שיירי קרבן/שבת/ה/ד

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני אבל מטייל הוא בחצר. ונ"ל הא דתני בבבלי בדף נ"ג בברייתא ומטיילת עמו בחצר נמי אמרדעת קאי דבתוספתא כולם שנויים שם ומטיילת עמו בחצר ארישא קאי אמרדעת ואאוכף כי היכא דלא נחלק בין שתי תלמודיים בפי' הברייתא וניחא לן בזה מ"ש תוס' בדף נ"ג בד"ה מהו ליתן מרדעת ע"ג החמור וכו' ורב אסי בר נתן דבעי אם אסור אין לפרש משום דמיחזי וכו' ואיך לפרש נמי דבעי למגזר חצר אטו רה"ר כדאמר גבי אשה דגבי בהמה לא גזרו כדתניא בסמוך גבי זוג ומטיילת עמו בחצר אלא נראה לר"י דטעמא משום טרח' דשבת וכו' ע"ש ולפמ"ש יש לפרש דבעי למגזר והך ברייתא לא שמיעא ליה ואם לא נאמר כן צריך טעם למה תנא גבי זוג שמטיילת בו בחצר מ"ש זוג משאר דברים השנויים שם בברייתא בשלמא מרדעת ואוכף ניחא משום צער צנה אבל זוג טעמא רבה בעי:

תני יוצא הוא החמור באוכף שלו לחממו. כחב הטור בסי' ש"ה כתוב בס"ה אסור להסיר האוכף מעל הסוס ומרדעת מעל החמור וכן ליתן עליו אבל ליתן מרדעת על החמור שרי ע"כ משמע מדבריו דליתן אוכף על החמור אסור וכ"כ בש"ע ואוכף אסור בין ליטול בין להניח בין לחמור בין לסוס ע"כ ותימא שלא ראו דברי הירושלמי שמתיר בפי' אוכף להניח על החמור ויותר מזה אני תמה על הט"ז שכתב שם ס"ק ו' על דברי הב"ח שהם בדויים. ותו דאם האוכף מחמם וכו' ע"ש דמסיק שאין האוכף מחמם וכאן מפורש שאף האוכף מחמם וצריך עיון:

רבי בא בשם שמואל אם היתה קרנה קדוחה מותר לצאת באפסר. בבבל אמרי' דאמר שמואל הלכה כחנניה דכל נטירותא יתירתא שריא א"כ אפילו אין קדוחה יוצאת באפסר וכן הא דקאר"ז בסמוך משמיה דשמואל שור שעסקיו רעים יוצא בפרומביא נמי פליג אהא דאמר שמואל הלכה כחנניה מיהו התם אמרי' דאיכא תרי אמוראי אליבא דשמואל אך סייעתא גדולה היא לדברי הרי"ף דלית הלכתא כחנניה. וגם שמעי' דאפילו למאן דפליג אחנניה שור שעסקו רע יוצא בפרומביא וזה סייעתא למ"ש הה"מ בפ' כ' מה"ש והוי יודע שכל בהמה שעסקיה רעיה אע"פ שאין בנות מינה צריכות לאותה שמירה והיא צריכה מותרת לצאת בה וכן כתבו ז"ל ע"כ ולאו מפיהן אנו חיין אלא דברי ר' זעירא הן:

א"ר אידי וכו'. כתב הי"מ אידי דחיטרי כך היה שמו. אשתו הוית. אשחו היתה יוצאת באיזה דבר קשור בראשה ממה שאסרו חכמים בטוטפת וסנבוטין ודרך גנאי כינו הדבר לרצועה שבין קרניה וע"י שכינו אותה בשם פרה תני לה מתני' הכא גבי בהמה אינה יוצאה ומ"מ לולי שהאשה נקראת עגלה בלשון הכתוב לא הוו קרו לה רבנן הכא ופי' דחוק מאוד מכמה טעמים:

הדרן עלך פרק במה בהמה
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף