תוספות הרי"ד/דמאי/ב/א

תוספות הרי"ד דמאי ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אר"א ל"ש אלא בלוקח מן ישראל אבל בלוקח מעכו"ם ודאי וכו' ר"א סבר מימר רוב א"י נתונה ביד עכו"ם ור"י כבר מימר רוב א"י נתונה ביד ישראל אפילו סבר ר"א כר"י רוב א"י נתונה ביד ישראל ר"א חש למיעוט כהדא סירקיא שהיתה מסתפקת יום אחד מן האיסור נעשה אותו היום הוכח לכל הימים ר"י בעי מעתה גר שבא להתגייר אין מקבלין אותו אני אומר שמא מעמון ומואב הוא ונעשה אותו הגר הוכח לכל הגרים אלא כיני' כו' כן גירסת הפ"מ ז"ל ועיקר דהא גירסא דמוכח היא בל"ס כלל ויש להבין עומק הענין דמה"ת דר"א חש למיעוט הא קי"ל בכל התורה כולה דהולכין אחר הרוב והאיך יליף מסירקיא ובאמת סירקיא גופה קשה אם לא דאתיא כר"מ דחייש למיעוטא ונימא דר"א כר"מ ולמה לי למילף מסירקיא וגם ר"י דפריך מגר שמא מעמון ומואב הוא למה לא צריך מכיבוד אב ואם דילפינן במס' חולין דאזלינן בתר רובא ואי ס"ד דחיישינן למיעוטא דלמא לאו אביו הוא ולמה פריך מגר דשמא מעמון ומואב הוא ובוודאי יש עומק בדבר הזה וכן קשה ג"כ על ר"י מההיא דסירקא למה חיישינן באמת למיעוטא:

ונראה לפענ"ד להסביר הענין בע"ה לאמיתה לפענ"ד ונקדים מה שמבואר אצלי בשיטת רש"י והרמב"ם ז"ל במסכת פסחים (דף ז') בסוגיא דאזלינן בתר בתרא מעות שנמצא לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר בירושלים בשעת הרגל מעשר ובשאר ימות השנה חולין וא"ר שמעיא בר זעירא מה טעם הואיל ושוקי ירושלים עשוין להתכבד בכל יום פירש"י ז"ל דמשום הכי בשעת הרגל מעשר ולא תלינן ברובא דשתא משום שעשוין להתכבד ובהר הבית חולין דאזלינן בתר רובא דשתא אבל הרמב"ם ז"ל מפרש בענין אחר דלהכי בירושלים בשאר ימות השנה חולין משום דעשוין להתכבד ובהר הבית חולין דחזקה הגזברין מחללין והוא מהירושלמי אלמא דלהרמב"ם ז"ל צריך טעמא למה בשאר ימות השנה חולין ובאמת קשה לכאורה הא זה בלא"ה ניחא דאזלינן בתר רובא דשתא כדפרש"י ז"ל והצל"ח ז"ל מאריך בקושיא הזאת לשיטת רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל ונראה לפענ"ד דהרמב"ם ז"ל אזיל לטעמי' ולשיטתו שפיר ניחא משא"כ לשיטת רש"י ז"ל לשיטתו ע"כ כדפירש דהטעם דעשוי להתכבד הוא דווקא על הא דבשעת הרגל מעשר דניזיל בתר רובא דשתא ונקדים לפרש ירושלמי חמור מאד שנלאו המפרשים ז"ל להעמידה וכאשר נבאר עומק הענין יומתק כדבש סוגיא דידן בע"ה:

גרסינן בירושלמי מס' כתובות (פ"ק) על הסוגיא דאר"י מעשה בתנוקת שירדה למלאות מים מן המעין ונאנסה אר"י ב"נ אם רוב העיר משיאין לכהונה הר"ז תנשא לכהונה רב יהודה בשם רב כהן קרינה של ציפורן הוה עובדא ר"י ר"א בר עוקבא תריהון אמרו בשם ר"ח בשם ר' ינאי מודה ר' יהושע באנוסה כו' כו' א"ר אילא בשם ר' ינאי תוכה בציפורין בעל רבא בשם ר' ינאי ראוהו פורש מציפורין ובעל חזקה שפסול ששם בעל פלטיא מהו ר' ירמיה בר ווא אמר ברוב ר' יוסי אומר אינו ברוב כן צ"ל ומוכח היא וכן גרס בננ"י ז"ל חייליה דר' ירמיה מן הדא וכו' ופלטיא הולכין אחר הרוב ומהו דאמר רבא בשם ר' ינאי ראוהו פורש מציפורין ובועל חזקה שפסול ששם בעל ע"ד דר' ירמיה והן שראוהו פורש מן הבתים ע"ד דר' יוסי אפילו בפלטיא ע"כ ה"פ דרב יהודא בשם רב כהן מוקר בקרנית כמו דאוקמינן בש"ס דילן במס' כתובות (דף ט"ו ע"ב) דאיכא תרי רובא רוב סיעה ורוב העיר ובזה מודה ר' יהושע. ור"ת בשם ר' ינאי ס"ל דלעולם לא הוה בקרנות של ציפורי רק בתוך העיר דקרינות פי' בשט"מ ז"ל דהיא מחוץ לעיר ששם היו באין סותרים בקרינות עיי"ש ור"ת בשם ר' ינאי ס"ל דלעולם לא היו בקרינות רק בתוך העיר ורק דמודה ר' יהושע באנוסה וע"ז מסיים ר' אילא בשם ר' ינאי תוכה של ציפורין בעל דר' ינאי לטעמי' דלאו בקרינות אלא בתוכה של ציפורין ורק דמודה ר"י באנוסה ורב"א בשם ר"י ראוהו פורש מציפורין ובעל חזקה שפוסל ששם בעל דציפורין הוי קבוע פלטיא מהו פליגי ר' ירמי' ור' יוסי דר"י ס"ל כרוב דלא חשיב קבוע רק בבתים אבל לא בפלטיא ור"י ס"ל דאינו כרוב דס"ל דהוי קבוע דפלטיא שהיא אחורי הבתים ששם מתקבצין סוחרי העיר כדפרש"י ז"ל במס' שבת (דף ו' ע"א) וע"כ ס"ל דחשוב כקבוע שם וע"ז מסיים הא דא' רבא בשם ר' ינאי ראוהו פורש מציפורין ובעל חזקה שפסול ששם בעל ע"ד דר' ירמי' והן שראוהו פורש מן הבתים דאז חשוב ראוהו פורש מן הקבוע וע"ד דר' יוסי אפילו מפלטיא ואח"כ מתחיל היתה ציפורין נעולה ר' יוסי אומר עד שיוכיח נכא ר' יוסי אומר ברוב חיילי' דר' יוסי מן הדא דמר זעירא ר' יוסי בשם ר' יוחנן נתחלפה קופתו אצל הטוחן אם הוחזק ע"ה להיות טוחן שם באותו היום חושש ואם לאו אינו חושש מה בינה ולסירקת לא כן תני סירקות שהיא מסתפקת יום אחד מן האיסור נעשה אותו היום הוכח לכל הימים סירקית אפשר לה שלא להסתפק ברם הכא לא הוחזק אלא ע"ה להיות טוחן שם באותו היום וחושש נכא אני אומר לא ירד אלא הפסול למלאות שם באותו היום וחושש והא ר' אילא בשם ר' ינאי תוכה של ציפורין בעל ור' בא בשם ר' ינאי ראוהו פורש מציפורין בעל חזקה שפסול ששם בעל ובנמצא הלך אחר רוב מן קושיי מדמו לה רבנן לשרצים דתני תשע וכו' וכו' הסוגיא חמורה ולפע"ד פירושה ברור ונחמד דיש לחקור בהדין דקבוע דקי"ל דהוי מחעמ"ח ופירש קבוע הוא דניכר האיסור במקומו ותשע חנויות קבועין על בשר שחוטה וחנות עשירי קבוע בבשר אסור ואינו יודע ממי לקח קי"ל דאין הולכין אחר הרוב וכמו כן אם במקום אחד קבוע תשעה פעמים מוכרין בשר שחוטה ופעם עשירי נבילה אם לקח באיזה פעם וספק לו אם הפעם הזה הוא מפעמים הרבה של כשירה או מפעם אחד של שריפה אם הולכין אחר הרוב או לא דהוי ג"כ קבוע דהא פעם העשירי קבוע הוא דניכר הפעם הזה האיסור לעצמו והוי קבוע דמה לי אם דקבוע האיסור במקום העשירי וקבוע ההיתר במקומות התשעה וספק לו על המקום או דברור לו המקום וספק לו על הפעם דהא ה"נ רוב פעמים קבוע הוא בהיתר ומיעוט פעמים קבוע לאיסור והוי קבוע וקי"ל דבקב ע אין הולכין אחר הרוב או דלמא דווקא במקום הוא דאמרינן קבוע דבשעה שלקח הבשר מהחנות היה בשעת מעשה קבוע להאיסור אבל במקום אחד ורק דמספקא לן בפעמים באיזה פעם הוא דבשעת מעשה לא נקבע האיסור רק דבמקום זה נקבע רוב פעמים היתר ומיעוט פעמים איסור. וע"י החקירה ההוא יתבאר הירושלמי כעין חומר דהנה בעיר אצל המים דקבוע שם פסול אחד בתוך העיר והבתים הוי קבוע דאיכא בית אחד קבוע להפסול אבל העיר גופה כמו אצל המעיין שבני העיר מסתפקין ממנה דהתם קבוע במקום הזה רוב פעמים כשירים ומיעוט פעמים פסולין בהא יש לדין אם דיינינן להקבוע או דלמא לא דיינינן לי' קבוע כיון דבשעה הזה שירדה התינוקת לא נקבע הפסול בשעת מעשה. ובזה יתבאר הירושלמי היתה ציפורין נעולה כלומר דבלא נעולה איכא רוב סיעה כדאיתא במס' כתובות בבבלי (דף ט"ו ע"א) רק בהיתה נעולה בזה יש לחקור אם נקרא רבוע או לא וקאמר ר"י עד שיוכיח ופי' תיבת יוכיח הוא כמו דאמר לקמן נעשה אותו היום הוכח לכל הימים דפירושו דהוי הוכחה לפסול כמו כן הכי פירושו עד שיוכיח דיהא הוכחה דגם פסול היה אצל המעיין אבל בליכא הוכחה לפסול אזלינן בתר רוב ולא דיינינן לה בקבוע נכא אמר ר' יוסי ברוב כלומר דבכאן גם ר"י מודה דברוב הגם דבפלטיא ס"ל דאינו כרוב דפלטיא שאני דפלטיא קבוע כשרים ופסולין משא"כ הכא בהעיר כמו אצל המעיין חייליה דר' יוסי מן הדא דמר ר"ז בשם ר"י נתחלף קופתו אצל הטוחן אם לא הוחזק ע"ה להיות טוחן שם באותו היום אינו חושש הגם דבמקום הזה נקבע רוב פעמים חברים ומיעוט פעמים ע"ה לא אמרינן דהוי קבוע וה"נ לר"י דהמעיין לא חשוב קבוע בזה דרוב פעמים קבועים כשירים ומיעוט פעמים פסולין וקפריך מה בינה ולסירקו לא כן תני סירקי שהיתה מסתפקת יום אחד מן האיסור נעשה אותו היום הוכח לכל הימים אלמא דאפילו בפעמים נמי אמרינן קבוע דכיון דפעם אחד נקבע איסור אפילו דרוב פעמים נקבע היתר חוששין לפעם המיעוט וה"נ גבי טוחן וגבי פסול אצל המעיין ניחוש לפעם המיעוט כיון דנקבע רוב פעמים כשירים וחבירים ומיעוט פעמים פסולין ועם הארץ הוי קבוע על זה משני דסירקא טעם אחר הוא לאו משום קבוע אלא דסירקא הוא מוכר ישמעאל וכיון דנתחזק יום אחד באיסור הרי הוא בחזקת איסור לעולם דאוקמינן לי' בחזקת האחרונה דאמרינן דנעשה מוכר איסור לעולם ואינו מסתפק עוד היתר רק איסור לבד וזהו דקאמר סירקי איפשר לי' שלא להסתפק כלומר דאיפשר שלא מסתפק עוד היתר אלא בחזקתו האחרונה דאינו רוצה למכור היתר רק מוכר איסור לבד משא"כ הכא לא הוחזק אלא ע"ה להיות טוחן שם באותו היום וחושש בתמיה וכן אני אומר לא ירד אלא הפסול למלאות באותו היום וחושש בתמיה ומדויק תיבת אלא הפסול דנקט דבר והיפוכו כיון דקאמר גבי סירקות איפשר שלא להסתפק עוד בהיתר אלא באיסור ע"כ מסיים הכא אני אומר לא ירד אלא הפסול בתמיה והא ר"א בשם ר"י תוכן שבציפורין והא כמו אמר מר או גופה והא ר' בא בשם ר"י ראוהו פורש מציפורין ובעל חזקה שפסול שם בעל רק בנמצא הולך אחר רוב אבל בראינו פורש ממקום הקביעות הוי קבוע וכמחעמ"ת דמי מן קושיי מדמי לה לשרצים תשע שרצים וכו' והוי כההיא דאמרינן בבבלי קבוע מנ"ל ומסיום ההיא דשרצים עיי"ש ומן קושיי הוא פירש רבנן דמן קושיי וכזה איתא בהדיא במס' חלה (פ"א) מן קושיי פתרין לה חלה תרימו וגו' והתם מבואר בפשיטות דרבנן מן קושיי וה"נ דכוותי':

ועכשיו דביארנו ת"ל הירושלמי הזה יתבאר בע"ה באר היטב הירושלמי דסוגיא דידן דר"א ס"ל אפילו רוב א"י נתינה ביד ישראל מ"מ חש למיעוט כיון במקום הזה שמביאין מא"י רוב פעמים מן ישראל ומיעוט פעמים מוכרים והוי קבוע במקום הזה רוב פעמים מן הישראל ומיעוט פעמים קבוע דמן העכו"ם אמרינן דהוי קבוע ומייתי ראיה מסירקיא שהיתה מסתפקת יום אחד מן האיסור נעשה אותו היום הוכח לכל הימים אלמא דבנקבע רוב פעמים להיתר ומיעוט פעמים לאיסור הוי קבוע וה"נ כיון דנקבע במקום הזה רוב פעמים של ישראל ומיעוט פעמים של עכו"ם היי קבוע וע"ז ר' יוסי לטעמיה פריך א"כ האיך מקבלין גר כיון דבמקום הזה באים איזה פעמים מעמון ומואב דאינו רחוק כ"כ מא"י א"כ איקבע במקום הזה רוב פעמים אומות אחרים ומיעוט פעמים עמון ומואב א"כ גר שבא להתגייר אין מקבלין אותו שמא מעמון ומואב הוא ונעשה אותו הגר שבא מעמון ומואב הוכח לכל הגרים א"ו דברוב פעמים ומיעוט פעמים במקום אחד לא חשוב קבוע כמו רוב מקומות ומיעוט מקומות וההיא דסירקא כבר תירץ ר"י במס' כתובות בירושלמי הנ"ל:

ועכשיו יתבאר שיטת רש"י הרמב"ם ז"ל דרש"י ז"ל ס"ל דהעיר חשיבא אינו קבוע דמפרש במס' כתובות אי דאזלי אינהו לגבה אי עקר הבועל מביתו אמרינן כל דפריש מרובה פריש וכן פירש בתוס' ז"ל ושיטת הרמב"ם דהעיר כולה חשיבא קבוע והב"י ז"ל כתב דהרמב"ם ז"ל סבירא ליה דהעיר הוי קבוע גזירה היכא דאזלי איהי לגבי' ולכאורה קשה להבין בכוונת הרמב"ם ז"ל כן דכתב שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ולא כקבוע בכף הדמיון. אבל לפי הירושלמי הנ"ל ניחא דהתם מדמי ציפורין לנתחלפה קופתו אצל הטוחן בלא הוחזקה ע"ה להיות טוחן באותו היום ואית דמדמי לסירקי דאחד הוכח לכל הימים הא קמן דתלו בקביעות רוב פעמים היתר ומיעוט פעמים איסור אי נקרא קבוע או לא. וע"כ לשיטת רש"י ז"ל לא נקרא קבוע ולהרמב"ם ז"ל נקרא קבוע וע"כ השמיט הרמב"ם ז"ל הא דר"ז בשם ר' נתחלפה קופתו אצל הטוחן משום דהוא מדייק מן לשון הגמ' בכתובות (דף ט"ו ע"א) רוב העיר נמי אי דקא אזיל איהו לגבה מלשון זה משמע דכל העיר חשיבא קבוע לא הבתים וע"כ פסק (בפט"ו מה' א"ב הכ"ה) דמצא בה תינוק מושלך אם רוב ישראל אם הרגו אינו נהרג עליו וכתב הה"מ ז"ל דהוי קביע וכמע"מ דמי ואי דס"ל להרמב"ם ז"ל דהעיר תשובה אינו קבוע רק לענין יוחסין גזרינן דלמא אזלי איהי לגבייהו א"כ קשה אמאי ס"ל דאינו נהרג עליו הא רוב ישראל צריך להיות ישראל ודיקא לענין יוחסין בעינן תרי רובא א"ו דהרמב"ם ז"ל ס"ל דתוך העיר חשיבא קבוע וזה קמ"ל רב דוקא לענין להחיות אבל לענין יוחסין לא משום דבעינן תרי רובא ולעולם דהורגו ג"כ אינו נהרג עליו משום דקבוע כמע"מ דמי, וכן כתב הה"מ ז"ל מפורש דלהרמב"ם ז"ל חשיבא העיר קבוע. וכיון שכן שפיר ניחא שיטת רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל דרש"י ז"ל ס"ל דהעיר חשיבה ניידי וע"כ פורש במס' פסחים הא דר"ש ב"ז מ"ט הואיל ושוקי ירושלים עשוין להתכבד בכל יום הוא משום דאל"כ קשה אמאי בשעת הרגל מעשר ניזיל בתר רובא דשתא משום דלי"ל קבוע בהעיר אבל להרמב"ם ז"ל דהעיר חשיבא קבוע משום דקביע בה רוב פעמים ומיעוט פעמים כנ"ל א"כ שפיר קמפרש הטעם דעשוין להתכבד בכל יום דאל"כ קשה למה בשאר ימות השנה חולין וניחוש מדמי הרגל של מעשר דהא קבוע במקום הזה רוב פעמים מעות חולין ומיעוט פעמים מעות מעשר ואין אנו יודעים מהיכן הן נפלו הא לקביע כמע"מ דמי ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף