ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/לא תעשה/קסד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

'''קציר חדש. ''' כתיב {{ממ|בסדר אמור}} ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו'. והנה הרמב"ם וסייעתו ז"ל מנו בזה שלשה לאוין חלוקין. בלחם ובקלי ובכרמל. כל אחד בפ"ע. ואע"ג דלשיטתם כל הנפרטים בכלל אזהרה אחת אין נמנין אלא מצוה אחת. מ"מ שאני הכא שחלקן הכתוב לענין מלקות שלוקין על כל אחד בפ"ע אפי' בהתראה אחת. כדגמרינן מקרא {{ממ|בפ"ק דכריתות ה' ע"א}}. הילכך גם לענין מנין המצות ס"ל שנמנין כל אחד בפ"ע. כמו שהשריש הרמב"ם ז"ל {{ממ|בשורש תשיעי}}. אבל לא כן היא שיטת הבה"ג וסייעתו ז"ל דבכל ענין אין הנפרטים בכלל אזהרה אחת נמנין לדעתם אלא מצוה אחת. אע"פ שלענין מלקות לוקין על כל אחד ואחד בפ"ע. אבל כבר ביאר רבינו הרמב"ן ז"ל {{ממ|בשורש תשיעי}} שלא כדברי כולם. אלא אע"ג דכל הנפרטים באזהרה אחת בעלמא נמנה כל פרט ופרט בפ"ע אפי' היכא דאין לוקין על כל אחד ואחד בפ"ע. משום דמנין המצות אין לו ענין כלל למנין המלקות מ"מ כאן וכל כיו"ב שכולם חד שמא נינהו. דכל תבואה חדשה מחמשת המינים אסר הכתוב לפני הבאת העומר. או קודם ט"ז בניסן. אין למנותן כולן אלא במצוה אחת. וזו היא ג"כ שיטת רבינו הגאון ז"ל כאן. ולכן לא מנה בחדש אלא לאו אחד. וכתב סתם קציר חדש שכולם בכלל. ומש"כ לשון קציר חדש. נראה שכוונתו לרמז בזה דאין איסור חדש נוהג אלא במיני תבואה. ולא בפירות האילן ומיני קטניות. דלא שייך לשון קציר אלא בתבואה. וכדדרשינן בספרא {{ממ|אמור. פרשה י'}} קציר ולא קטניות עיי"ש. וכ"ש פירות האילן דלא שייך בהן לשון קציר: