אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/ח: הבדלים בין גרסאות בדף

(יצירת דף עם התוכן "== יום שני טז ניסן - שקלים דף ח == === שתיית ארבע כוסות בלגימות קטנות === ;מהו לשתותן בפיסקן הגמ...")
 
 
שורה 12: שורה 12:
הגמרא פושטת את הספק, שאדרבה ראוי לשתות את הכוסות בהפסקה שהרי מצאנו שחז"ל חששו שמא ישתכר מהכוסות [ולכן אסרו לשתות כוס נוספת בין הכוסות השלישית והרביעית] ואף שתיית היין בהפסקות מונעת שכרות מהיין. וכן ביאר בקרבן העדה.
הגמרא פושטת את הספק, שאדרבה ראוי לשתות את הכוסות בהפסקה שהרי מצאנו שחז"ל חששו שמא ישתכר מהכוסות [ולכן אסרו לשתות כוס נוספת בין הכוסות השלישית והרביעית] ואף שתיית היין בהפסקות מונעת שכרות מהיין. וכן ביאר בקרבן העדה.


בביאור הגר"ח קניבסקי הוסיף להטעים פירוש זה, לדבריו כל החלוקה המקורית של היין לארבע כוסות בהספק זה מזה הוא בכדי שלא ישתכר וממילא אם יוסיף הפסקות וישתה כל כוס בהפסקות קטנות אין בכך כלום.
בביאור הגר"ח קניבסקי הוסיף להטעים פירוש זה, לדבריו כל החלוקה המקורית של היין לארבע כוסות בהפסק זה מזה הוא בכדי שלא ישתכר וממילא אם יוסיף הפסקות וישתה כל כוס בהפסקות קטנות אין בכך כלום.


הפני משה מפרש את פשיטות הגמרא להפך, מכך שהוצרכו חכמים לאסור שתיה בין כוס שלישי לרביעי שמא ישתכר מוכח ששתיית היין נעשית בצורה שיש בכחה לשכר, ואם כן מוכח שיש לשתות את הכוס בלגימות גסות שיש בכחם לשכר ולא בלגימות דקות שבכך בודאי לא ישתכר.
הפני משה מפרש את פשיטות הגמרא להפך, מכך שהוצרכו חכמים לאסור שתיה בין כוס שלישי לרביעי שמא ישתכר מוכח ששתיית היין נעשית בצורה שיש בכחה לשכר, ואם כן מוכח שיש לשתות את הכוס בלגימות גסות שיש בכחם לשכר ולא בלגימות דקות שבכך בודאי לא ישתכר.
שורה 34: שורה 34:
והוסיף שגם בספר תוספת שבת (סימן רעד סק"ד) פסק על פי דברי רש"י שיכול לשתות בשבת רוב רביעית בבת אחת ואינו נחשב גרגרן בכך.
והוסיף שגם בספר תוספת שבת (סימן רעד סק"ד) פסק על פי דברי רש"י שיכול לשתות בשבת רוב רביעית בבת אחת ואינו נחשב גרגרן בכך.


עוד ציין למבואר ברמ"א (או"ח סימן תעב ס"ט) שצריך לשתות שיעור הכוס בארבע כוסות שלא בהפסק גדול בנתיים וכתב המגן אברהם (סקי"א) שלכתחילה ישתה רוב רביעית בבת אחת. ואם כן כשם שבארבע כוסות יכול לשתות הרביעית בבת אחת ואינו נחשב גרגרן בכך הוא הדין בשתיית כוס של קידוש והבדלה יכול לשתותם
עוד ציין למבואר ברמ"א (או"ח סימן תעב ס"ט) שצריך לשתות שיעור הכוס בארבע כוסות שלא בהפסק גדול בנתיים וכתב המגן אברהם (סקי"א) שלכתחילה ישתה רוב רביעית בבת אחת. ואם כן כשם שבארבע כוסות יכול לשתות הרביעית בבת אחת ואינו נחשב גרגרן בכך הוא הדין בשתיית כוס של קידוש והבדלה יכול לשתותם בבת אחת.




;ביאור השבות יעקב שפיסקן הוא כלי גדול המחזיק כמה רביעיות
;ביאור השבות יעקב שפיסקן הוא כלי גדול המחזיק כמה רביעיות
מעניין לציין לתשובת שבות יעקב (ח"א סימן כב) שם רצה לפרש את ספקו של הירושלמי לגבי כלי גדול המוזכר בשם זה בילקוט שהיה מחזיק כמה רביעיות, וספק הירושלמי הוא האם מותר לצאת בו על ידי שישפוך לתוכו שיעור ד' כוסות וישתה. ופושטת הגמרא שאין לעשות כן כיון שעל ידי זה שישתה הכל מכוס אחת יבוא לידי שכרות, הפך רצון חכמים.
מעניין לציין לתשובת שבות יעקב (ח"א סימן כב) שם רצה לפרש את ספקו של הירושלמי לגבי כלי גדול המוזכר בשם זה בילקוט שהיה מחזיק כמה רביעיות, וספק הירושלמי הוא האם מותר לצאת בו על ידי שישפוך לתוכו שיעור ד' כוסות וישתה. ופושטת הגמרא שאין לעשות כן כיון שעל ידי זה שישתה הכל מכוס אחת יבוא לידי שכרות, הפך רצון חכמים.