תשובה מאהבה/צא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בע"ה א"ח האביב תקנה"ל בק"ק פראג לאחד התורניים בק"ק טורנויא במדינת פיהם.
ע"ד שאלתו במקום שמוכרין המצות אם כופין את הכהן לצאת מבה"כ כדי שימכרו המצות ביוקר לטובת הצדקה. תשובה חלילה מעשות כדבר הזה ואף שהמהרי"ק בשרש טי"ת הורה לכפות הכהן ע"י שלטון (והעתיקו המג"א בא"ח סי' קל"ה סק"ז) אין הנדון דומה בשום צד. וגופא דעובדא של מהרי"ק דהי' להם מנהג קבוע מימים קדמונים שבשבת בראשית אחד מן הקהל מתנדב מעות לצורך מאור בבהכ"נ כדי שיקרא ראשון בהתחלת התורה והי' שם בה"כ אחרת שלא הי' להם מנהג זה ולא רצה הכהן לקנות המצוה הזה ולקרוא בתורה ראשון שמה והורה מהרי"ק ז"ל אחרי שהמנהג הזה משום חבוב כבוד התורה אשר כיוצא בזה מנהגי' שונים באשכנז ובצרפת ביום שמסיימין את התורה אלו ואלו לשם שמים נתכוונו והכל משום יקרא דאורייתא וגם הכהן הי' יכול ללכת לבה"כ אחרת לקרוא שמה ראשון אשר כגון זה כופין על מדת סדום דוגמת אית לי' טחונא לרחי' שכופין על מדת סדום גם הוא באקראי פעם אחת בשנה ובשביל דבר גדול התנדבת שמן למאור בצרוף כל הנ"ל יחד הורה כפי' זו עיין עליו בארוכה אבל לכוף הכהן לצאת בשביל קניית המצות זה לא שמענו וזה לא ראינו אם אם אתה אומר כן בטל כבוד הכהונה בזה כי לעולם לא יקרא הכהן ראשון אם המנהג הזה קבוע הוא מנהג גרוע על כי"ב כתב המרדכי המנהג שאין לו ראי' מן התורה אינו אלא כטועה בשיקול הדעת ועוד מעולם לא הקיל מהרי"ק להוציא הכהן מבה"כ אלא לכפותו ע"י שלטון שלא יכנס לבה"כ שיש להם המנהג הזה רק ללכת לבה"כ אחרת שאינן נוהגין כן עיין שם והגאון בעל מג"א ז"ל העתיק דברי המהרי"ק שלא כהוגן ולשון הבית יוסף אטעיתי' שהב"י העתיק דברי מהרי"ק וז"ל שלא רצה הכהן לצאת ע"כ הכריחוהו הקהל ע"י השלטון שלא יכנס לבה"כ כו' עכ"ל והטעות נראה לעינים אם לא רצה לצאת ע"כ שהי' בבה"כ איך כתב אח"כ שלא יכנס לבה"כ ולכך תיקן המג"א ז"ל אם לא רצה לצאת מותר לכופו לצאת (והמג"א שיכל את ידיו וסיים ב"י מהרי"ק לידע ולהודיע שהוא לא ראה במהרי"ק אלא בהעתקת ב"י) ובאמת אינו כן ועיין במהרי"ק אלא כצ"ל בבית יוסף שלא רצה הכהן לכנס לבה"כ אחרת ע"כ הכריחוהו כו'.
ואחרי שובי מצאתי ביש"ש (גטין פ"ח סימן כ"ח) שכתב על הא דאמרינן קוראי' ת"ח הממונים על הצבור ואחריהם ת"ח הראוים למנותם כו' והאידנא שקונין מצות סגן קוראי למי שירצו ורגילי' לקרות קרוביהן כו' מלבד הכהנים והלוים מחויבים לקרות ובמקומות שיש אב"ד קבוע כו' ראוי' לקרותו שלישי בשבתות וי"ט כו' עיין שם היטב (אם הקדמה הכהן דאוריית' או דרבנן עיין מג"א א"ח סימן ר"א סק"ד בארוכה) כ"ז נלע"ד פשוט והנה כאשר הי' לי מקום קבוע להתפלל בבה"כ קלויזן טרם בואי אל בית המדרש הנגיד המנוח מהר"י פרענקלש זללה"ה ולא הי' שם בחול כ"א כהן אחד קניתי המצות דרכי הי' לכבדו לכהן הוצאה והכנסה אז הכהן הי' מבין מדעתו ויצא חוצה אבל חלילה לזלזל במשפטי הכהונה ואח"ז ה' אנה לידי ספר כנסת יחזקאל ומצאתי בו פלפול ארוך בזה בסי' זי"ן וסיים וז"ל בהא נחתי ובהא סלקי הנה כתר כהונה לזרעו של אהרן וח"ו למעט מכבודם ואין לכפות לשום כהן לצאת חוצה וק"ו ב"ב של ק"ו אם הכהן בבה"כ ח"ו לפגום קדושת כהונה ולקרוא ח"ו מאן דהו נשתקע הדבר ולא נאמר כו' עד כאן לשונו ולרוב הטרדה קצרתי הכ"ד הדש"ת. הק' אלעזר פלעקלס.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |