שיירי קרבן/שבת/ח/א

שיירי קרבן שבת ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דר"י היא דתני וכו'. וקשה הא סיפא לאו ר"י היא דתנן במתני' מים כדי לשוף בהן את הקילור ור"י סובר אף מים כדי מזיגת הכוס י"ל דרבי יוחנן מוקי למשנתינו בגלילא שנו כדמשני אביי בבבלי אבל בכל מקום שיעורא כדי מזיגת הכוס כר"י:

הדא אמרה אפילו שתיין בכרך אחד יצא. מהכא שמעינן דאם שתאן שלא על הסדר אלא בזה אחר זה יצא וקשה דבש"ע בא"ח סימן תע"ב סעיף ח' כתב צריך לשתות ד' כוסות על הסדר ואם שתאן בזה אחר זה לא יצא והוא מדברי הרא"ש והר"ן שמפרשים הא דאמרי' בפסחים דף קמ"ח שתאן בבת אחת היינו בזה אחר זה וכתב הר"ן דאלת"ה פשיטא דלא יצא ול"נ דיש לפרש כפרש"י שתאן בבת אחת היינו שעירב ארבעתן לתוך כוס אחד וקמ"ל אע"ג דמתחלה היו בתוך ד' כוסות כיון שעירבן לכוס אחד בשעת שתייה לא יצא אבל בזה אחר זה לא פליג הבבלי על הירושלמי דיצא:

ר"י לטעמיה וכו'. כתב הר"א בפירושו למסכת שקלים פ"ג ר"י לטעמיה דד' כוסות דרך חירות תקנו והואיל ויין מזיק לאדם מותר לבשלו דאינו חזק כ"כ וקשיא לי מתניתין דפרק בתרא דתרומות דתנן אין מבשלין יין של תרומה מפני שממעט משותיו הואיל והוא חזק ביותר משמע דמבושל חזק טפי וכ"פ שם הר"ש ואפשר דאעפ"כ אינו מחמם כמו [ צ"ל אינו מבושל] מבושל ולי קשה אפי' הר"ש אס"ד דמחמת חזקתו ממעטו משותיו ימזגנו במים יותר מן החי ותו לא יהיה חזק כל כך א"ו כפי' רמב"ם שאין בני אדם רגילין לשתותו:

אצבעיים על אצבעיים ברום אצבע ומחצה ושליש אצבע. דשיעור מקוה היא מ' סאה ומקומה אמה על אמה ברום ג' אמות וכל אמה ו' טפחים נמצא במקום זה ל"ו חלקים שהם טפח על טפח ברום ג' אמות וכל חלק וחלק מחזיק סאה נשתיירו עוד ד' סאה שהם כ"ד קבין שסאה ששה קבין נמצא שלכל חלק מגיע סאה ושני שלישי קב שהם ט"ז בצים שהקב ד' לוגין והלוג ששה בצים ועתה צא ופרנס לגבהו שהוא י"ח טפחים ברוחב טפח על טפח הרי י"ח חלקים שהם טפח ע"ט ברום טפח כמה לוגין בסאה כ"ד שהם ששה קבין חלקם לי"ח חלקים הרי לוג ושליש לכל אחד שהם שמונה בצים והני ט"ז בצים שהיו יתרים על סאה נחשבם כאלו הם י"ח בצים הרי לכל טפח על טפח ברום טפח ט' בצים כמה אצבעות בטפח על טפת ברום טפח ס"ד שהרי בטע"ט ברום אצבע יש ט"ז חלקים שהם אצבע על אצבע וד' פעמים ט"ז הרי ס"ד וחלק ט' מס"ד הוא ז' חלקים וחלק ט' הרי לביצה מגיע ז' אצבעות וחלק תשיעית מאצבע ואצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים ומחצה וחומש אצבע הם מחזיקים ביצה ומחצה שאצבעיים על אצבעיים הם שמונה חלקים שהם אצבע על אצבע ועוד חצי אצבע על פני כל השטח של אצבעיים הם שני אצבעות הרי י' אצבעות ועוד חומש אצבע ע"פ שטח אצבעיים הם ד' חומשים ולביצה ומחצה לפי חשבון שמגיע לביצה ז' אצבעים ותשיעית אצבע כשתחשוב עוד המחצה מזה שהם י' אצבעות ושני שלישי אצבע ומה שחסר כאן מד' חומשים והוא שני חלקי ט"ו הוא ממה שהוספתי למעלה שני בצים על הט"ז למלאות החשבון והיינו דאמרי' בבבלי שעור רביעית אצבעיים על אצבעיים ברום אצבע ומחצה וחומש אצבע מיהו ש"ס דילן איירי במדות ציפוריים והני אצבעיים וחצי וחומש הם ט"ז שתותים וחומש שתות באו לירושלים והוסיפו שתות ונכנסו כולן בי"ג שתות וחצי באו לציפורי והוסיפו שתות נכנסו כולן בי"א שתות ורביע שהם אצבעיים חסר ג' חלקים מכ"ד חלקי ביצה השלם ואינו מכוון שהרי אצבע ומחצה ושליש אינן אלא אצבע וכ' חלקים מחלקי כ"ד אלא דלא דק לפי שברוחב לא דק לחומרא לכך לא דק בגובה לקולא וגם ברוחב איירי נמי בציפוריי' אלא דמיירי באצבעיים עגולות ולא מרובעות ואע"ג שמה שהוסיפו בירושלים ובציפורי הוא שליש ועיגול אינו פחות מן ריבוע אלא רביע היינו דלא דק ולחומרא לא דק כדי להשלים החסרון שבגובה:

אתיא דר"נ כר"ש וכו'.כתב הרמב"ם פי"ח מה' שבת הלכה ב' יין כדי רובע רביעית ואם היה יין קרוש בכזית והיינו כר' נתן וקשה כיון דאר"י דר"נ כר"ש ולא קיי"ל כר"ש דהא קאמר ברובע רביעית א"כ ה"ה בקרוש סגי ברובע רביעית דאי איכא לפלוגי א"כ מנא ליה לר"י דר"נ כרבי שמעון ומזה ראיה לפירוש תוס' דר"נ בעי רביעית יין חי:

מהו טהור טהור להכשיר וכו' כתבו תוס' במסכת מנחות ד' ק"ד ע"א בד"ה שיכול לקרוש וכו' וקשה ממעילה דדוקא דם שרצים כבשרו וכן מקשים נמי מפרק כל שעה ול"נ הא דדם נבלה מטמא היינו מדרבנן וכדפירשתי בקונט' וכ"כ הראב"ד רפ"ד מעדיות וכ"כ רש"י בשבת ר"פ המוציא יין וכן כתב הרמב"ם ומעתה לק"מ:

אבל בחלב בהמה טמאה כדי לכחול עין אחת. כן כתב הרמב"ם בפי"ח מה' שבת והרב מגיד משנה לא הראה מקומו איה:

ברם בהן דידן וכו'. קצת קשה למה השמיט הרמב"ם חילוק זה בפרט שמסתבר שהרי אין עושין לרפואה אלא דבש שהדביש ועוד שהרי עיקרו לאכילה והר"ב בפיריש המשניות תירץ דבר זה אבל לפום סוגיין לק"מ ואף דאמרי' בבבלי דבש רפואתו שכיח וכו' היינו דבש שהדביש שקצת בני אדם אוכלין אותו כנ"ל לומר כדי שלא לעשות מחלוקת בין התלמודיים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף