שערי תשובה/ג/כד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שערי תשובה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png כד

כד) המדרגה השלישית לאו שניתק לעשה, אמרו רז"ל (מכות יז.) לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו, כגון לא תקח האם על הבנים (דברים כב ו) שניתק לעשה שנאמר (שם פסוק ז) שלח תשלח, ואע"פ שלא היו לוקין בידי בית דין יש בהם שענשן חמור ונגע עד שמים משפטן נשא עד שחקים, כגון הגזל שנאמר (ויקרא יט יג) ולא תגזול, וניתק לעשה (שם ה כג) והשיב את הגזלה, ואמרו לא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל, שנאמר (בראשית ו יג) קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס, ואע"פ שהערוה חמורה מן הגזל מדת עונש הגזל להקריב יום אידו ולהחיש עתידות לו, עוד אמרו סאה מלאה מעונות אין מקטרג בכולן כמו הגזל, ואמר שלמה ע"ה על אוצרות המרמה והאונאה (משלי כא ו) פועל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות, פירוש אוצרות המרמה והאונאה הבל נדף הם כי אחריתם לכליון, ועודם ברשותו צוררים הם לו ומבקשים נפש בעליהם ומסבבים למותו, כענין שאמר חבקוק ע"ה (חבקוק ב ט) הוי בוצע בצע רע לביתו וגו' כי אבן מקיר תזעק וגו', וגזל העני חייבין עליו מיתה בידי שמים שנאמר (משלי כב כב) אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש, פירוש אל תגזל דל בעבור שהוא דל ואין עוזר לו, ואל תדכא עני בשער בהכלמה ובבזיון בשער כלומר ברבים, וכענין שנאמר (ישעיה ג טו) מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו, כי ה' יריב ריבם-אחר שאין להם סומך ומי שיטעון ויריב ריבם, וקבע את קובעיהם נפש-אחרי שהובאת אליו צעקת הדל לא יקח ממך ממון תחת הגזילה אשר גזלת, אבל ישל אלוה נפשך, ונאמר (איוב כז ח) כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו, ונאמר (משלי א יט) כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח.

ומי שיצעיק ויצער אלמנה ויתום בין בגזל בין בעושק בין בהכלמה וכל מיני הצער חייב מיתה בידי שמים, וכן הדיינין שיש בידם להציל גזול מיד עושק ויתום לא ישפוטו, משפט מות להם שנאמר (שמות כב כא) כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה תענה אותו כי אם צעק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו וחרה אפי והרגתי אהכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים, פי' והיו נשיכם אלמנות כנגד עינוי האלמנה ובניכם יתומים כנגד עינוי היתום מידה כנגד מידה, והמצער כל איש מישראל אע"פ שלא נכתב בו העונשים האלה עובר בלא תעשה, שנאמר (ויקרא כה יז) ולא תונו איש את עמיתו, ואמרו רז"ל (בבא מציעא נח:) באונאת דברים הכתוב מדבר, והוא מענין הצער והמצוק מלשון (ישעיה מט כו) והאכלתי את מוניך את בשרם, ואמרו רז"ל (בבא מציעא נט.) כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה, ובמקום שדבר הכתוב באונאת ממון הזכיר שם מקח וממכר, שנאמר (ויקרא כה יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך, ואמרו (בבא מציעא נח:) גדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה בגופו וזה בממונו, זו נאמר בה ויראת מאלהיך (שם פסוק לו) וזו לא נאמר בה ויראת.



שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף