שיירי קרבן/שבת/ח/ו

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואין מקנחין בה וכו'. כתב הרב"י בי"ד סי' ו' אבל שאר קנים אין שוחטין בהם לפי שכשדוחקין אותם קוסמים ניתזים מהם ואיכא למיחש דלמא ינקבו הסימנים כך פרש"י וכתב בעל העיטור דלפי' זה אפי' בדיעבד נמי פסולה אבל בירוש' אמרו הטעם מפני שהרוח רעה שורה עליה וכתב בעל העיטור דלפ"ז בדיעבד שחיטתו כשרה ע"כ ול"נ דאף הירוש' סובר בשחיטה הטעם מפני הקיסמין הניתזין ממנו כשדוחקין אותו וטעם מפני רוח רעה השורה עליה לא קאמר אלא על הקינוח שאינו נעשה בדוחק וכמ"ש בקונטרס ויש ראיה לזה מדקאמר ואין מחתכין בה את הבשר ע"ג השלחן והל"ל סתמא אין חותכין בה בשר אלא ודאי ר"ל דדוקא ע"ג השלחן שהוא דבר קשה איכא למיחש שהקסמין ניתזים ממנו אבל כשחותכין הבשר לבדו אין הקסמין ניתזין ממנו ושרי דלא דמיא לשחיטה ומילה שחותך העור ואיכא למיחש טפי לקיסמין שצריך דחיקה ולא חיישינן לרוח רעה השורה עליה אלא לענין הקינוח ומשום כשפים. ואף דאמרי' בברכות כשחותכין בשר אין חותכין אלא ע"ג השלחן כאן הל"ל סתמא ובזה שני התלמודיים שווין לדינא:

הדרן עלך פרק המוציא יין
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף