פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
אבן האזל/נזקי ממון/ג
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''סל שיש בו לחם ונכנס חמור ושבר הסל ואכל הלחם משלם על הסל ועל הלחם נזק שלם שזה הוא דרכו, וכן שעיר עזים שראה לפת וכיוצא בו על פי החבית ונסתבך בחבית ואכל את הלפת ושבר את החבית משלם על שניהם נזק שלם, כשם שדרכו לאכול כך דרכו להתלות בכלים ולעלות כדי לאכול וכן כל כיוצא בזה, אבל אם נכנס החמור ואכל את הלחם ואחר כך שבר את הסל, על הלחם משלם נזק שלם, ועל הסל חצי נזק וכן כל כיוצא בזה.''' ''' הלח"מ ''' תמה כאן על הרמב"ם שהשמיט ברייתא וסוגיא דגמ' דאמרינן בגמ' ופת אורחיה הוא ורמינהו אכלה פת ובשר ותבשיל משלם חצי נזק מאי לאו בבהמה לא בחיה, חיה בשר אורחיה הוא דמטוי ואיבעית אימא בטביא ואבע"א לעולם בבהמה ובפתורא, ומוכח בגמ' דבהמה לאו אורחה בבשר וכן בתבשיל וחיה לאו אורחה לא בפת ולא בתבשיל ובשר אורחה דחיה אבל לא בבשר צלוי וצבי לאו אורחיה בבשר, וכל אלו החלוקים הזכיר הטור והרמב"ם השמיט הכל, וגם על הטור תמה למה השמיט אוקימתא בתרייתא דבהמה בפתורא אין דרכה והנה הלח"מ תמה רק על הרמב"ם ולא הזכיר שגם הרי"ף והרא"ש השמיטו כל הסוגיא וגם בעל ההשלמה לא הזכיר סוגיא זו. ''' והנראה ''' בזה דהנה בהלכה ז' בארנו ענין אכלה כסות או כלים דהיש"ש רוצה לומר בדעת הרא"ש דהוי גדר נשיכה והיש"ש חולק וסובר דלא הוי נשיכה אלא אכילה במידי דלאו אורחיה, וכתבנו להוכיח דודאי אכלה כסות או כלים אינו בכלל נשיכה ודמשמע דגם הרא"ש שקרא לאכילת כסות או כלים שינוי נשיכה לאו בדוקא כתב כן. אך איך שיהיה בדעת הרא"ש אבל בדעת הרמב"ם נראה לדייק מלשונו דודאי אינו סובר דהוי גדר נשיכה דכתב בהלכה ג' אכלה אוכלין שאין דרכה לאוכלן כגון שאכלה כסות או כלים, וממה שקורא לכסות או כלים אוכלין שאין דרכה לאוכלן מוכח דלא ס"ל דהוי נשיכה אלא דהוי אכילה במידי דלאו אורחה והוא שן שלא כדרכה דבודאי דינה כמו קרן אבל אינה נשיכה ממש דאין כונתה להזיק. ''' והנה ''' למעלה הבאנו מה שהקשה היש"ש על הרא"ש דהוכיח גבי כלבא דאכל אימרי דעל הנבלה משלם נזק שלם דאי לא"ה אדתני כסות או כלים ליתני כלבא דאכל אימרי והקשה היש"ש דלדברי הרא"ש נמי ניתני בהמה שאכלה בשר, וכבר הארכנו שם בתירוץ היש"ש ע"ז שלדעתנו אינו מיושב בזה, ולפי"ז באמת קשה טובא בהא דתנן אכלה כסות או כלים ולא תנן בהמה שאכלה בשר או חיה שאכלה פת וכה"ג דהוו אוכלין ממש אלא שאין דרכה של בהמה או של חיה לאכלן דהוי רבותא טפי, ולענין קושיית הרא"ש כבר בארנו למעלה אבל זהו בודאי תימה רבתא, ואם היינו אומרים דאכלה כסות או כלים הוי גדר נשיכה ובהמה שאכלה בשר הוי שן במידי דלאו אורחיה אולי הי' מקום בדוחק ליישב דמתני' תנא בכאן גדר קרן ממש אף דגם זה אינו מיושב דאמאי לא תנא באמת גדר שן בשינוי, אבל עכ"פ לפי מה שמבואר בלשון הרמב"ם דאכלה כסות או כלים הוי אוכלין שאין דרכה לאכלן א"כ קשה טפי דכיון דהוי גדר אחד בודאי הוי רבותא טפי בהמה שאכלה בשר. ''' ע"כ ''' נראה דבאמת סובר הרמב"ם ושאר הראשונים שהשמיטו הברייתא והסוגיא דליכא כלל מידי אחרינא שיהי' לאו אורחה כלל ומשלמת חצי נזק אלא דוקא כסות או כלים ושאר מיני אוכלין שאין דרכה לאכלן הוי בכלל אכילה ע"י הדחק דבשעה שהבהמה רעבה אוכלת כל מיני אוכלין וכדאמרינן כלבא בכפנא גללי מבלע ולכן דוקא כסות או כלים שאין דרך בהמה וחיה לאכלן אפי' כשהן רעבין וכן אפשר דה"נ גללים דוקא כלב דרכו לאכלם ולא שאר בעל חי ומ"מ לא קשה דליתני גללים משום דלא פסיקא כיון דאיכא כלב דדרכו לאכלן, וברייתא דקתני הני דאין דרך בהמה וחיה לאכלן דמשלם חצי נזק סברה דאכילה ע"י הדחק לא שמה אכילה ופליגא אמתני' דתני דוקא כסות או כלים ורב פפא דאמר השתא דאמרת כל מילי דלאו אורחה למיכל ואכלה ע"י הדחק שמה אכילה אברייתא דחזיר שאכל חתיכה של בשר וכלב שליקק את השמן ולא אמר לה אמתני' דתנן דוקא כסות או כלים משום דברייתא תנא להו בהדיא וממתניתין שמעינן רק מדיוקא לכן אמר לה אברייתא. ''' ובדרך ''' החדוד יש לומר לפימש"כ למעלה דאם הוי אמרינן דאכלה כסות או כלים הוי נשיכה לא מוכחא כ"כ לומר דליכא אוכלין שאינם ראויין כלל, אלא דאכלה כסות או כלים הוי מענין אחר דזהו קרן ממש ואוכלים שאינם ראויים אימעטי ממה דתנן השן מועדת לאכול את הראוי לה, ולפי"ז לדברי התוס' שכתבו בדף ט"ו דלמ"ד פלגא נזקא ממונא כלבא דאכל אימרי פטור לגמרי משום דהוא משונה ואין כונתו להזיק א"כ בודאי אכלה אוכלים שאינם ראויין לה פטור לגמרי כיון דלא הוי קרן ממש ואין כונתה להזיק, וא"כ מה דמחייב במתני' באכלה כסות או כלים ע"כ צריך לומר לדידי' דכסות או כלים הוי נשיכה וכונתה להזיק דלא הוי גדר לאכילה כלל, ולפי"ז לא מוכח ממתניתין דתנן אכלה כסות או כלים דבשאר מיני אוכלים שאוכלת אותם ע"י הדחק הוי אכילה דנוכל לומר דאכילה ע"י הדחק כיון דאין דרכה לאכלן לא הוי שן דאינה מועדת לאכול אלא את הראוי לה והא דלא תנן להו במתניתין משום דבהנהו פטור לגמרי ולכן רב פפא לשיטתו דסבר פלגא ממונא לא מצי לאוכוחי ממתני' ולכן מוכיח זה מברייתא דקתני בהדיא דאפי' דברים שאין דרכה לאכול ואוכלתן ע"י הדחק נזק שלם. ''' עכ"פ ''' נאמר דמתניתין דתנן כסות או כלים מוכח לדידן דקי"ל פלגא נזקא קנסא דדוקא כסות או כלים אבל שאר מיני אוכלין הוי אכילה ע"י הדחק ומשלם נזק שלם ואין חילוק כלל, והא דפריך בגמ' מהך ברייתא דאכלה פת ובשר ותבשיל דמשלם חצי נזק על רב יהודה דחייבי' לשלם נ"ש אנהמא ומשני בחי' ומוכח דלהלכה בחיה אין דרכו בכך וכמו שפירש"י דחיה אין דרכו בפת אפי' ע"י הדחק נראה דהרמב"ם יפרש דברי הגמ' באופן אחר, דמה דפריך ופת אורחיה הוא לא פריך על רב יהודה אלא דהוא קושיא על סוגיית הגמ' דמעיקרא במה דחייביה רב יהודה אנהמא נ"ש ואסלא ח"נ ופריך ואמאי כיון דאורחיה למיכל נהמא אורחיה נמי לפלוסי סלא ומשני דאכל והדר פליס, והנה בגדר זה דאמרינן כיון דאורחיה למיכל נהמא אורחי' נמי לפלוסי סלא יש לומר דאמרינן כן דוקא במידי דאורחי' למיכל שלא ע"י הדחק אבל דברים שאכילתן ע"י הדחק לא נקרא אורחי' למיכל וסגי לחייב בעד האוכלין אבל לא לחייב בשביל זה גם על שבירת הסל וכן משמע בלשון הרמב"ם שכתב כשם שדרכו לאכול כך דרכו להתלות, ובאכלה ע"י הדחק לא כתב דדרכו לאכול ע"י הדחק דהא כתב בהלכה ו' בהמה שאכלה אוכלין שאין דרכה לאכול אבל אוכלתן ע"י הדחק, וכיון שכתב כאן כשם שדרכו לאכול וכן הוא לשון הגמ' כיון דאורחיה למיכל נהמא, ע"כ נאמר דדוקא בדבר שדרכו לאכול אז דרכו לשבר גם את הסל אבל לא במה דאוכלת ע"י הדחק, ולכן יהיה קושיית הגמ' אסוגיא דלמעלה דפריך ואמאי כיון דאורחיה למיכל נהמא אורחי' נמי לפלוסי סלא ומשני דאכיל והדר פליס וע"ז מקשה דהא פת לאו אורחי' דעכ"פ מוכח כן מברייתא ואף דברייתא פליגא אמתניתין בדין אכילה ע"י הדחק אבל עכ"פ שמעינן דהיא רק אכילה ע"י הדחק וע"ז משני בחיה אבל מ"מ להלכה לא נוכל לסבור כברייתא כיון דברייתא הקודמת סברה דאכילה ע"י הדחק שמה אכילה וכן מוכח ממתני' לדידן דקיי"ל פלגא נזקא קנסא וכנ"ל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם