פתחי תשובה/חושן משפט/ע

גרסה מ־21:28, 7 במאי 2018 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png ע

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) שפרעו שלא בעדים אינו נאמן. עיין בתשובת מים חיים חח"מ ס"ס י"ז שכתב דאפילו אם יטעון דאח"כ ביטל המלוה תנאי זה דאל תפרעני אלא בעדים מחמת שהי' ירא שמא יצטרך מאד למעות ולא יהי' מצוי עדים באותו שעה והלוה לא ירצה לפרוע לו בלא עדים לכן ביטל את התנאי או לסיבה אחרת מ"מ אינו נאמן כו' ע"ש ועמ"ש לקמן סי' קע"ו סי"א ס"ק י"ד:

(ב) הרי זה נאמן עש"ך ס"ק י"ד וע' בתשובת כנסת יחזקאל סי' ק' מענין זה:

(ג) ודברים שאומר. עבה"ט שכתב אבל אם בשעת קבלת המעות אמר בהדי' דלשם פקדון כו' וע' בת' זכרון יוסף חח"מ ס"ס א' שכתב דלאו דוקא בנתנם לשם פקדון סתם אלא אפילו אמר בפי' שנותנו לידו בתורת פקדון כדי שיהיה בטוח על חובו ויכול לזכות בו לאחר הזמן ואתנם בגו זימנא הוי פסידא דלוה וצריך לחזור ולשלם לו כו'. ומה"ט כתב שם במעשה בראובן שהוצרך להשליש מעות נדוניא לבתו והלך הוא והמיועד להיות חתנו והשלישו אצל שמעון צרור וחתום בחתימת שניהם ולבסוף נאנס מיד השליש (תוכן המעשה יובא לקמן סי' רצ"א סי"ח ס"ק ו') ועתה תובע החתן מראובן שיתן לו נדוניא אחרת וראובן השיב נדוניא אחת נתחייבתי ולא שנים דשלשה ולא נתרצית בשליש ההוא ואפשר דמזלא דידך גרם ופסק דהדין עם החתן כי אין להחתן שום תפיסת יד וזכיה בנודוניא עד אחר החופה ולכן כל ההפסד אשר יקרה ח"ו בנדון המושלש הוא על החותן לבד וגדולה מזו נ"ל שאפילו היה החתן אינש מהימנ' בעיני החותן והיה משליש הנדן אצל החתן עצמו בתורת פקדון עד אחר החופה שאז יזכה בהן. וקודם החופה נאנס ממנו ולא היה החתן מפסיד כלום וזה מבואר מדברי הב"ח והסמ"ע והש"ך בסי' ע' ס"ה גבי לוה שמסר למלוה את הסך שחייב לו בתורת פקדון כו' וא"כ ה"ה גבי חתן שהשליש חמיו בידו הנדוני' קודם החופה כו' דאנן סהדי דלאו בתורת פרעון יהבינהו ליה אלא בתורת פקדון ע"פ לזכות בו אחר החופה דמי פתי יתן הנדן לחתנו בתורת פרעון ל' יום קודם החופה ומי יודע מה יולד יום כו' ומעתה נידון ק"ו אם כשהשליש אצל החתן עצמו ההפסד עליו לבד. מכ"ש אם השליש הנדן אפילו במעמד וחתימת החתן אצל איש אחר דודאי ההפסד על החותן לבד וצריך לחזור ולהכניס לנדן בתו קודם החופה נדן אחרת כפי הסך החופה שנזכר בתנאים ראשונים שלהם עכ"ד ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון