרקיעות<!--בקרקעית--> המקוה לא היתה שוה אלא היה באמצעיותה<!--באמצעיתה--> כעין תל גבוה שיכולין להכניסו בין רגלי השלחן ובמקום הרגלים היתה המקוה עמוקה וא"כ אפשר ואפשר לעשות המקוה יותר ממדת השלחן ואפילו הכי אינה מחזקת יותר משיעור מ' סאה: | |||
ויש לומר דעל כרחיך מפשטא דגמרא משמע דאין סברא לומר כן שיהיה המקוה נעשית כעין שלחן שיהי' תל באמצעית המקוה דהדעת מכרעת שלמטה בתחתיותה<!--בתחתיתה--> היתה שוה כדי שיכולין לטבול בני אדם גם כן שהרי אפי' אם אינה עמוקה ג' אמות יכולין לטבול בה בני אדם בדרך שכיבה או בדרך ישיבה כמו שכתבו תוספת ביומא {{ממ|[[תוספות/יומא/לא/א|דף ל"א]]}} והקדמנו לעיל, אבל אם אינה שוה בתחתיותה<!--בתחתיתה--> למטה אי אפשר לטבול בה בני אדם, דאי לא תימא הכי הדרא קושיא לדוכתא מנ"ל לומר דשיעור מקוה מ' סאה משום דבעינן מים שכל גופו של אדם עולה בהן וכמו שכתבו תוספת שם דקומת אדם בינוני ג' אמות הרי יכולין לעשות המקוה שיהיה למטה כעין תל ונכנס בין רגלי האדם דאפי' תימא לדבעינן שיהיה המקוה למעלה רוחב אמה כדי שיפשוט האדם את ידיו כמבואר שם בתוספת מ"מ כיון שהמקוה היא ברום ד' אמות כשיעור קומת אדם לא בעינן למטה רוחב אמה על אמה ומצינו למימר שהי' בקרקע למטה כעין תל כדאמרן ובמקום רגלי האדם היה עומק וא"כ יכולין לעשות המקוה שיהא גופו של אדם עולה בהן ואפי' הכי אינה מחזקת שיעור מ' סאה אלא על כרחיך צ"ל דזה דוחק דמסתברא לומר שהמקוה היתה שוה למטה וא"כ בנידון דידן אין סברא לומר שהי' תל שנכנס בין רגלי השלחן ובמקום שהרגלים נכנסין הי' עומק וא"כ מוכח שפיר דהשלחן של פרקים היה ודוק: | |||
'''{{עוגן1|ואם}}''' נפשך לומר אכתי קושיות תוספת במקומה עומדת דאפי' תימא אמתא באמתא יתיב מ"מ מוכח דהשלחן של פרקים היה דאם לא כן הא הוי המסגרת למעלה משלחן וגם זר זהב היה סביב לו א"כ השלחן עם המסדרת וזר הזהב היו גבוהים יותר מאמה וחצי וא"כ היו מוכרחים לעשות המקום יותר משיעור מ' סאה שהרי מדת המקוה ע"כ אינו מחזקת יותר ממדת השלחן שהי' אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו כדפרישית לעיל באר היטיב, וכיון שניתוסף בשלחן מדת המסגרת וזר הזהב א"כ צריך להעדיף על שיעור המקוה לפ"ז הדרא קושיא לדוכתא מה טעם אמרו חכמים שיעור מי מקוה מ' סאה: | |||
אל תתמה על החפץ דזה פשיטא לי' לרב אשי דהמסגרת וזר הזהב לא היו מחוברין עם השלחן דהכי משמע מפשטי' דקרא דמתחילה מזכיר מדת השלחן לעצמו ואח"כ הציפוי. ואח"כ ועשית לו מסגרת סביב ועשית לו זר. משמע בפשיטות דכל אחד היה בפני עצמו וכן משמע בגמ' דחגיגה [[בבלי/חגיגה/כו/ב|דף ך"ו ע"ב]] דציפוי השלחן נקרא ציפוי שאינו עומד ע"ש א"כ הזר והמסגרת שהיו למעלה מן הציפוי ע"כ היו יכולין להסירן עם הציפוי רק הוכחת רב אשי הוא על הרגלים עם הדף כמו שכתבנו לעיל ודוק היטיב: | |||
{{מרכז|{{גופן|5||'''סליק פרשת תרומה'''}}}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||