שיירי קרבן/פסחים/ג/א

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
עמודי ירושלים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הא אם נמחה לא וכו'. וא"ת דלמא לעולם בעינן גם גבי חמץ שיהא מתחלה לחם והא דמחייבין אף הגומעו כרת משום דכתיב נפש כל דבר המיישב דעתו של אדם וי"ל דא"כ אף גבי מצה נימא דמצות מצות ריבה כדאמרינן לעיל בפ' כל שעה דף ח' ובבבלי בחולין דף קי"ט גרסינן המחהו וגמעו אם חמץ הוא חייב כרת אם מצה הוא אין אדם יוצא י"ח בפסח ופריך בשלמא אם מצה הוא אין אדם יוצא י"ח בפסח לחם עוני אמר רחמנא והאי לאו לחם הוא אלא אם חמץ ענוש כרת אכילה כתיב ביה אמר ר"ל נפש לרבות השותה וכתבו תוספות בד"ה לחם עוני אמר רחמנא הוה מצי למימר נמי אכילה כתיב ביה ע"כ ולפי דברינו ניחא דאי מדכתיב אכילה הוה מרבינן ממצות מצות אפי' השות' לכך איצטריך דלחם כתיב ביה:

קדירה שבישל בה מודה לא יבשל בה וכו'. כ' בגליון נראה משום דשמעינן ליה לרב דאמר קדירות בפסח ישברו משום הכי נקט הכא מודה ע"כ ולא דק דהא בפירוש אמרינן בבבלי דף ל' דלמ"ד משמיה דרב ישברו אין תקנה לבשל בהן אחר הפסח אפילו ממין אחר ועוד אמאי ישברו דהא אפי' בפסח מתיר כאן לבשל בהן ממין אחר ואם נפרש לשון מודה הכי יש לפרושי אע"פ שאני סובר דאין מלקות בדבר שאין חימוצו ברור מ"מ אסור לבשל בקדירות ממינו בפסח אך הלשון דחוק דהל"ל מודינ' דלא יבשל וכו' לכן נ"ל הגהתי שבקונטרס עיקר:

ובלבד לאחר ג' תבשילין. בתרומות פי"א גרסינן תני ר' חלפתא בן שאול קדרה שבשל בה תרומה מגעילה ג"פ בחמין ודיו א"ר בא ואין למידין ממנה לענין נבלה א"ר יוסי קשיתה קומי רבי בא תרומה בעון מיתה ונבלה בלא תעשה ואת אמר הכין א"ר כמ"ד מאיליהן קבלו המעשרות כתב הרשב"א בתהה"א בית ד' שער ד' ונראה דה"ה לכל שאר איסורין של דבריהם ואפשר שלא הקילו אלא בתרומה בזמן הזה שאין לה עיקר בדאורייתא ע"כ. והשיג הרא"ה על דעת הראשונה ומסיק דלא התירו אלא בתרומה שאין לה עיקר וכ"כ דעת הטור בי"ד סימן קכ"א ודעת הש"ע סי' קי"ד ותימא איך נעלם מהם דברי הירושלמי אלו דמפורש דאף בשאר איסורין של דבריהם מותר לאחר הגעלה ג' פעמים דהרי חמץ ודאי יש לו עיקר בדאוריתא ואפ"ה מתיר רב בשאינו בן יומו וצע"ג:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף