שפת אמת/פרשת חיי שרה/תרמח

גרסה מ־10:31, 16 באפריל 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת חיי שרה TriangleArrow-Left.png תרמח

תרמ"ח
עריכה

ב"ה

במדרש יודע ה' ימי תמימים. חביב שנותיהן של צדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. דכתיב ימים יוצרו ולא אחד בהם. והכתיב ולא. פרש"י כשהיו הימים עומדים לפניו ית' לא הי' בהם ממשות עדיין. והקרי ולו הוא יום שבת או יוה"כ שהבדיל לו ע"ש. והענין כמ"ש אתה יצרת עולמך מקדם. ומ"מ נמצא בעוה"ז ג"כ התגלות מימים הקדמונים הנ"ל כמו בש"ק שהוא מעין עוה"ב כמ"ש ביום השבת יפתח. וכמו כן בצדיקים שנאמר עליהם יודע ה' כו'. כי כפי העדות שבני ישראל מעידין עליו ית' שכל הימים מתחדשין בטובו ית' כמ"ש על הצדיקים שמקיימים העולם שנברא בעשרה מאמרות. ושבת קודש סהדותא אקרי וכל בנ"י מעידין בש"ק זה העדות דכתיב עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו והצדיקים בכל יום מבררין זה העדות. וכפי בירור זה העדות כך יודע ה' ימי תמימים ומתקשרין הימים בשורש הקדמון כנ"ל. ואיתא במשנה בתלמידיו של א"א אוכלין בעוה"ז ונוחלין לעוה"ב דכתיב להנחיל אוהבי יש. וז"ש ונחלתם לעולם תהי'. ואוצרותיהם אמלא כמ"ש מספר ימיך אמלא. כי הימים בעוה"ז הם להכין כלים לקבל אור העליון בעוה"ב שהם למעלה מהשגה רק ע"י העבודה בעוה"ז מכינים לבושים וכלים להשיג אותן ההארות. וזה פנימיות הימים שבעוה"ז וזהו מספר ימיך פי' הארות הגנוזין בהם ואז הם תמימים וכמו כן בש"ק שנקרא שלום מזה הטעם שמתגלה בו הארת היום בשרשו העליון. [ולהיפוך ברשעים כתיב לא יחצו ימיהם פי' אפילו הימים שבעוה"ז שהם רק מחצה נאבד מהם]:

וכתיב ואברהם זקן כו' וה' ברך את אברהם בכל. ובמדרש הכל נתברכו ע"י אברהם ומי בירך אותו הקב"ה כו'. כי פי' בכל הוא אותו הנקודה שכוללת הכל שכתיב עליו וירא אלקים את כל אשר עשה כו'. והוא כלי מחזיק ברכה שנקרא שלום שכולל הכל וזה ברכת האבות בכל מכל כל. ואלה הג' הם הג' סעודות בשבת קודש שנקרא שלום וכתיב ויברך כו' יום השביעי. והוא המעיין שממנו נמשך החיות והברכה לכל הבריאה:

בפסוק ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים כו' נתן אברהם מתנות. וכבר כתבנו במ"א. והענין בקצרה כי אאע"ה עמוד החסד כמ"ש שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו והוא הכלי שברא השי"ת להיות חסדו מגיע לעולם על ידו כמ"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם שעל ידו מתגלה החסד בעולם. אכן כתיב מה רב טובך אשר צפנת. ולכן צריך עוד החסד לירד דרך יצחק ויעקב כמ"ש גומל חסדים טובים והוא כלל הג' אבות. גומל הוא בדרך שזוכין ע"י מעשינו ואז הוא חסד טוב. ולהם נתן מתנות אף שאין ראוים כמ"ש בתפילת שלמה ע"ה לנכרי ככל אשר יקרא ע"ש. אבל לבני ישראל צריכין לזכות להחסד ע"י היראה והדין. וכן הוא בזוה"ק כעין זה:

במדרש עבד משכיל ימשול כו'. והוא לחזק ידינו בגלות שכמעט נסתר מאתנו דרך הבנים ומ"מ אם נעבוד אותו ית' באמת בגלות ובאמונה. נזכה לצאת מארור לברוך כדאיתא בעבד אברהם. ועוד ימשול בבן כתיב. כי עתיד הגאולה להיות על ידי דורות השפלים בבחי' עבד דוקא והוא ע"י אמונה כמ"ש בא חבקוק והעמידן על א' וצדיק באמונתו יחי' כי ישראל מאמינים בני מאמינים כי באמת הוא דבר פלא. התחזקות אמונת בני ישראל בגלות. והיא מנטיעות אבותינו כמ"ש בני מאמינים ובזה יהי' הגאולה בב"א:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.