תועפות ראם/רנה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) עיי"ש בתוס' ד"ה שואל ואיפה מרומז בפסוק "בכל יום" נראה שהוא מה שסיים שם בפסוק י"ג היום לטוב לך ופי' היום לעשותם דהיינו בכל יום ויום ועי' פסחים נ"ו א' היום על לבבך דמשמע כו' ובתוס' ע"ז ג' א' ד"ה היום אולם שאני הכא דכתיב לטוב לך וליכא ג"כ למיטעי. ודו"ק.
(ב) תיקנום וחכמים קבעום לנו, כ"ה בנדפס [הגרא"ד].
(ג) בנדפס תשיסרי. וכ' בעהע"ט הל' ציצית שער ג' ח"ב דגם ברכת המינים שתיקן שמואל הקטן בימי הלל הי' קודם ר"מ. וכן כוונת רבינו כאן כמו שסיים הרי פ' ובס' הראבי"ה למס' ברכות סי' קמ"ו כ' ג"כ חשבון המאה ברכות ע"ש רב נטרונאי גאון ועיי"ש שכ' בחשבון השמונה שבכל סעודה "ואמיא חדא וחמרא חדא" וכ' שם ושמעתי שרב עמרם גאון מנה בחשבון ק' ברכות שתים של תפילין כו' ונ"ל דלתרתי מינייהו דחמרא שמנה הגאון אפיק דלא שכיחי חמרא לעניים ועייל תפילין עכ"ל וא"כ הוא סותר למש"כ היראים ע"ש סידור רב עמרם ב' דשתייה א' לפניה וא' לאחריה ובביאור דברי רבינו ב' דשתייה א' לפניה וא' לאחריה פי' השם חדש דהיינו בכוס של בהמ"ז דמברך על הכוס ומברך לפניו ולאחריו וכן ביאר המחה"ש באו"ח סי' מ"ו סק"ח דברי הב"י שהוא כדברי רבינו וכ"כ המפרש לבעל העיטור שער החדש אות נ"ח ולפלא שלא זכרו ד' מהרש"ל בביאוריו לסמ"ג עשין י"ט שכ' שם כדברי רבינו והב"י וז"ל ועל היין לפניו ולאחריו או על המים לפניהם ולאחריהם אם אין לו יין עכ"ל הרי ע"כ לא קאי על כוס בהמ"ז דמים פסול לזה אלא פי' דחשיב שתי' בפ"ע משום דדרך האדם לשתות אחר אכילתו וא"כ אחר שסעד ישתה יין או מים ויברך לפניה ולאחריה והוא שייך לענין סעודה כנ"ל ולשון הראבי"ה ואמיא חדא ואחמרא חדא ע"כ אינו לענין בהמ"ז כ"א לענין שתי' בלבד ולא חשיב ברכה אחרונה דשמא לא ישתה שיעור החייב בברכה אחרונה גם בהמ"ז פוטר מברכה אחרונה ודו"ק. ודע דבכלבו סי' ח' הוכיח מדמנינן במנין מאה ברכות תפלת ערבית ש"מ שאינה רשות אלא מה רוצה לומר ת"ע רשות שיש ברשות האדם לאומרה בערב קודם שקיעת החמה לולי ק"ש שחייב אדם לאומרה עם הכוכבים ודבריו צל"ע. ונ"ל דדעת רבינו שלא להכניס בחשבון המאה ברכות ברכת המצות ומש"ה לא חשיב ברכת התורה והרב עמרם שם חשיב להו אבל רבינו השמיטם וגם ציצית ותפילין דטעונין ברכה לא הזכיר ומשכ"ר ז' קוראין בתורה כו' עולין לחשבון לא הוי ברכת המצות כמש"כ התוס' בר"ה ל"ג א' סד"ה הא דבה"ת לפניה ולאחריה לאו משום ת"ת וכן ברכות של ק"ש אינם למצות ק"ש כמש"כ תר"י פ"א דברכות.
(ד) צ"ל מהמלך בכבודו וכ"ה בנדפס אלא ששם כ' מהמלך בכבודו תמיד והוא דלא כמש"כ המג"א ס"ס רל"ו שיקרא מלת תמיד למטה כו' ומדברי רבינו נראה שנתקן בימי חכמי הגמרא ודלא כמו שצידד המעי"ט פ"א דברכות סי' ה' שאינו מתקנת חכמי הגמרא ועיי' לקמן סי' רס"ח, ובס' ראבי"ה למס' ברכות סי' ג' ליתא כלל תיבת תמיד אחר המלך בכבודו וכן ליתא במחזור וויטרי.
(ה) בסמ"ג עשין י"ט הגירסא רב אשי ובמג"א סי' מ"ו סק"ח הגי' ר' אבהו.
(ו) כאן צ"ל של י"ד שכ' המעתיק לעיל וז"ל ההגמ"י פ"ז מהל' תפלה אות פ' בשם הרא"ם דברכות שמברכין הקוראין בתורה כ"א ב' ברכות וה' של מפטיר כו' עכ"ל ודלא כמש"כ כאן ואחד של מפטיר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |