פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
אור שמח/שבת/כח
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == <span class="H">אמרתי אעתיק מה שכתבתי בימי עלומי בחדושי וקשה עתיקא מחדתא וסמכתי על המעיין. וזה לשוני.</span> ''' עיר ''' העשויה כקשת. עיין כל הסוגיא. הרבה האריך בזה המרכבת המשנה. עיין בדבריו. ולא דק במאי שכתב דבמחוז סעים [לפי התמונה שצייר שם] אי אפשר לילך להקשת בפני עצמו ואם תמדוד תחום הקשת אז יבא סוף התחום כמין קשת עיי"ש וזה אינו דאם הקשת עיר בפ"ע אז מרבעין אותה לענין התחום וזה פשוט ומבואר בריטב"א עי"ש והתחום בא בשוה. אלא לרש"י שמודדין מפתח אהלו יש לעיין בזה ואכ"מ. ''' ודע ''' דביאורו של ר"ה אם יש בין שני ראשי' יתר מאלפים יבואר עפ"י מה דאמר בגמרא לעיל מ"ד ע"ב דמערה ששבת בתוכה ונעשית לו כד' מחיצות של ד' אמות ויש לו אלפיים מפתח זה ואלפיים מפתח זה. כשמהלך ע"ג אם מובלעין התחומין של שני הפתחים זב"ז אז רשאי להלוך ע"ג ואלפיים לכל רוח. ואם אינן מובלעים אז מוכרח להלך דרך תוכה וע"ג אסור לצאת מתחומו של פתח זה עיי"ש ה"נ דכל העיר כד' אמות דרך בתים חשיבא ושבת בכל העיר וקנה שם מקום שביתה הר"ז כשובת במערה ואם תחום של ראשי הקשת אין מובלעין זה בזה אסור להלוך דרך חללה מראש זה חוץ לאלפיים אם לא שיסבב דרך בתים. אבל אם מובלעין מהלך בכולה וחוצה אלפיים וזה ממש דינא דמערה דדרך בתים שרי ודרך חללה אסור וז"ב בס"ד. ומפורש בירושלמי ריש פירקא גבי קשת, וסוף פירקא גבי מערה, כהגהת הגה"ש שם, חדא טעמא אי סנדלא מיכא עיי"ש וכוונתו דבעי שיהא מובלע שיניח מנעלו בסוף תחום פתח זה ויבא אח"כ וילבשהו מפתח השני דזה הוי עיר אחת וז"ב ופשוט בטעמא דמלתא. ''' אכן ''' יש לעיין לפ"ז טובא בראשי הקשת רחוקין ד' אלפים אמה וגובה הקשת רחוק יותר מאלפיים ופחות מד' אלפים מי נימא דהוי כמערה שיש לה שני פתחים בצד צפון ובצד דרום ושני פתחים למזרח ולמערב. והשנים של צפון ודרום אינן מובלעים ושל מזרח ומערב מובלעין. דמסתמא אף שאין לו לצפון ודרום אלא אלפיים מפתחו מ"מ כשמהלך מפתח מזרח מהלך ג"כ כל המערה ע"ג ואלפיים חוצה דתחום מזרח ומערב מערבן בהדדי, ואיהו שבת בכל המחיצות כחדא ואינו נחשב רק לד"א וזה נראה ברור, א"כ הכא כיון דגובה הקשת אינו רחוק ד' אלפים ומבלע תחומו עם תחום ראשי היתר לצד מערב א"כ כשמהלך מראש היתר מהלך נגד הקשת מעבר השני כל העיר עד גובה הקשת ואלפיים חוצה והוא שהולך בתוך תחומו לצפון. והבן. ובאמת צע"ק דלפמ"ש התוספות דרבה בר רב הונא בעי שיהא מובלע מכל צד אמאי קאמר אלפיים הא בפחות מד' אלפים סגי, ואם תימא דבעי שיהא מובלע כל תחום דרום וצפון עם תחום מזרח דאי ליכא רק מעט מד' אלפים אף דסגי בתחומין שהולכין זה כנגד זה שיהיו מובלעין רק במקצת אבל בתחום צפון ומזרח שהולך כמין גא"ם בעי שיהא כולו מובלע, וכן הוא הדין לענין מערה הכא נמי בעי שיהא התחומין מובלעין כולן ולא סגי במה שמובלע צפון נגד דרום ומזרח נגד מערב. אם כי זה דוחק, עוד קשה א"כ להיפך נמי כשיש בין שני ראשי' אלפיים ומקשת ליתר פחות מד' אלפים סגי ולמה נקט ר"ה דווקא בין שני ראשיה. ''' והמחוור ''' בזה שיטת הריטב"א. וטעמו דרבה בר רב הונא משום דס"ד דאמרינן מלי כיון דליכא רק אלפיים ומלי ליכא למימר באמת בחצונים רק בראשין ששם עתיד לבנות עוד בתים. ורבה בר ר"ה סבר דטעמא כיון דרחוק יותר מאלפיים ליכא למימר מלי ובאלפיים בעי דמבלעי תחומין של חצונים ופליג על אביי לקמן ואביי לטעמי'. וז"ב בשיטתו הקדושה בס"ד. וספיקא דילי צ"ע. למשל דגובה דקשת היא עיר בפ"ע ותחומו לצד מזרח מובלע בתחומו לצד מערב של יתר מי מהלך ממערב למזרח כל חלל העיר או דנימא כיון דמצד צפון לדרום לא מצי להלוך הרי היתרים עיירות בפ"ע ולכך לא מצי למיחשב חלל העיר בתוך הבתים אף ממזרח למערב וצ"ע. ולפי שיטה דמודדין מראש הקשת ממש לא בעי עיונא דאסור בוודאי, ואף לתוספות דפירשו דמודדין ממקום שאין בין שני ראשי יתר יותר מד' אלפים כיון דמבלען תחומין מ"מ הא בעי עיונא. ונראה מדבריהם דאינו מהלך. וצ"ע דבמערה ליכא למימר הכי מסברא ודו"ק. ''' והנה ''' המרה"מ הקשה בשם החו"י דלא גרע מעיר המהלכת במישור שהולך אלפיים לקצה השני אף אם גדולה כאנטוכיא ונחשוב כאילו עקמומיתה פשוט כשאין בין הקשת ליתר רק אלפיים. ונסביר קושייתו בטוב טעם. דבאמת דרך בתים מצי למיזל דהוה כד' אמות וכמו שבת במערה אבל ביאור קושייתו, דדוקא היכא דיש ד' אלפים, שכשהולך מיתר שבצפון ליתר שבדרום אף דמצי למיזל דרך בתים גם באלפיים הדרומים מ"מ לא מצי למיזל דרך חללה חוץ מאלפיים שזה תחום דרום, ואלפיים אילו תחום צפון שזה תרתי דסתרי דלכל יתר אין לו רק אלפיים אבל הכא מצי למיזל כל חלל העיר ואלפיים לצפון ולדרום מצד ששבת בכל העיר והוא הולך מצד שביתתו בקשת אלפיים בחלל. ואם תשאל מדוע אשיבך שהולך מחמת שביתתו שבקשת והולך מפתחו שבקשת דרך היתר כל תחומי אלפיים לרוחב ואורך הקשת ואלפיים שבצפון ודרום. וכשהולך מביתו שביתר כל אורך ואלפיים חוצה הוא הולך כל תחום קשת והולך מחמת פתח הקשת ומאי איכפת אם יצא מיתר. הן אמת דיש לדחוק כיון דיתר אית לי' תחום אחר לא מצי למיזל בתחום הקשת אך לאו מוחא סביל דא, ובמכ"ת המרה"מ שלא דק בזה ותירץ בדברים שאינם דזה אינו דרך בתים עיי"ש. ונראה פשוט, שהתוספות לא שקלו וטרו רק על בני הקשת שימדדו להן מסוף הבתים של היתר כמו אלפיים שלו כלה בסוף היתר וכן כתבו תו' דהא מצי אתי דרך היתר מראש האחד לראש האחר משום שמובלע. וכוונתם אף אם יצא מפתח היתר וכמו"ש. ומה שכתבו בדף נ"ז ע"ב ד"ה התם ליכא למימר מלי. דבני ראשי הקשת שבאו לילך בראש השני מודדין מסוף השני', שם כוונתם שילכו חוץ ליתר זה בתחום יתר פלוני כמו שמצד סיבת הקשת כלו אלפים שלו במקום היתר, אבל מצד שאמרינן מלי הוא כמו שעמדו בתי הקשת בין שני ראשי הקשת ומהלך מתחום יתר זה לתחום יתר זה דרך החלל שבינתיים דהשתא שוה תחום שלהן של קשת, ושני ראשי הקשת שוה זל"ז והולך מדרך ראש הקשת זה לראש הקשת זה שלענין זה נאמר מלי בינהון רק בני קשת זה לעצמם יש להם תחום שלהן ממש בלא ראשי הקשת וזה נכון. ''' אולם ''' התוספות סותרים זל"ז עיין רש"ל ורש"א והנלע"ד דה"פ, דאם באלפיים אמרינן מלי ה"נ נאמר אפילו כי איכא ד' אלפים מראש קשת לקשת, דבמשך שני אלפים נאמר מלי כמו שוב קאי הקשת בין שני ראשי הקשת באמצע ושוב תמדוד תחום הקשת מאמצע ונמצא בני ראשי הקשת מובלעין בתחום הקשת וצריך למדוד מן היתר תחום של קשת וראשי הקשת בשוה כיון שמובלעין בתחומו. ותוקף תירוצם דלאמצעי לא אמרינן מלי רק לבני ראשי הקשת וביתר מאלפיים לאביי לא אמרינן מלי. ונמצא דכל עיקר הקושי' היתה כיון שתאמר מלי הרי ראשי הקשת מובלעין בתחומו וכמו שלאמצעי לא אמרינן מלי הרי אינן מובלעין בתחומו. ושני תירוצים הראשונים חד תירוץ הוא. דלרבה בר רב הונא הוא כתירוץ קמא [וכן לרבא דסבר אפילו יתר מאלפיים] ולאביי בעי שני התירוצים ודו"ק. ''' ולפ"ז ''' יצא לנו דין חדש דאם בין חלל הקשת מקשת ליתר ד' אלפים כמו >>ציור
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם