שיירי קרבן/שבת/טז/א

שיירי קרבן שבת טז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מהו בין שקורין בהן וכו'. וקשה הא מפורש תני במתני' דאין קורין בה אכתובים קאי שאין קורין בהן מפני ביטול בה"מ וי"ל דסובר ומפני מה אין קורין בהן מילתא באנפי נפשה היא וטעמא קאמר מפני מה אין קורין בכתבי קדש בשבת מפני ביטול בה"מ ולפ"ז יש לקיים הגירס' שלפנינו הדא אמרה בין תורה לנביאים לכתבי הקדש אין מצילין אותן וכו' וה"פ מדתני במתני' דכתבי הקודש אין קורין בהן מפני ביטול בה"מ משמע שאין כתובים בכלל כתבי הקודש דרישא דמצילין:

שתים ושלש טעיות בכל דף וכו'. וקשה השתא שלש מתקנים ואינה טעונה גניזה שתים מיבעיא וי"ל לא זו אף זו קתני ועיין במשנה למלך פ"ח מה' סוכה:

שונין כגון מדרש שיר השירים וקהלת כן פרש"י דף קט"ז ע"ב וקשה למה פרט את אלו וי"ל דרבותא קאמר אפי' הני שונין בהן וכ"ש שאר כתבי הקדש דבהנך תרתי פליגי ר' יהודה ור' יוסי במסכת ידים אם מטמאין את הידים:

למדנו שלשה דברים וכו' ואין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלה. וקשה וכי לא ידע ריב"י מתני' שאין קורין בכתבי הקודש בשבת וכבר פליגי בה תנאים הקודמים וע"ק מנ"ל דאין קורין אלא מן המנחה ולמעלה דלמא הא דלא קרא רבי מקודם כיון דשבת היה אין לקרות בקינות קודם מנחה דהיינו קודם חצות כיון דיכול לקרות בדברים אחרים אילו היה בחול ולא אסרו אלא בעט"ב לאחר חצות וי"ל דה"ק שלמד שאין קורין אלא מן מנחה קטנה ולמעלה וכן הוא במדרש פ' תזריע ובקינות. היו יושבין ועוסקין במגילת קינות עט"ב שחל להיות בשבת עם חשכה מן המנחה ולמעלה דהיינו מנחה קטנה וכן פי' שם המ"כ אך מ"ש שם דוקא מן המנחה ולמעלה קורין אבל קודם לזה הזמן אסור משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות ולאחר מנחה לא גזרו ע"כ וקשה אי משום שטרי הדיוטות לעולם אסור וכן הוא בבבלי ובתוספתא בדברי ר' נחמיה אלא הטעם מפני ביטול בה"מ והלכך לא אסרו מן המנחה ולמעלה שכבר עבר זמן בה"מ וכ"כ גם הי"מ:

קמ"ז מזמורים שבתהילים. כתב הי"מ ואע"ג דלספרינו ק"נ הוו הרי אמרו בפ"ק דברכות אשרי האיש ולמה רגשו חד הוא וה"נ יש עוד ב' מקומות שבספרינו שנים הם והם מנו אותן לאחד ע"כ ונ"ל דס"ל כרבי יוחנן דאמר כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח באשרי וסיים באשרי ולא מצינו פרשה חוץ מאשרי האיש ולמה רגשו לכן נראה שאשרי נשוי פשע דהיינו מזמור ל"ב ול"ג ול"ד אחד הם וסופו אשרי הגבר יחסה בו ואע"ג שהוא באמצע מזמור י"ל כיון שהמזמור מסיים ולא יאשמו כל החוסים בו ה"ל כאלו סיים ביחסה בו וע"ק בתוס' פרק קמא דברכות:

קכ"ג פעמים הללויה וכו'. מה שפרשתי בקונטרס קכ"ג פעמים שישראל עונין הללויה דעל כל דבר וכו' כן פירש בי"מ וכתב עוד ואע"ג דאיתא בגמ' פרק לולב הגזול הוא אומר הללויה והן אומרים הללויה הוא אומר הללו עבדי ה' וכו' משמע דלא היו עונין הללויה אלא ב' פעמים כבר פירש רש"י שם דאין זו כקריאת הראשונים שהיו עונין הללויה על כל דבר וכו' ע"כ ודבריו תמוהים והלא בהלל יש יותר מן אלף תיבות והן היו עונין על כל דבור הללויה ועוד קשה שצריכין לומר כל זה אסמכתא כמ"ש הי"מ בסוף דבריו דקריאת הלל דרבנן וסדר קריאתו תלוי במנהג לכן עמדתי למנין ומצאתי שכל לשונות של הלל האמורים בתהילים הם קכ"ג ועליהם קאמר קכ"ג פעמים שישראל עונים הללויה ואם יאמר לך אדם קכ"ד הם אמור לו המתהללים באלילים אינו מן המניין:

חונה מלאך וכו'. מה שפירשתי בקונט' הוא מדברי הי"מ ודחוק קצת שההצלת הצדיק הוא בזכות מצותיו וגם פשטא דקרא לא משמע הכי ונ"ל דודאי הצדיק עדיף מהמלאך כדאמרי' לעיל ס"פ במה אשה דף כג וגם הרי הנשמר גדול מהשומר וכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך והשתא ה"פ חונה מלאך ה' סביב ליריאיו והקב"ה יחלצם להצדיק ולהמלאך והמלאך נחלץ בזכות הצדיק הואיל והוא סביב לצדיק וה"ה התיק שהוא סביב הס"ת מצילין בזכות הס"ת וכן מייתי מקרא באדין וכו' וכתיב בסיפיה הא אנא חזי גוברין ד' וכו' וריויה די רביעאה וכו' דילפי' מיניה לעיל ס"פ במה אשה דף כג ע"ב שהן היו מכבשין האור לפני המלאך ש"מ שהמלאך ניצול בזכות הצדיק והדברים ברורים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף